אל"מ מיקי בן חמו, ראש מחלקת שיווק והעתקת מחנות בצה"ל / צילום: דובר צה"ל
כולנו חזינו בהשתאות בתמונות הלא שגרתיות של חיילי צה"ל בבני ברק, אך מסתבר שההיערכות של צה"ל למאבק במגפת הקורונה גדולה יותר. מעורבת בה גם מחלקת שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות ותשתיות) באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. רמ"ח שוה"ם, אל"ם מיקי בן חמו, סיפר ל"גלובס" על פעילות המחלקה בכלל ובימי הקורונה בפרט.
בן חמו בן 44, במקור משדרות וכיום גר באשקלון. הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים ותואר שני במינהל עסקים ומוסמך הטכניון לניהול פרויקטים. השיחה איתו מתנהלת בעגה צבאית עדכנית, בסגנון קצר ותכליתי.
שלושת הפרויקטים המרכזיים והידועים של המחלקה, מספר בן חמו בגאווה, הם קריית ההדרכה (עיר הבה"דים) והקמת המרה"ס (מרכז הספקה אחוד) הכוללת העתקת וריכוז ממחנות למרלו"גים ענקיים במשמר הנגב, בבית נבאללה ובמחנה נטפים. הפרויקט השלישי, שאפתני ביותר, הוא "אופק רחב", שלוקח את מחנה השלישות ברמת גן, את מחנה קסטינה וגופים נוספים ומעביר אותן למחנה רחבעם ליד פיקוד העורף ברמלה, שממדיו הם כשל עיר קטנה. פרויקטים נוספים קשורים לפינוי הבסיסים הגדולים במחנה סירקין, תל השומר, צריפין ועוד.
"בפריפריה יש הגעה של 100% עובדים"
עם התפשטות המגפה נדרשה מחלקת שוה"ם לקחת את כל מערך הבינוי והתשתיות המטכ"לי ולהתאים אותו למציאת פתרונות למיגור נגיף הקורונה.
בן חמו: "נכנסנו לאירוע בתחילת מרץ, אבל עוד בפברואר הסתכלנו מה עושים צבאות זרים בכל מה שקשור לבינוי ותשתיות. למדנו את אופן ההקמה של בית החולים המהיר בסין, על פעולות הצבא האיטלקי והספרדי ומה עשו בסינגפור ובדרום קוריאה.
"היינו צריכים למפות את כל כוח האדם שלנו, הוספנו רכבים, ווידאנו שאנחנו מגנים על האנשים שלנו ומייצרים הפרדה בין אנשי צבא לאזרחים. הכרזת משק הבינוי והתשתיות במדינה כענף חיוני אפשרה לנו לעבוד בכל האתרים במקביל".
הפעולה הראשונה שהצבא עשה הייתה להפריד את חדרי האוכל בבסיסי הצבא, כלומר יצירת הפרדות בתוך חדרי האוכל שאיפשרו ריכוזים קטנים של חיילים, על פי כללי משרד הבריאות. עניין נוסף היה לפזר במרחב הפתוח בבסיסי צבא גנרטורים, שירותים ומקלחות שדה, כדי לצמצם הדבקה. אגף שוה"ם גם סייע להקים את מעבדת הקורונה בצריפין, וכדי להקל על חיילי צה"ל שרותקו לבסיסים שלהם לשבועות ארוכים, הותקנו 800 מכונות ומייבשי כביסה בבסיסי צה"ל.
אבל אחד הפרויקטים הגדולים ביותר היה להקים שני מחנות אימונים חדשים בבקעת הירדן, לשני גדודים של גבעתי: "נדרשנו לפתוח שני בסיסים בקצב מהיר מאוד על מנת שנוכל לרווח את הסד"כ (סדר כוחות), לאפשר פיזור של האנשים ולראות שאנחנו מספקים להם תשתית טובה יותר. כדי לעשות זאת העסקנו את האנשים שלנו במשך 24 שעות, עבודה סביב השעון. אלה מחנות עם חדרי אוכל, מגורים ותשתיות ספורט".
כל אנשי ענף הבנייה מתלוננים על מחסור בכוח אדם ובחומרי גלם. איך מרגישים זאת בצבא?
"אנחנו מנהלים כלי שנקרא 'חוסן קבלנים', ובו אנחנו בודקים בהיבט פרטני את מספר העובדים שנכנסים לאתרים שלנו. בחלק מהם אין פגיעה, בחלק יש פגיעה בסדר גודל של 30%-40%. זה תלוי באזור הביקוש. במרכז יש פגיעה רבה יחסית. בפריפריה אנחנו שומרים על הגעה של 100%. לגבי חומרי בניין - כמונו כמו כל המשק. כרגע אנחנו לא מרגישים פגיעה. אני מעריך שאם המצב יימשך, זה ישתנה".
תשתיות אשפוז: לפי רמות החולי
הקמת תשתיות האשפוז מכונה בעגה הצבאית "מדרגות" ומכוונת לפעולות תשתית המותאמות לרמת החולי. כך או כך, המדרגה הראשונה הייתה הסבה מהירה של כפר הנופש באשקלון, של האגודה למען החייל, ל"כפר מחלימים", הכולל 400 מיטות עבור חיילים ואנשי קבע חולים. השלב הבא היה התאמת בית חולים בית חולים 10 (או מרפ"א צפון) הממוקם ברחוב שמחה הולצברג (ליד דרך הים) בחיפה.
בן חמו: "בנינו פה מדרגה נוספת. פרסנו 185 מיטות למחלימים בדרגה קלה, אבל פה כבר הוספנו במחלקה שעוסקת בהעשרת חמצן לכאלה שבמצב בינוני וזקוקים להנשמה".
האם בית החולים מיועד לקלוט חיילים או אזרחים?
"בהתאם לפקודות שנקבל".
בהמשך צפויים להקים מתקני אשפוז נוספים בצריפין ובירושלים. בן חמו מוסיף שהצבא מפתח בימים אלה אפליקציה שמנסה לחזות מוקדי תחלואה של אנשים לפי ריכוז אנשים. המטרה היא לתגבר את היחידות הבעייתיות במקלחות, מתקני שטיפה ושירותי שדה.