דעה: בחירות רביעיות יובילו לאסון כלכלי שלא ידענו כמוהו ולאובדן אמון מוחלט במקבלי ההחלטות

מגפת הקורונה סייעה לחדד את ההבנה כי בחירות רביעיות יובילו לאסון שקשה יהיה להתאושש ממנו • סקר שליווה תרחיש של המל"ל מצא כי נתניהו עלול לאבד את הגיבוי מתומכיו אם יימנע מהקמת ממשלת אחדות - וזו הסיבה שהאופציה של חבירה לגנץ עדיין נמצאת על השולחן

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

לקראת סוף השבוע שעבר הגיעה שיחת טלפון אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במעונו בשכונת רחביה בירושלים. נתניהו, בין דיון שרים על ההקלות להתייעצויות עם אנשי המל"ל ולתדרוך ביטחוני, הקדיש לשיחה כרבע שעה לפחות. הדובר מהצד השני של הקו לא היה איש פוליטי, אבל אדם העוקב אחר המצב ובעיקר אחד שנתניהו מעריך מאוד, אותו ואת דעתו. לפי מי שמעורה בפרטי השיחה, האיש היה נחרץ ואף בוטה: איך תרצה להיזכר בהיסטוריה? שאל: כמי שידע להתעלות בשם מצב החירום ולהוביל את ישראל לצאת מהמשבר הקשה הזה בכוחות משותפים, גם עם יריבים פוליטיים, או כמי שבגלל שיקולים פוליטיים קטנוניים הוביל את ישראל שוב למערכת בחירות רביעית באחת מהתקופות הקשות והמסוכנות בתולדותיה? לפי גורמים בסביבת נתניהו הייתה לשיחה הזו השפעה של ממש על ראש הממשלה, ובעקבותיה הוא שוחח עם בני גנץ, ניסה לטהר מעט את האווירה, והורה על עוצר ראיונות בליכוד כדי למנוע תקלות.

המהלכים הפוליטיים האחרונים במשא-ומתן מעידים כי ככל הנראה תקום ממשלה בישראל עוד השבוע, והסיבה העיקרית לכך היא ההבנה שמגפת הקורונה סייעה לחדד אותה, כי בחירות רביעיות בתוך שנה וחצי, משמען משבר כלכלי ממשלי וחברתי שהמדינה תתקשה להתאושש ממנו. מדובר במהלך לא הגיוני ולא מוסרי, שעלולות להיות לו השלכות קשות מאוד על המשק.

כדי לנסות לאושש את המשק במצב של יותר ממיליון מובטלים ועסקים קורסים אי אפשר עוד להמשיך להתנהל ללא תקציב מדינה שמגדיר סדרי עדיפויות לאומיים וללא יכולת של הכנסת, שהולכת לבחירות מדי כמה חודשים, לפקח על עבודת הממשלה.

הפעם האחרונה שאושר פה תקציב הייתה ב-15 במרץ 2018, לשנת 2019. לפי בנק ישראל הגירעון הצפוי בסוף השנה יהיה 11%, כמעט פי 4 מהגירעון בשנה הקודמת, ויעמוד על סכום של 150 מיליארד שקל. בנוסף לזה ההכנסות ממסים צפויות לרדת ב-30-20 מיליארד שקל. המשק יידרש להתמודד בסוף השנה עם שיעור אבטלה חסר תקדים של 11%, לפי תחזית קרן המטבע.

נתניהו נמצא בחודשי הקורונה בקשר הדוק מתמיד עם הפקידות הבכירה של משרדי הממשלה המובילים, לרבות האוצר, שהוא משרד העוסק בתכנון ארוך טווח. קשר הדוק עוד יותר יש לו עם בכירי המטה לביטחון לאומי, ולא רק עם העומד בראשו מאיר בן שבת. סגניו ואנשי התכנון של המטה, מעלים ומנתחים תרחישים בתחומים שונים לעתיד המדינה, ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים, ובכולם - בחירות במקום ממשלה הם מתכון לנזק קשה ליציבותה של המדינה.

המגפה היא אם כן בדיוק ההבדל בין ההסכם שכמעט והושג בנובמבר דצמבר ובין ההסכם הנוכחי. למעשה רבים מהסעיפים דומים. אז היו אלה יאיר לפיד בגיבוי יעלון ונתניהו עצמו בימי הגשת כתב האישום וההתלבטות סביב בקשת החסינות, שטרפדו את הקמת ממשלת האחדות. הקורונה הביאה אלינו את תחושת החירום האמיתית, זו שהפקידים הבכירים והמומחים לא הצליחו לטעת בפוליטיקאים ובנו, המחייבת הקמה של ממשלה יציבה, והימנעו מבחירות.

רפורמה בחינוך? לא בממשלת מעבר

ומה יקרה אם חלילה לא תוקם ממשלה ונלך שוב לבחירות? התסריט הזה מדיר שינה קודם כול מעיני מי שמנהל את המאבק בקורונה, ולא רק המאבק הישיר, שמקבל פחות או יותר את המימון והגיבוי הנדרש מהממשלה והכנסת. אלא בעיקר סוגיית היציאה ממנו.

המהלכים הם אסטרטגיים ולטווח ארוך, ולממשלת מעבר אין הסמכות והגיבוי הציבורי למהלכים כגון אלה. למשל, מערכת החינוך העומדת במשבר של ממש לאור ההצלחה החלקית של הלמידה מרחוק, והצורך להשלים את החומר גם בחודשי הקיץ. הפקידות הבכירה במשרד האוצר ובמשרד החינוך רואה בכך הזדמנות להביא לשינוי מערכתי כולל, הן במובן של אופי הלמידה ככלל, תשתיות דיגיטליות ועד הסכמי שכר. נתניהו עצמו חסיד של רפורמות ככלל ורפורמה של ממש גם במערכת החינוך, אך לא יוכל לעשות דבר בממשלת מעבר.

