יש פה משבר לנהל

מה אפשר ללמוד ממנהיגים כמו טראמפ על ניהול משברים בעולם העסקי?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לא מנהל את המשבר באופן עקבי / צילום: רויטרס, Yuri Gripas
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לא מנהל את המשבר באופן עקבי / צילום: רויטרס, Yuri Gripas

הרבה לפני פרוץ מגפת הקורונה - עוד ב-2019 - התריעו ה-CIA באוזני דונלד טראמפ על העתיד לבוא, והוא בחר להתעלם. גם תזכירים שהובאו לידיו בינואר ובפברואר 2020 הוא לא טרח אפילו לקרוא, ולשר הבריאות אמר: אתה מפחידן וזורע בהלה.

מהתנהלותו של טראמפ אפשר להשליך רבות על ניהול משברים ברמה הארגונית והעסקית. ממה וממי הוא מתעלם?

מאותות אזהרה, מהמלצות המומחים

בראש ובראשונה מתעלם טראמפ מאותות אזהרה - ואחר-כך גם מהמלצות המומחים שסביבו (בשלב מאוחר יותר, כשהוא סותר את ההמלצה ללבוש מסכה: "זכרו, זוהי המלצה בלבד, ואינכם חייבים להיענות לה, אני עצמי לא אעשה זאת").

אם נקביל זאת למקרה עסקי, כיצד ירגישו עובדים בחברת סלולר, שיועציה העסקיים מריחים משבר קרב ומסבירים שכדי להציל את החברה יש לשנות את הגישה כלפי הלקוחות (למשל, להגביר שירותיות ולהתגמש מולם) - ואז, בלא היסוס, עוצר המנכ"ל הזחוח ומצהיר קבל עם ועובדים: "זו רק המלצה. אני בעצמי לא שירותי ולא מתגמש"?

ובכן, לא מספיק לעשות "וי": הצטיידתי במומחים ובשאר מנגנונים לזיהוי אותות האזהרה ולהמלצות בזמן אמת. צריך גם לדעת לפרש את אותות האזהרה אובייקטיבית ונכונה. נחוצה גם תעוזה לשנות מסלול כדי להתחיל לטפל במצב. אולם יותר מכל - צריך לדעת להקשיב לעצות יודעי הדבר.

מהמראה שעל הקיר

לטראמפ אין דוגמה אישית כלפי העם. הוא עצמו משוויץ שאינו עוטה מסיכה, ובשלב מאוחר יותר מביע עמדות המנוגדות לדברי המומחים או המבקרים ואף תוקף אותם. הוא גם לא נוטל אחריות על תרומתו למצב, ובמקום זאת תוקף גורמים שונים ומאשים אותם במצב.

בהקבלה לחברת הסלולר, שכבר טעמה מהשלכות המשבר שלה כשאלפים מלקוחותיה נטשו אותה, אפשר לראות מצב שבו בישיבות החירום המנכ"ל עושה הכול חוץ מלבחון את עצמו ולהכיר את חלקו ביצירת המצב, ומצהיר כי גורמים שונים אשמים - עובדי החברה המתחרה שהפיצו מידע שקרי על החברה; המומחים, שלא התעוררו בזמן; צוות שימור הלקוחות שלא הפנים את ההנחיות; ועוד. מראה כנה ואותנטית - היא שחסרה כל-כך למנהלים ולמנהיגים בעתות משבר קשות.

מהסמכויות

עוד אחת מיומרותיו של טראמפ היא בחירתו להחליט החלטות בשביל מדינות רבות, בלא הסמכות לכך. אין זה מפתיע שמושלי מדינות שלא הסכימו עם תפיסתו קמו כדי להזכיר לו שהוא אינו מלך כי אם נשיא, ושאין בכוונתם לקבל את הנחיותיו.

