בעקבות חשיפת "גלובס": בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד טריא

בבקשה, על סך 26.5 מיליון שקל, נטען כי טריא פעלה בניגוד לחוק ובצורה רשלנית, כאשר העניקה הלוואה לבעל השליטה של חברה חדלת פירעון למרות סימני האזהרה הברורים - תמורת עמלה של כ-1.5 מיליון שקל • טריא: "הפגיעה בתשואת המלווים כמעט אפסית"

אייל אלחיאני, מייסד טריא / צילום: איל יצהר, גלובס
אייל אלחיאני, מייסד טריא / צילום: איל יצהר, גלובס

"טריא כרתה עסקאות הלוואה בלתי חוקיות ופעלה בניגוד להתחייבויותיה כלפי לקוחותיה תוך חריגה בוטה מההרשאה שניתנה לה, ופעלה גם תוך התרשלות קשה וחמורה, בכל שלב ושלב בהליך מתן ההלוואות הבלתי חוקיות"; כל זאת, תמורת "עמלת הקמה" שקיבלה מהלווה בסך 1.5 מיליון שקל - כך נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה אמש (א') נגד טריא, החברה המשמשת כפלטפורמה מקוונת להלוואות עמיתים (P2P).

בלב בקשת האישור ניצבים סימני השאלה הכבדים שהעלתה התנהלות טריא סביב הלוואה על סך 26.5 מיליון שקל שהעניקה לבעל השליטה בחברת דלהום שקרסה, אשר פורסמו לראשונה ב"גלובס".

לפי בקשת האישור, אותה מיהרו להגיש עורכי הדין שלומי מושקוביץ ויניב סטיס ממשרד מושקוביץ-סטיס, עורכי דין ועו"ד נתי פולינגר, טריא אמורה להלוות את הכספים שהיא מגייסת מלקוחותיה באמצעות אתר האינטרנט שלה ליחידים בלבד (אנשים פרטיים), תוך פיזור כספי ההשקעה על כמות גדולה של הלוואות.

עוד מזכירים המבקשים בבקשת האישור כי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קובע כי הסכום המקסימלי שטריא רשאית להלוות לתאגיד הוא מיליון שקל בלבד. כך גם התחייבה טריא, מזכירים המבקשים, במסמך תנאי השימוש המופיע באתר האינטרנט שלה.

הסוותה כי מעניקה הלוואה לתאגיד

אלא ש"למרבה הצער", נטען בבקשת האישור, "טריא המודעת היטב למגבלות אלה, הפרה אותן במודע והלוותה במהלך החודשים אוקטובר 2019-ינואר 2020 סך עתק של 26,250,300 שקל לתאגיד, במסגרת 4 הלוואות שונות, תוך שהיא מבצעת עסקאות בלתי חוקיות ופיקטיביות על-מנת להסוות את העובדה שהיא מעניקה הלוואות לתאגיד. לאסונם של חברי הקבוצה, אותו תאגיד שאליו יועדו כספי ההלוואות, כמו גם בעל השליטה בו אשר שימש כ'צינור' של אותן הלוואות בלתי חוקיות, נקלעו מיד לאחר קבלת הכספים להליכי חדלות פירעון, כספי ההלוואות ירדו לטמיון, והסיכוי כי יושבו לחברי הקבוצה אבד".

ההלוואות אליהן מתייחסת בקשת האישור, הן אותן הלוואות שהעניקה טריא כביכול לחברת דלהום, הפועלת בתחום זגגות הרכב, שירותי דרכים ושיווק אוטובוסים, אשר נכנסה לפני כחודשיים להליך חדלות פירעון, לאחר שצברה חובות המוערכים בכ-137 מיליון שקל. בפועל, בשל המגבלות בדין, העניקה טריא את ההלוואות על סך 26.5 מיליון שקל לבעל השליטה של החברה, חמדאן פדילה.

במסגרת הליך חדלות הפירעון של דלהום, טענה טריא כי כדי להבטיח את החזר ההלוואה שיעבדה דלהום לטובת טריא 55 אוטובוסים חדשים שלטובת רכישתם מחברה טורקית ניתנה ההלוואה, אלא שבפועל התברר כי רק לגבי 13 אוטובוסים קיימת התאמה בין מספרי השלדה שנכתבו בכתב הערבות שצורף להסכם הלוואה כבטוחה לטריא, לבין מספרי השלדה של האוטובוסים הנמצאים בחצר המפעל הטורקי.

התרשלות טריא, נטען בבקשת האישור, באה לידי ביטוי בכל אחד משלבי ההלוואה: "החל מהתרשלות באי-ביצוע בדיקה מינימלית של מצבו של בעל השליטה ושל מצבה של החברה לה הולוו הכספים, אשר היו שרויים בחובות כבדים ובמצב של חדלות פירעון כבר בעת מתן ההלוואות - ואסור היה להלוות להם כספים; המשך באי-וידוא כי כספי ההלוואות יגיעו אל יעדם; וכלה ברישום לקוי וכושל של השיעבודים שנועדו להבטיח את פירעון ההלוואות".

בכך, נטען בבקשת האישור, הסבה טריא "נזק עתק" לחברי הקבוצה, המוגדרים בבקשה כ"כל לקוחותיה של טריא, קיימים או לשעבר, אשר כספיהם הולוו כביכול על-ידי טריא למר חמדאן פדילה". נזק זה, נטען בבקשת האישור, "בסך של למעלה מ-26 מיליון שקל, היה נמנע בקלות אילו טריא הייתה מקיימת את הוראות הדין ואת ההתחייבות הבסיסית שלה כלפיה משקיעיה שלא להלוות כספים לתאגיד, או אילו היא לא הייתה מתרשלת באופן חמור בהליך מתן ההלוואה ורישום השיעבודים".

