מייסדי אנב-זירו, עמרי חי ואוהד מייזליש / צילום: דיוויד גראב
בתקופה זו של משבר בריאותי וכלכלי, חברות רבות מבקשות לפחית את ההוצאות השוטפות שלהן, ועורכות קיצוצים בשלושה מישורים עיקריים: כח אדם ושכר, קיצוץ בתקציבי שיווק ופרסום, וקיצוץ בתקציבי תשתיות ענן. חברת הסטארט-אפ הישראלית אנב-זירו (env0), פיתחה את פלטפורמת ניהול הענן בשירות עצמי, היחידה בעולם, לדברי החברה שהושקה כעת בגרסת בטא, ומטרתה לאפשר לארגונים לנטר ולנהל את האופן בו הן משתמשות במשאבי הענן שלהן, תוך שמירה על אבטחה וחיסכון בעלויות.
אנב-זירו הוקמה בסוף 2018 אוהד מייזליש, המכהן כמנכ"ל, ולשעבר בוגר יחידה טכנולוגית במשרד רה"מ, ועמרי חי. החברה מעסיקה 10 עובדים, 9 מהם בישראל ואחד בניו יורק. בחודשים האחרונים החברה השלימה גיוס של 3.3 מיליון דולר מהקרנות גרוב ונצ'רס ובולדסטארט הניו יורקית. עוד הששתפו בסבב, לפי הודעת החברה, משקיע האנג'ל גיא פודחרני, מייסד הסטארט-אפ סניק, אשר גם בה השקיעה בולדסטארט, וכן קרן סקויה. בעקבות הגיוס הנוכחי, החברה מתכננת לפתוח משרדים בעמק הסיליקון ולהגדיל את צוות העובדים שלה הן בישראל והן בארה"ב, אך צופה כי הדבר ייקח מספר חודשים בשל התפרצות מגפת הקורונה.
חברות בכל תחום משתמשות כיום בתשתיות ענן עבור משאבי האחסון והמחשוב הארגוניים, אותן מנהלות ספקיות ענן, כמו אמזון AWS ומיקרוסופט אז'ור. כדי לבצע פעולה כלשהי בניהול התשתית הזו, ארגונים היו שולחים בקשות לספקיות הענן באופן ידני. בשנים האחרונות התפתח התחום שנקרא "תשתית כקוד" (Infrastructure as code), שמאפשר לארגונים לגשת לסביבת הענן של הספקיות ולנהל את הקצאת משאבי המחשוב הדרוש להם בעצמם, באמצעות כתיבת קוד.
"הייתי חלק מהרכישה הראשונה של VMWare ועבדתי בחברה חמש שנים. הרקע הטכני שלי קשור לתשתיות וענן, והעולם הזה עובר בשנתיים האחרונות מהפכה שלישית", אומר מייזליש ל"גלובס". "המהפכה הראשונה שהייתה לפני כ-20 שנה הייתה וירטואליציה ואז קמה VMWare שאמרה שעל מחשב אחד אפשר להריץ כמה מחשבים וירטואלים. המהפכה שנייה הייתה עולם הענן, שאומר שאתה לא צריך חדר שרתים, ובזה אמזון הייתה החלוצה. המהפכה השלישית היא תשתית כקוד, כלומר, אנשי הדבאופס של היום לא לוחצים על כפתורים פיזיים כדי להקצות משאבים חדשים, אלא כותבים קוד בו הם מנהלים את ההקצאה וקובעים מדיניות אבטחה וכדומה. אנחנו בעצם מפתחים פתרון ניהול לשכבת הביניים הזו של הקוד".
"התשתית כקוד היא אולי פתרון טכני אבל זה לא פתרון עסקי. אין היום פתרון להקצאה חכמה של משאבים, וזה מה שאנחנו עושים - שכל מי שצריך משאבי מחשוב לוחץ על כפתור ומקבל את זה באופן מיידי, אבל תחת הרשאות, מדיניות והגבלות שהארגון קובע", הוא מוסיף. "הסיבה המשאבים הללו לא זמינים כיום להקצאה בלחיצת כפתור, היא שזה מאוד מסכן את החברה: אפשר, בלחיצת כפתור, להקצות משאבים בעלות של מאות אלפי דולרים בלי שיעלו על זה".
לאחר שהחברה ביצעה פיילוטים עם מספר חברות בבטא סגורה, הפלטפורמה של אנב-זירו הושקה השבוע בגרסת בטא פתוחה. הפלטפורמה לומדת את השימוש שעושה הארגון במשאבי הענן שלו, ומתייגת כל הקצאה באופן אוטומטי לפי הפונקציה העסקית אותה היא ממלאת. בנוסף, היא מאפשרת לקבוע מדיניות שונה לכל פונקציה כזו ולכל צוות בנפרד. היא מאפשרת למתכנתים לקבל הקצאות של משאבי מחשוב בהתאם למדיניות החברה באופן אוטומטי, ומאפשרת לארגונים לבטל את ההקצאות הללו באופן אוטומטי גם כן, בהתאם למדיניות שיקבעו.
יכולות הניהול שמספקת הפלטפורמה של החברה כוללות גם נראות של השימושים העסקיים של ארגונים בתשתיות שלהם, שלא היה גלוי להם קודם. כך, היא מאפשרת להם לבצע ניתוח של המידע הזה ולמצוא מקומות בהם ניתן לחסוך בעלויות הענן שלהם.
"יש בתקופה הזו הזדמנויות בשתי זוויות שאנחנו עושים: אחד הוא פתרונות שירות עצמי שמתאימים לעבודה מהבית, והשני הוא פתרונות לחיסכון בעלויות. מחקרים מראים שכ-40% מהוצאות הענן של ארגונים מתבזבזות. אצלנו, כל הקצאה של משאב תבוא עם תיוג אוטומטי על למה זה קרה, ועם מדיניות שתקבע מה יקרה עם זה - אם זה רץ לנצח וההוצאה נמשכת, או אם ההקצאה נעצרת אחרי יום או שבוע", מסביר מייזליש.
טכנולוגיות שנועדו לארגונים לחסוך בעלויות רואות עלייה ביקוש בעקבות משבר הקורונה. כך, גם חברת אנודות, שהודיעה בשבוע שעבר על גיוס הון של 35 מיליון דולר, צופה עלייה בביקוש למוצר שלה של היכולת שלו לסייע בהורדת עלויות בתקופת המשבר. החברה מפתחת פלטפורמת ניתוח נתונים עסקיים במטרה לספק התראות כאשר ישנה פגיעה בהכנסות, בשל אופן הקצאת המשאבים הארגוניים או המבנה של תהליכים עסקיים שונים.
חברה נוספת בתחום הזה, שהושקה בשיא המשבר והצליחה לגייס סיד של מיליון דולר ממשקיע פרטי, היא פילאוס של רוני קרפ וגבריאל גולדמן. החברה מפתחת פלטפורמה שמספקת נראות להקצאת משאבי ענן, בדומה לאנב-זירו, אך מתמקדת בהוזלת עלויות הענן באופן בלעדי. היא מספקת דוחות על עלויות משאבי הענן של כל משתמש בארגון בכל פרויקט. היא עושה זאת על ידי ניתוח התנהגות המשתמשים בארגון בכל הנוגע לשימוש שלהם במשאבי מחשוב ענן, ולכן, כתוצר לוואי יכולה להתריע גם על אנומליות שעשויות להיות קשורות לכשלי אבטחה.