"כל פרויקט שנמצא בעבודות שלד וצפונה הוא במצב לא טוב"

ענף הבנייה אומנם הוכרז כענף חיוני וממשיך לכאורה לעבוד כרגיל, אבל בפועל חסרים פועלים, חסרים חומרי גלם, ואתר שנסגר לא ייפתח כל-כך מהר

 

פועלים נבדקים בכניסה לרשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס
פועלים נבדקים בכניסה לרשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

בשבוע שעבר הודיעה התאחדות הקבלנים כי היא צופה שמשבר הקורונה יביא ל-100 אלף מפוטרים בענף, ולהשבתה של אתרי בנייה, על רקע מחסור בכוח אדם ועיכובים בהגעת חומרי גלם.

יגאל גוברין, מבעלי חברת וקסמן, גוברין, גבע העוסקת בהנדסה, בניהול ובפיקוח הבנייה, סבור שההכרזה של הממשלה על ענף הבנייה כעל ענף חיוני למשק, כבר אינה מספקת בשלב זה: "יש הרבה מאוד דברים שלא תלויים בנו, וגם לא נכון לדבר על בנייה באופן כללי - תלוי באיזה מצב נמצא הפרויקט. בשלב של חפירת מרתפים או עבודות עפר, ובהנחה שאתה רוצה להמשיך בפרויקט, אז הנזק שלך הוא לא גדול מכיוון שיש שם בעיקר ציוד ומפעילים שהם ישראלים.

"ככל שאתה מתקדם לאורך חיי הפרויקט, המצב הולך ומסתבך. הרוב המכריע של עובדי השלד הם פלסטינים, והם פחות או יותר נעלמו. בערב פסח חזרו רבים מהם לשטחים ועכשיו, כשאנחנו רגע אחד לפני הרמדאן, הכול תקוע. מבחינה הזאת כל פרויקט שנמצא בעבודות שלד וצפונה הוא במצב לא טוב. ההערכה היא שכרגע נמצאים רק רבע מהפועלים וזה משפיע על העבודות.

"במצב של עבודות הגמר המצב עוד יותר מסובך. אם הזמנת חומרים או מערכות אלקטרו-מכניות, מרגע שהזמנת מספק מסוים וזה לא מגיע, אתה תקוע. טורקיה, ספרד, איטליה - משותקות לחלוטין. למצוא שווקים חלופיים לוקח הרבה זמן. אנחנו מרגישים שהפעילות בענף הולכת ודועכת".

יגאל גוברין, שותף בוקסמן גוברין גבע / צילום: תמר מצפי, גלובס
 יגאל גוברין, שותף בוקסמן גוברין גבע / צילום: תמר מצפי, גלובס

"פחות מחצי ממספר הפועלים שהיו"

ניר ינושבסקי, סמנכ"ל חברת ינושבסקי וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מעיד שהאתרים שלו פחות נפגעו משום שחלק גדול מהפרויקטים שלו הם בעבור המדינה והעובדים בהם הם ישראלים. יש לו גם שני פרויקטים שבהם יש פועלים פלסטינים והוא מספר שבאחד מהם, שנמצא בשלב עבודות השלד, כל הפועלים נעלמו ביום אחד. "יש בעיה קשה למצוא עובדים. אני חושב שיש היום בין 10,000 ל-20 אלף פועלים פלסטינים, שזה פחות מחצי ממה שהיו כאן.

"העבודה בארץ היא עבודה ליניארית - הפלסטינים הם מרבית עובדי השלד, אז אם לא ביצעתי את השלד אין לי איך להתקדם אחר כך. לא מערכות, לא ריצוף ולא עבודות גמר, שאלה העבודות שבהם יש עובדים בישראל.

"זה הנתיב הקריטי. אם במצב הזה יש מחסור, כל הפרויקט ייתקע ואין הרבה אופציות לעקוף את זה. ברגע שכמות העובדים לא מספיקה כדי לקדם את העבודות, התקורות עולות על מה שמייצרים, וברגע הזה הקבלן מחליט לסגור את האתר. זו פגיעה אקראית לגמרי אבל אני לא מכיר קבלן שניצל מהאירוע. זה לא שיש חברות שאצלם הכול ימשך כרגיל. הפגיעה אצל כולם".