"בדיקה פשוטה הייתה מגלה כי בעל השליטה לא מחזיר חובות"

בבקשת האישור מופיע פירוט של מה שהוגדר כ"שורה של מחדלים קשים בבדיקת ההלוואה, העברת הכספים ורישום השיעבודים". בין יתר הדברים נטען בבקשה כי מי שיזמה את מתן ההלוואה היא דלהום, ששילמה לצורך כך לטריא עמלה של 1.45 מיליון שקל. "ניתן רק לשער כי העמלה הנדיבה ביותר ששלשלה טריא לכיסה, כ-1.5 מיליון שקל, היא זו שעיוורה את עיניה של טריא וגרמה לה להלוות כספים באופן בלתי חוקי, וחמור מכך - בצורה הרשלנית ביותר שניתן להעלות את על הדעת", נכתב בבקשה.

עוד נטען בבקשה כי טריא העניקה את ההלוואה לפדילה מבלי לבדוק את מצבו הכספי הרעוע, "בעוד שבדיקה פשוטה אודות מצבו הפיננסי ומצבה הפיננסי של דלהום סוכנויות, לפני העמדת ההלוואות, הייתה מגלה כי בעל השליטה חדל פירעון, מצוי בחובות כבדים, מחזיר המחאות באופן סדרתי, ונפתחו נגדו הליכים משפטיים בשל אי-פירעון חובות - ועל כן אסור להלוות לו או לחברות בשליטתו ובאמצעותו, ולו שקל בודד, בוודאי שלא סך עתק של למעלה מ- 26 מיליון שקל".

כך, לפי הבקשה, במסגרת שורה של הליכים משפטיים שהתנהלו בעניינו, התברר כי פדילה הוא "אדם שאינו מחזיר את חובותיו: פעם אחר פעם התנהלו נגדו הליכים משפטיים בגין אי-פירעון המחאות, פעם אחר פעם הוא טען כי מדובר בהמחאות שנגנבו או זויפו, ופעם אחר פעם גרסתו נדחתה על-ידי בתי המשפט מחמת חוסר מהימנות".

"וחמור לא פחות", נטען בבקשה, "לא זו בלבד שטריא התרשלה התרשלות קשה כאשר העניקה הלוואות בלתי חוקיות, שאין כל סיכוי, ולו תאורטי, שיוחזרו, לאור המצב בו היו מצוי בעל השליטה וחברת דלהום בעת שקיבלו את ההלוואות - אלא שהיא אף הטעתה את המשקיעים כאשר דירגה את ההלוואות בדירוג ברמת סיכון A (השני בגובהו), כאשר מן העובדות שפורטו לעיל ברור כי ההלוואות אינן ראויות כלל לדירוג".

ללא בדיקת נאותות

בקשת האישור גם חושפת כי רק אחרי שטריא כבר הלוותה לפדילה 16 מיליון שקל מתוך כספי ההלוואה, היא "נזכרה" להתנות את מתן ההלוואות בבדיקת נאותות (DD), כשציינה בהסכם שהשלמת העסקה כרוכה בבדיקת נאותות של פירמת רואי החשבון KPMG. "לפי נוסח הסכמי ההלוואה הראשונים, מכוחם הולוו כ-16 מיליון שקל, טריא כלל לא טרחה להתנות את מתן ההלוואות בבדיקת נאותות, וכפי שהודתה - היא אכן לא ערכה כל בדיקה כזו", נטען בבקשה.

אלא שלשיטת המבקש, התנהלות זו נמשכה גם בהמשך, חרף העובדה שטריא התנתה את הלוואת יתרת הכספים הנוספים בביצוע DD. "למרבה הצער, התנהלות רשלנית זו נמשכה גם בעת מתן ההלוואה הנוספת, בסך של כ-10 מיליון שקל, כאשר גם הפעם טריא לא ביצעה כל בדיקת נאותות, בוודאי שלא באמצעות KPMG, על אף שהיא בעצמה התנתה את מתן ההלוואה בבדיקת הנאותות, מאחר שסברה שהדבר נדרש והכרחי", נכתב.

גם ביחס לעובדה כי בפועל נרשמו על-שמה של טריא מספר שלדות של אוטובוסים שלא קיימים, נטען בבקשת האישור כי מדובר בהתרשלות חמורה. "גם בהקשר זה לא ניתן להפריז ברשלנותה של טריא. בדיקה מאד פשוטה וקצרה במנוע החיפוש גוגל הייתה מגלה לטריא, בזמן אמת, כי היא משעבדת נכסים בלתי קיימים, באופן הממחיש על קצה המזלג את כל התנהלותה הרשלנית מושא ההלוואות דלעיל", נטען.

בנוסף, מבקשת האישור עולה כי המבקש בבקשת האישור, עו"ד עמית גנסין, ביקש כבר לפני כחודש למשוך את כל כספי השקעתו בטריא, אך למרות שחלק מהסכומים שהשקיע הושבו לה, "רוב סכום השקעתו עדיין לא הושב לו".

מטריא נמסר בתגובה: "עד לפניית העיתון, לא הועבר דבר להתייחסות החברה, מה שמלמד על רצינות הטענות והטיפול בהן. החשיפה של המלווים מגובה בבטוחות מלאות וכפי שנראה בבקשה שהוגשה, הפגיעה בתשואת המלווים כמעט אפסית ביחס לתשואות בטריא. במיוחד בימים אלה, טריא מעדיפה להמשיך לפעול במאמץ מרוכז עבור לקוחותיה בשקיפות ובמקצועיות ולא במענה לבקשות-סרק. ככל שיידרש, החברה תתייחס לטענות במישור המשפטי, כבכל הליך תקין".