הרב אליעזר ברלנד / צילום: יוסי זמיר
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופטת שרון לארי בבלי בנוגע להתבטאויות שהשמיעה בדיון על הארכת מעצרו של הרב אליעזר ברלנד. נוכח חומרת הדברים, המליץ הנציב לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לזמן אליה את השופטת ולנזוף בה נזיפה חמורה, אשר תירשם בתיקה האישי.
במהלך בירור התלונה נמצא כי כאשר בא-כוחו של הרב ברלנד פירט במהלך הדיון את הבעיות הרפואיות מהן סובל מרשו הבא בימים, אמרה השופטת לארי בבלי: "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17", וכן אמרה לו: "שייקח (או 'שיאכל') מנטוס", וזאת בשים לב לחשד המופיע בחומר החקירה, לפיו ברלנד הציע לחולים במחלות קשות ליטול סוכריות מסוג זה, לאחר שקיבל תמורה כספית אותה ביקש מהם, וכל זאת בהבטחה כי מדובר בתרופה שתגרום להחלמתם.
בתגובתה לתלונה מסרה השופטת כי האמירה המיוחסת לה בעניין ה"מנטוס" לא הייתה צריכה להיאמר, וכי היא מביעה את צערה הרב על כך. האמירה בעניין ה"פרגית" הייתה, לדבריה, "ניסוח רע". השופטת מסרה כי שגתה והיא מתנצלת על אמירותיה.
אשר לטענה אחרת, לפיה בעת כניסתו של ברלנד לאולם השופטת צילמה אותו במכשיר הטלפון הנייד האישי שלה, השופטת מסרה כי בשום שלב היא לא צילמה בעצמה את החשוד, אך כ-10 דקות לפני שהוכנס לאולם ולפני כניסת הצדדים, עת הייתה בלשכתה, היא צילמה מפתח לשכתה את צלמי התקשורת ששהו באולם, בעת שצילמו זה את זה. לדברי השופטת, באותו שלב לא היה באולם אף בעל דין למעט צלמי התקשורת, והם כולם היו עם הגב אליה. אין בפי השופטת הסבר מדוע מצאה לנכון לערוך צילום זה, ובהחלטתו העיר הנציב כי עצם הצילום תמוה בפני עצמו.
בהחלטתו בתלונה קבע הנציב כי אין מחלוקת, וגם השופטת סבורה בדיעבד כי אמירותיה בעת הדיון היו מיותרות ופוגעניות, וכי לא היה להן כל מקום בדיון שהתנהל בעניינו של החשוד. הנציב עמד על כך שחובת הריסון והאיפוק העצמית של שופט היא אחת החובות הבסיסיות המייחדות את מלאכת השפיטה, ובין היתר הפנה לכללי האתיקה של השופטים.
הנציב שהם הוסיף כי על שופט להקפיד על התבטאויותיו, לא כל שכן כאשר מתברר בפניו עניין הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב, שבו קיים הד משמעותי לכל התבטאות של השופט. על השופט, כך מורים לנו כללי האתיקה, להדר לא רק בכבודם של בעלי הדין המתדיינים בפניו, אלא בכבודו של כל אדם, ומצופה היה מבית המשפט כי יברור את מילותיו ולא ישתמש בביטויים בלתי ראויים, דבר שלא נעשה, למרבה הצער, על-ידי השופטת.
אמירות מסוג זה, ציין הנציב, מעלות חשש של ממש לפגיעה באובייקטיביות ובניטרליות המתחייבת מבית המשפט, וזאת אפילו כאשר מדובר בהתבטאויות שלא פגעו בהתנהלות התקינה של הדיון לגופו של עניין, ואף אם בית המשפט פעל על-פי סדרי הדין הנהוגים.
לדברי שהם, התבטאויותיה של השופטת פגעו לא רק בדימוייה של השופטת כגורם אובייקטיבי וחסר פניות, אלא במערכת המשפטית כולה, דבר שאין לעבור עליו לסדר היום.