לפי אחד התרחישים של המל"ל שהגיעו לידינו, ממשלת המעבר, שאמנם נראה כי הצליחה לגמרי לא רע בטיפול בהשלכות הבריאותיות המיידיות של המגפה, תיתקל במחאה ציבורית גוברת והולכת, על רקע המשבר הכלכלי.

בסיכום התרחיש נכתב כי בחירות רביעיות יביאו את ישראל למדרון כלכלי חברתי שעשוי להסתיים בפשיטת רגל. הסכנה הגדולה ביותר שעלתה מהתרחיש הזה היא אובדן אמון של הציבור במקבלי ההחלטות. סקר שליווה את כתיבת התרחיש הראה שאובדן האמון הזה חוצה מחנות פוליטיים, והציבור הימני שמעניק גיבוי לנתניהו במשפטיו, לא יעשה כן אם יתברר כי ממשלת האחדות לא תוקם בגלל התעקשות על סעיפים בודדים.

בני גנץ. המו"מ יבשיל בכל זאת? / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
 בני גנץ. המו"מ יבשיל בכל זאת? / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

יוסי קוצ’יק, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק, סבור שהליכה לבחירות רביעיות היא חלום בלהות, אסון ומצב קטטוני שאליו תיגרר המדינה. למשרדי הממשלה כבר כמעט שנה וחצי אין יכולת ברמה המעשית לתפקד. אפס יזמות, חוסר יכולת לטפל ברפורמות ושינויים מבניים, חוסר יכולת לטפל בבעיות המהותיות ובמשברים. היעדרו של תקציב מדינה משמעו היעדרה של תוכנית פעולה לממשלה, תוכנית שהתקציב מיישם בפועל. בלעדיו ובלי ממשלה מתפקדת, אין יכולת לטפל בשינויים תקציביים ומבניים הנדרשים בכל התחומים: אבטלה, חינוך רווחה, ביטחון. אין יכולת להקציב תקציבים לתשתיות שהן המסד של המשק הישראלי. הפקידים נאלצים לעסוק רק בשוטף, שכן כולם ממתינים לשר החדש שיגיע ויתווה מדיניות, אם יגיע, כי גם בבחירות רביעיות לא ברור אם התיקו הפוליטי ישתנה.

לפי קוצ’יק, גם במצב רגיל ובוודאי בשל התמשכות משבר הקורונה והשלכותיו העצומות, פצצת אטום כהגדרתו, נדרשת שרשרת פיקוד מובנית ועם גיבוי רחב. בשלב הזה בהיעדר מערכת כזו, כל שניתן זה לשים פלסטרים על בעיות מיידיות ובפועל להחריף את המשבר עוד יותר. איך יטופלו מאות אלפי המובטלים? מי ישקם ויערוך רפורמה במערכת הבריאות הנזקקת לתוספת של אלפי רופאים ואחיות, מי ישקם את החברות הגדולות ובהן חברות התעופה שכמעט קורסות. השיתוק הממשלתי ימנע גם את הטיפול בבעיית יסוד, הגירעון התקציבי העצום שידרוש החלטות קשות על קיצוצים, החלטות שללא גיבוי ציבורי ופוליטי לא ניתן יהיה לקיים.

פקיד בכיר ותיק במשרד ראש הממשלה חוזר על דברי קוצ’יק אחד לאחד. אין זה משנה לדבריו הכיוון הפוליטי של הממשלה, ובלבד שתהיה ממשלה. הדוגמה הבאה שנתן מפחידה ממש. "נדרשנו לאחרונה להכרעה בסוגיה תקציבית ביטחונית ארוכת טווח, וההחלטה שהתקבלה הייתה דחייה מחוסר ברירה, שמשמעה נטילת סיכון ביטחוני, אמנם מחושב ומבוקר, אבל סיכון".

האם "המורשת" של נתניהו תכריע את הכף

ובחזרה לנתניהו. גם ראש הממשלה זה יותר מעשור יודע שיש סיכוי לא קטן שיאלץ לפרוש אם אכן יורשע. לנתניהו חשובה המורשת שלו, ובמה ייזכר. בדיוק על הנימים האלה פרט אותו מטלפן מהשיחה שהגיע למעון בבלפור. נתניהו קיווה בטרם קורונה שהמורשת הזו תהיה ביטחונית מדינית, ובסיוע הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ קיבל שגרירות בירושלים, ביטול הסכם הגרעין עם איראן וגם היתר כנראה להחלת ריבונות בחלק מיהודה ושומרון. ההישג האחרון עומד בסכנה, ונתניהו נחוש לממש אותו. העניין השני הוא מנהיגותו בימי קורונה. על אף הביקורת הפנימית מצד שמאל, נתניהו נתפס בעולם וגם בקרב ציבורים רחבים בארץ כמי שידע להוביל בזמן מהלכים קשים, לפעול להשיג את הציוד והחומרים הנדרשים לטיפול ועוד. פרשת הסדר עם בנו אבנר פגמה בכך אמנם, אבל התפיסה היא כי התפקוד שלו היה טוב. בשלב מסוים אפילו יאיר לפיד הציע שנתניהו ישמש פרויקטור של המאבק בקורונה.

הרצון לשמר את המעמד הזה כחלק מהמורשת של נתניהו ראש הממשלה הוא חלק יסודי באופטימיות לגבי סיכויי הקמתה של ממשלת אחדות כעת.