גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: המשבר הנוכחי מדגיש את חשיבותם של מחסני החירום

מגפת הקורונה היא קריאת השכמה לקברניטי המדינה להחליף "דיסקט" ומהר - אל תזניחו את הייצור המקומי

מפעלים במפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל
מפעלים במפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

מגפת הקורונה והחוסר במלאי מכונות הנשמה, מטושים וריאגנטים האירה על החשיבות הלאומית של מלאי חירום, וצריכה להעיר את קברניטי המדינה במיוחד במשרד האוצר לשמור על שולי ביטחון רחבים של מלאים, ולהפסיק להסתכל על הנושא דרך "החור שבגרוש".

ישראל, בשונה מרוב המדינות, צריכה לה,ערך לשלושה תרחישי יחוס: מגפה עולמית, רעידת אדמה קטסטרופלית (בממוצע כל 100 שנה. האחרונה התרחשה ב-1927) ומלחמה ארוכת זמן. לאור מצבה הגיאופוליטי, ישראל היא "כלכלת אי", קרי רוב חומרי גלם והמוצרים מיובאים אליה בים (98%) - תהליך האורך שבועות וחודשים. המענה למצבי חירום אלה הוא אחזקת מלאי מתאים, ואכן מאז קום המדינה הוקמו מחסני חירום בניהול מינהל הסחר הממשלתי עד להפרטתו בסוף שנות ה-80.

האחריות היא של משרד הביטחון הקובע את תרחיש הייחוס, אופיו והיקפו. גופי הביצוע הם משרד הכלכלה האחראי על רכש וריענון המלאי של 8 מוצרי יסוד: בשר בקר קפוא, קמח, שמן, סוכר, אורז, שמרים, פולי קפה ותה. משרד החקלאות אחראי על ניהול ממגורות החיטה וגרעיני המספוא, ומשרד הבריאות אחראי על מלאי של הזרקה ורידית (אינפוזיה), הזנה בזונדה ומזון לתינוקות.

הבעיה היא ההתערבות ברגל גסה של האוצר במדיניות המלאים, בטענה כי תקצובם כולל שולי ביטחון רחבים מדי, שכן סכנת המלחמה הכוללת פחתה וניתן תמיד לייבא מוצרים כמקור אספקה למשק. לא עזרו דוחות של מבקר המדינה, להפך - כיוון שמשרד הביטחון מנע מהאוצר מלהתערב בתרחיש הייחוס, האוצר "התחכם" ובמקום סעיפים ספציפיים למלאי חירום, הוא קבע כי משרדים אלה יממנו את המלאי מתקציבם הכולל, דבר הפוגע ברמת המלאים לאור הסכנה שישאירו את הנושא בתחתית סדר העדיפות שלהם.

אין זה צירוף מקרים שפתאום בשבועיים האחרונים חלק מהמשרדים נתפסו עם "המכנסיים למטה" והוציאו באופן דחוף מכרזים זריזים לאספקת מוצרים בהיקפים גדולים.

מגפת הקורונה היא קריאת השכמה לקברניטי המדינה להחליף "דיסקט" ומהר - בעולם השוק החופשי הוא חופשי כשאין משברים והכול מתנהל כשורה, אבל במצב משברי - כל מדינה לנפשה.

ניצני התופעה כבר מלבלבים - קזחסטן אסרה יצוא חיטה. הודו אסרה יצוא ח"ג לתרופה כנגד המלריה. בצרפת המדינה מוסמכת לתפוש מוצרים מיצרנים וספקים. שירותי ריגול עוסקים בשכנוע/לחץ/גניבה של ציוד רפואי, ראשי מדינות - כולל דונלד טראמפ, אנגלה מרקל ובנימין נתניהו - מטלפנים ישירות למנכ"לי חברות בתחינה ובשכנוע לקבל מוצריהם ראשונים בתור. שלא לדבר על מאפיות בינלאומיות, שגילו תחום מחיה חדש לעשיית רווחים פנטסטיים.

המסקנות ברורות: יש לעדכן את תרחישי הייחוס ולהגדיל משמעותית את המלאים, לא רק בגין תרחישי, אלא גם בגין חוסר מסתמן של מזון ועלייה במחירים היחסיים, פועל יוצא לגידול האוכלוסייה העולמית, עליה ברמת החיים והקטנת שטחי החקלאות.

בנוסף, חובה להגדיל את מלאי החירום בגין תרבות ה"סמוך" ו"יהיה בסדר" שלנו - בסקר של משרד הכלכלה התברר כי 25-37% ממשקי-הבית אינם מחזיקים כלל מוצרי יסוד בסיסיים בביתם, ו-90% אינם מחזיקים במלאי של מוצרי מזון רלבוונטיים למשפחות עם ילדים קטנים (מזון לתינוקות, חלב עמיד וכו').

ישראל לא צריכה ולא תגיע אף פעם לעצמאות תזונתית של משק אוטרקי, וטוב שכך. 80% מגרעיני החיטה מיובאים, 100% מפולי הסויה ו-60% מבשר בקר, אולם במקביל אסור לנו "לשפוך את התינוק יחד עם המים" ולחסל את הייצור המקומי - החקלאות היא נכס לאומי חיוני, כיוון שבמצבי חירום כל מדינה מתכנסת לדאגה עצמית לסיפוק צרכיה. לכן יש לשקול את קצב ורמת חשיפת שוק מוצרי המזון ליבוא מתחרה.

אילו הדבר היה תלוי רק באוצר, היינו מחסלים כבר מזמן את משק החלב בישראל על-ידי יבוא אבקת חלב מסובסד מהאיחוד האירופי, וחוסכים למשק 139 מיליון שקל בשנה. לא מדובר בבדיחה! זאת הייתה הצעה שהופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, פרי מוחם הקודח של שני כלכלני אגף התקציבים, שכיום מכהנים בתפקידים בכירים במשק.

מילה אחרונה על תרופות ומפעל לחיסונים עליו הצהיר ראש הממשלה - EASIER SAID THAN DONE. כבר ב-2018 הוקמה ועדת היגוי, אלא שאליה וקוץ בה - מאז לא קרה דבר, ומשך הזמן הדרוש מההחלטה ועד לסיום הקמת המפעל הוא 6 שנים.

חובה להתחיל מיידית בתהליך ההקמה כבר מאתמול, כיוון שלדאבוני גם אם יימצא חיסון לקורונה כדי לחסן את אוכלוסיית העולם (7.7 מיליארד נפש) - ישראל לא תעמוד בראש התור. לכן במקרה הטוב נצטרך לשלם תמלוגים על נוסחת החיסון ולייצרה במהירות במפעלנו, או לחלופין להפעיל שוב את "בחורינו הטובים" מהמוסד, כדי לגנוב את הנוסחה יחד עם מפעל שלם ארצה.

לגבי תרופות וציוד רפואי אחר, כדאי לשים לב שפעם היו בישראל שני מפעלים לעירויים, פעם היו לטבע שני מפעלי תרופות בירושלים שנסגרו, ובכפר-סבא וברמת חובב קווי הייצור צומצמו. כדאי גם לזכור כי מנכ"ל טבע קאר שולץ איננו אלי הורביץ ז"ל - פטריוט ישראלי שבדירקטוריון/ההנהלה שלו שרצו ישראלים לרוב. 

הכותב כיהן כמנהל אגף היבוא במינהל הסחר הממשלתי וכסמנכ"ל משרד הכלכלה

עוד כתבות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ–60% מניות ו–40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 — גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב–25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים שהגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%