עתירה לבג"ץ: לחייב את רשות המסים לדחות את תשלומי המס לעסקים קטנים ובינוניים

לשכת רוה"ח הגישה עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לדחיית תשלומי המע"מ ומס ההכנסה של חודש מרץ לעסקים קטנים ובינוניים במחזור של עד 50 מיליון שקל • "אם לא יידחו המועדים, עסקים ייקלעו לחדלות פירעון, סגירה ופיטורי אחרון עובדיהם"

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק / צילום: שלומי יוסף
נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק / צילום: שלומי יוסף

לשכת רואי החשבון, בראשות רו"ח איריס שטרק, הגישה אמש (ב') עתירה דחופה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, שר האוצר ומנהל רשות המסים, בדרישה למתן דחייה של חודש בתשלומי חודש מרץ של מע"מ ומס הכנסה לעסקים קטנים ובינוניים במחזור של עד 50 מיליון שקל.

בימים הקרובים, 23 ו-27 באפריל, נדרשים מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים בישראל לדווח לרשות המסים ולשלם על-פי דוחות אלה את הניכויים משכר עובדיהם, מקדמות המס החודשיות שלהם ותשלומי המע"מ בגין חודש מרץ 2020.

לשכת רואי החשבון פועלת זה תקופה מול רשות המסים בניסיון לדחות את המועדים הללו, כאשר לטענת רו"ח שטרק, בעקבות משבר הקורונה העסקים לא יכולים לעמוד גם בתשלומי המס וגם בהישרדותם.

השופט יצחק עמית קבע כי על הממשלה, האוצר ורשות המסים להשיב לעתירה עד 4 במאי, אך היות שמדובר במועד מאוחר למועדי התשלומים העומדים בלב העתירה, לשכת רואי החשבון הגישה היום (ג') בקשה לעיון חוזר בבקשה למתן צו ביניים שידחה את תשלומי המס עד הדיון בעתירה, וביקשה לקיום דיון דחוף בצו.

בבקשה זו נכתב כי "אי-מתן צו הביניים עלול להסב נזק בלתי הפיך לעסקים הקטנים והבינוניים, אשר עלולים לקרוס עקב נטל התשלומים שהם נדרשים לבצע והפגיעה המהותית בתזרים המזומנים שלהם עקב משבר הקורונה. נזק אשר עלול להיתרגם לנזק כלל משקי עקב אפקט 'הדומינו'".

בהמשך לבקשה הודיע השופט עמית לפני שעה קלה, כי הוא מבקש מהמדינה להקדים את תשובתה ל- 26.4 בשעה 12:00, מאחר ומועד תשלום המע"מ הנו -27.4.

"סיפור קפקאי"

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ורו"ח איל נייגר ממשרד עדי קפלן ושות', צוין כי "רבים מעסקים אלה מגיעים למעמד זה כשהם נמצאים על פי תהום עסקית וכשקופתם הידלדלה לגמרי, בעקבות סגירת עסקיהם או צמצום ניכר בפעילותם, שהיו והם תוצאה ישירה של מגפת הקורונה שהתרגשה ובאה עלינו, ושל החלטת ממשלת ישראל להפסיק או להגביל את פעולת עסקיהם ואת הגעת לקוחותיהם ועובדיהם אל עסקיהם, במטרה לצמצם את ממדי המגפה בישראל".

עוד צוין כי "תזרים המזומנים של עסקים אלה נפגע באופן אנוש. יתרה מזו, אף מבחינה טכנית הם ניצבים בפני שוקת שבורה ואינם יכולים, אף מהבחינה הטכנית, להיערך להגשת הדיווחים הנדרשים, ולאור זאת גם לביצוע חלק מהתשלומים".

בעתירה מתואר מצבם של העסקים בישראל כ"סיפור קפקאי", כאשר עסקים אלה ממתינים נואשות לסיוע התזרימי עליו מכריזים קברניטי המדינה חדשות לבקרים, סיוע שנועד להציל אותם פשוטו כמשמעו, אך במציאות מבושש לבוא; ומנגד, באותה שעה ממש, אותה ממשלה מבקשת מהם לעמוד בתשלומי המסים השוטפים, בבחינת ייקוב הדין את ההר, לפני שהשכילה להעביר לידם סיוע שיאפשר את שיפור מצבם התזרימי החמור ועמידה בין היתר בחובות אלה, וזאת למרות שעל פני הדברים ניכר כי היא מבינה את חומרת מצבם.

לטענת לשכת רואי החשבון, "אם לא יידחו המועדים כמבוקש בעתירה, בידי עסקים אלה שומרי החוק לא תיוותר אפוא אלא החובה לעמוד בתשלומי המסים האמורים במועדם ולהשתמש לשם כך ביתרות הנזילות האחרונות שנותרו בחשבונותיהם, ככל שנותרו, תוך שהם מסתכנים בהכרזה על חדלות פירעון, סגירת עסקיהם ופיטורי אחרון עובדיהם".