מה המשמעות של אתרים סגורים?

"סגירת אתר היא תופעה שכמעט ולא נתקלנו בה עד היום בארץ, והבהרנו למדינה שאי אפשר לעצור עבודה באתר ממחר בבוקר. אתר בנייה פעיל מחובר למערכות. צריך להבין שגם כשנצטרך להתניע אותו מחדש נצטרך נוהל חדש לגמרי כי יצטרכו להתחיל את הכול מהתחלה - את הפיגומים, הטפסנות, החומרים, ההתארגנות.

"גם אם ביום אחד יבוטלו כל מגבלות הקורונה, אני מניח שיקח כמה חודשים להחזיר את הפעילות כמו שהיה לפני. כל ההתקשרויות עם קבלני משנה, החוזים, צריך לחדש מהתחלה. זה ידרוש תקופה לא מבוטלת".

 ניר ינושבסקי, סמנכ"ל ינושבסקי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
  ניר ינושבסקי, סמנכ"ל ינושבסקי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עו"ד חאלד דוחי, מעמותת קו לעובד, המסייעת לעובדים ישראלים, מהגרי עבודה, פלסטינים ופליטים, אומר שהפועלים הפלסטינים נמצאים במלכוד: "הפלסטינים בפלונטר אחד גדול. מצד אחד הם לא רוצים להידבק, כי התנאים בשטחים קשים ואם יחזרו לשם יהיו בבעיה. מצד שני, הם רוצים לעבוד. 40% מאלה שהגיעו לארץ חזרו לרשות משום שהבטיחו להם מקומות לינה ראויים ובסופו של דבר הביאו אותם לאתרי עבודה, והם היו צריכים לבנות לעצמם מיטות מקרשים, עם מזרונים משומשים.

"גל נוסף של עובדים שחזרו עשו זאת בעקבות פנייה של הרשות הפלסטינית. מהנתונים שיש בידי, ומגיעים מהרשות הפלסטינית, נמצאים כאן כעת יותר מ-20 אלף איש. אבל בסך-הכול אני לא מקבל מהם תלונות".

"שישלמו 45 שקל לשעה ולא 31 שקל"

בשבוע שעבר הציעה התאחדות בוני הארץ להביא לארץ בדחיפות פועלים ממזרח אירופה. יגאל גוברין תומך ברעיון הזה: "אם לא יחליטו שמביאים פועלים בכמות שהענף צריך הענף ילך וידעך".

מאיפה יביאו עכשיו פועלים? הרי כולם חוששים מהקורונה.

"יש פועלים במדינות שפעם עבדו פה - רומנים, מולדבים, אוקראינים, בולגרים. ברור שזה דורש התארגנות רצינית. יש דברים שהמדינה צריכה לתת בהם גב. אני מבין שלפני חודש וחצי אף אחד לא חשב שזה ילך לכיוון הזה, אבל צריך לחשוב על זה היום".

בנוגע להבאת פועלים נוספים מחו"ל אומר עו"ד דוחי: "אני חושב שבמקום שידברו על הבאת פועלים ממזרח אירופה, צריך להתייחס לכוח האדם המקומי. צריך לתעדף עבודה ישראלית. יש בחברה הערבית הרבה אנשים שמוכנים לעבוד בבניין, אבל צריך לתגמל אותם כמו שצריך. למה מקשרים עבודה בבניין עם שכר מינימום? טפסן וברזלן הם אנשי מקצוע כמו מהנדסים. מגיע להם שכר ראוי. שישלמו 45 שקלים במקום 31.5. אני אומר לך שלא תצטרך שום עבודה זרה.

"נוסף לכך, אם כן יחליטו להביא פועלים ממזרח אירופה, חשוב מאוד לשמור על התנאים שלהם. אנחנו מביאים אותם לענף, שגם בימים כתיקונם אינו בטוח. אם מביאים אותם יש לדאוג לתנאים שישמרו על הבטיחות הנדרשת".