זה קורה למנהלים, שבשם תאוותם להשפיע, במקום לנקוט אמצעים כהשראה או כשכנוע רציוני, הם משתמשים באופן מגלומני בסמכויות שאינן שלהם, וגוררים זלזול, התנגדות ומאבק. כמו אצל טראמפ, כך גם בעולם העסקי - למשל כשמנכ"ל מודיע, בניגוד לחוקי העבודה, כי לאור המשבר יידרשו העובדים לחזור לשבוע עבודה לא מקוצר, כפי שהיה עד אפריל 2018.

מהסובלים מהמצב

דבר נוסף שבולט במופעיו של טראמפ הוא היעדר האמפתיה בנוגע לאלפי הנפטרים. הוא שולף מספר, נתון, ומדבר בלא חמלה וצער על משפחות הקורבנות. הוא מתמקד בפן הכלכלי - ומתעלם כמעט לגמרי מהיבטים הבריאותיים ומההשלכות הפסיכולוגיות על הציבור.

מצב כזה מוכר בעולם הארגוני, שכן דווקא בעתות משבר נכנסים מנהלים רבים למצב של סיכול קר וממוקד, תוך הרחקת כל עיסוק בהיבטים הנפשיים הכרוכים בנוגעים בדבר (כגון העובדים שחרדים לעתידם התעסוקתי).

כך משדרים מנהלים יהירות, חוסר רגישות והתעלמות בוטה מהמשאב החשוב ביותר שלהם - בני האדם שעמם.

מהעובדים

דבר אחרון שטראמפ הקפיד לעשות הוא להפגין דעות לא עקביות לאורך כל הדרך - יום אחד הוא הצהיר כי המצב בשליטה מלאה, ויום למחרת הוא דיבר על מצב מלחמה. הציבור מצדו מבולבל וחרד, מרגיש שהמנהיג לא סגור על עצמו, וכבר לא יודע למי להקשיב ועל מי לסמוך.

משברים בעולם העסקי מזמנים גם הם עמימות ואי-ודאות, שטורפת מחדש את הקלפים וגורמת למנהלים לאבד כיוון, לנוע ממסלול למסלול ב"זיגזג" ולספק הנחיות הסותרות זו את זה. בכך הם מבלבלים עוד יותר את העובדים ומביאים להתעוררות שמועות, ספקולציות, מתח ועימותים.

מסקנות: 

  • הקשיבו. הן לאותות האזהרה, הן ליודעי הדבר שסביבכם בזמן המשבר. יש לכם צוות? סמכו עליו גם בעתות משבר. אתם לבדכם אינכם כל-יכולים.
  • הסתכלו במראה, ספקו דוגמה. חשוב גם להפגין את הנדרש הן במילים הן במעשים, בצורה פומבית, ברורה וכנה, וכך לעודד את הסביבה להקשיב ולפעול בהתאם.
  • השפיעו בדרכים שיש לכם הסמכות לנקוט בהן. למשל, צרו יחסי אמון עם המתנגדים לעמדתכם, זהו את האינטרסים ואת הצרכים שלהם, וספקו להם מענה בהצעתכם. היו מוכנים להתמודד עם התנגדות גם בעזרת הצגה כיצד אפשר לטפל בחששות שגורמים להתנגדות.
  • הפעילו תבונה ורגישות. מנהיג טוב צריך לדעת להביע רגישות כלפי עובדיו וכלפי הרגשות שלהם, ולא לזלזל בחומרת המצב באוזניהם.
  • שדרו עקביות. חשוב גם להפגין לאורך כל הדרך קול בהיר, בטוח ונהיר, והיכרות והבנה של התמונה במלוא חומרתה. כך אפשר לעורר אמון באנשים, לעודדם להקשיב, ולסייע להם להבין את המצב.
  • התייחסו לביקורת. התייחסו אליה בענייניות, הבטיחו לבחון אותה לעומק, ופעלו בהתאם לממצאיכם.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה וכותבת הספר "המועמד הנבחר" והספר בערבית "העתיד הנבחר"