עוד נכתב בעתירה כי "כגודל אסונם של עסקים אלה - כן גדל מחדלם של המשיבים (הממשלה, האוצר ורשות המסים, א' ל"ו), ומתנוססת לעין כל אי-הסבירות הקיצונית בהתנהלות ובהחלטותיהם שלא להפעיל את סמכותם, במשמע חובתם, לאפשר דחייה קצרה במועדי תשלום המסים והמקדמות האמורים (בת 30 יום בלבד)".

לטענת הלשכה, דחייה זו מתחייבת נוכח מצבם החמור של העסקים בנסיבות בהן נסגרו עסקיהם לתקופה ממושכת, והכנסותיהם נפגעה פגיעה אנושה, קל וחומר בשעה שהמדינה מודיעה חדשות לבקרים כי היא מבקשת לסייע לאותם עסקים ממש.

"אי-מתן הדחייה המבוקשת, אשר תאפשר לגשר על הפער בין מצב תזרים המזומנים הנוכחי של עסקים אלה לבין מצבם עם קבלת הסיוע הממשלתי המיוחל, אינה סבירה באופן קיצוני, אינה מידתית ואינה מתיישבת בעליל עם הצהרותיהם של המשיבים עצמם", נכתב בעתירה.

קשיי התזרים מאיימים על קריסת עסקים רבים

לטענת לשכת רואי החשבון המחדל של המדינה "זועק השמימה", כיוון שהממשלה, האוצר ורשות המסים עשו ועושים שימוש תדיר בסמכות דחיית תשלומי המסים משך שנים רבות, בשלל מצבי החירום והלוחמה שידעה מדינת ישראל ועליהם, אך הם חדלים לעשות כן בשעה מהקשות בשעות שידעה מדינת ישראל - ואין מסביר.

לדברי הלשכה, "המחדל זועק לשמיים בהינתן שאין מאחוריו שיקולים של חסרון כיס או תקציב לקופת המדינה, אלא מהווה גשר עד למימוש הסיוע התקציבי לעסקים אלה עליו החליטה המדינה ואותו תקצבה. הוא עומד בסתירה לדחיות תשלומי מס שננקטות בימי קורונה אלה על-ידי רבות מאומות העולם, והוא מתנכר לקושי המעשי בהגשת דוחות אלה, בימים של מחסור בכוח-אדם וקשיים בזרימת מידע עסקי שוטף", נכתב בעתירה.

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, "אנו במצב של מחנק אשראי, ועד שהפתרונות המוצעים, הנמצאים בשלבי גיבוש מתקדמים, לא יגיעו בפועל לעסקים, הרי שקשיי התזרים מאיימים על קריסתם של עסקים רבים, ואין להם יכולת לעמוד כעת בתשלומי מס הכנסה ומע"מ.

"אנו בסך-הכול דורשים בקשה טריוויאלית של חודש דחייה במועדי הדיווח והתשלום של המסים, בדומה לדחיות אחרות שניתנו על-ידי רשות המסים במקרי חירום רבים אחרים בעבר, ובדומה למדינות רבות בעולם בהן נקבעה דחייה של מספר חודשים בתשלומי המס השוטפים, בנוסף להקלות רבות אחרות. מדובר בצעד של הקלה שאינו דורש הוצאה תקציבית, אלא הכרה במצב, במטרה לאפשר לעסקים אורך נשימה לצלוח את המשבר ולשמור על המשכיות עסקית.

"דחיית התשלומים מתבקשת גם בשל ההנחיות המגבילות של משרד הבריאות למיגור המגפה והנסיבות בהן בשל המצב עובדים רבים נמצאים בחל"ת, וחסרונם מקשה על תהליך הכנת הדיווחים, הן מצד העסקים הן מצד רואי החשבון המייצגים והן מצד רשויות המס".

רו"ח שטרק מוסיפה כי "חרף ההבטחות לסייע, רוב העסקים לא מקבלים את ההלוואות בערבות מדינה בהן יש קשיים רבים. התוצאה היא שעסקים בקשיים בשל המשבר לא מסוגלים לקבל אשראי מהבנקים. המענק הראשון לעצמאים הוא סמלי ומגיע לממוצע של 4,000 שקל, ועד כה קיבלו אותו רק 165 אלף איש, ואין בו כדי לסייע. הפעימה השנייה טרם חוקקה, ומימושה צפוי רק במאי, ועדיין אין קריטריונים ברורים לה. לפיכך, לעסקים אין כסף, ויש קשיי תזרים משמעותיים, לפחות עד שהמתווה של הפתרונות הנוספים, שנמצא כעת על הפרק, יאושר ויהיה ניתן ליישמו, וכן הקרן להלוואות בערבות מדינה תקדם את תהליכי מתן ההלוואות".