יודע ח"ן | פרשנות

פרשנות: כבר לא בג"ץ של פעם - בית המשפט העליון הולך ומאבד מביטחונו העצמי

כשבג"ץ ידון ויפסוק בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני, הוא יביא בחשבון שפסילת ההסכם תוביל למתקפות עליו ולירידה באמון הציבור • ולמה דחה מנדלבליט בנובמבר את הדרישה לחקור הדלפות מחקירות נתניהו אבל תובע לחקור עכשיו הדלפות מישיבת הממשלה?

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

1.

בתחילת שנת 2005 נכנסה מפלגת העבודה לממשלתו השנייה של ראש הממשלה אריאל שרון. שמעון פרס, יו"ר המפלגה רודף העוצמה והכבוד, דרש לעצמו מינוי של ממלא מקום ראש הממשלה, ואולם ממלא המקום, אהוד אולמרט, סירב לפנות את התפקיד (ההתעקשות של אולמרט הביאה לכך שב-4 בינואר 2006, כששרון לקה באירוע מוחי חמור, הועברו סמכויותיו לאולמרט). פרס ומפלגת העבודה סירבו להשלים עם המצב והם ביקשו לשנות את חוק יסוד: הממשלה ולקבוע כי לראש הממשלה יהיו שני ממלאי מקום. ואולם, להצעה הזאת קמה התנגדות גורפת שבסופו של דבר הביאה לכך שלפרס הומצא תפקיד חדש, חסר סמכויות אך בעל שם מפוצץ של "משנה לראש הממשלה".

15 שנה חלפו ועמן חלפה גם הדרת הכבוד לחוקי היסוד ולשינויים משטריים שהייתה כאן פעם. עכשיו, בלי הנד עפעף וכמעט ללא התנגדות מצד הגורמים הפוליטיים, מציעים הליכוד וכחול לבן לערוך שורה של שינוים בחוק יסוד: הממשלה, במסגרת ההסכם הקואליציוני ביניהן.

לפי ההסכם בין נתניהו לגנץ, החוק יתוקן באופן שיאפשר קיומה של "ממשלת חילופים" שבמהלך כהונתה יעמדו השניים בראשה, לסירוגין. הוא יתוקן באופן שבו ייקבע תפקיד חדש במדינת ישראל של "ראש ממשלה חלופי". הוא יתוקן באופן שייקבע כי ראש הממשלה לא יכול לפזר את הכנסת ללא הסכמת "ראש הממשלה החלופי". גם חוק יסוד: הכנסת יתוקן כדי שהממשלה הנוכחית תכהן במשך שלוש שנים. ועוד כהנה וכהנה שינויים מרחיקי לכת בחוקי היסוד, שבקרוב ידון בג"ץ בעתירות נגדם.

השופט יצחק עמית הבהיר כי בג"ץ ידון לגופן בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני וכן בעתירות נגד מינוי נתניהו לראש הממשלה אף שהוא נאשם בפלילים בעבירות שיש עמן קלון. עמית הורה ליועמ"ש ולראש הממשלה למסור את תשובתם לעתירות עד יום ראשון הקרוב. לאור סד הזמנים הקצר, עמית ביקש מהצדדים להתייחס בתגובה לאפשרות שהעתירות יידונו כאילו ניתן צו על-תנאי. השופט הבהיר כי אין בהחלטתו כדי לנקוט עמדה כלשהי לגופן של העתירות. לפי ההערכה, בג"ץ ידון בעתירות בהרכב מורחב.
העתירות מופנות כזכור נגד הסעיפים בהסכם הקואליציוני שמבקשים לעשות שינויים בחוקי יסוד ואת חלקם הזכרנו כאן. העותרים טוענים כי ההסכם הוא בלתי חוקתי מן היסוד, פוגע אנושות בכל עקרונות המשפט, נגוע בשיקולים זרים של נאשם בפלילים ופוגע מהותית בציבור בכללותו. עוד נטען בעתירות כי אדם העומד לדין פלילי בגין עבירות שיש עמן קלון לא יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה.

השופט יצחק עמית / צילום: כדיה לוי, גלובס
 השופט יצחק עמית / צילום: כדיה לוי, גלובס

עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת חלק מהעותרים, אמרה כי היא שבעת רצון מהחלטת עמית שמלמדת שבית המשפט רואה את הדחיפות העצומה במתן החלטתו במידת הצורך ואת הנכונות המשתמעת לדון בדברים לעומקם ולגופו של עניין.

התקוות של הולץ לכנר בבג"ץ עלולות להתנפץ אל קרקע המציאות. לפחות בחלקן. בית המשפט העליון של היום, על אף שיושבים בו שופטים בעלי שיעור קומה, הוא חלש במעמדו ובכוחו מבתי המשפט העליון של העבר. דומה שביטחונו העצמי מעט אבד לו בעת האחרונה. כשבג"ץ ידון ויפסוק בעתירות נגד ממשלת נתניהו-גנץ, הוא יביא בחשבון גם את מעמדו הציבורי ויחשוש מכך שפסילה של ההסכם הקואליציוני תביא למתקפות בוטות של הפוליטיקאים וחלקים בתקשורת עליו ולירידה באמון הציבור בו. השופטים צפויים למתוח ביקורת חריפה על חלק מסעיפי ההסכם הקואליציוני ובעיקר על הדרישות לשינויים בחוקי יסוד ועל הפגיעה הקשה במעמד האופוזיציה ובכללי המשחק המקובלים. אבל ההתערבות של בג"ץ צפויה להיות מוגבלת.

בשנת 1993 הכריחו חמישה שופטים של בג"ץ - מאיר שמגר, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, דב לוין ואליהו מצא - את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לפטר את השר אריה דרעי מתפקידו כשר הפנים, לאחר שנגד דרעי הוגש כתב אישום בגין שוחד. חמשת השופטים עשו זאת אף שלפי הוראות חוק יסוד: הממשלה, באותה עת, ההחלטה האם להעביר מתפקידו שר שהוגש נגדו כתב אישום, הייתה נתונה לשיקול-דעתו של רבין. הם הסבירו כי בנסיבות המקרה, הסמכות של רבין לפטר את דרעי הופכת לחובה. רבין ודרעי התכופפו בפני הפסיקה, ודרעי התפטר מתפקידו.

לו פסק דין דומה של בג"ץ יינתן היום, נניח, באופן מאוד לא תאורטי, ביחס לראש ממשלה שמואשם בפלילים, התגובה של המערכת הפוליטית ושל הציבור תהיה אחרת לחלוטין. הסירוב של יו"ר הכנסת הקודם, יולי אדלשטיין, למלא אחר צו בג"ץ שהורה לו לפני כשבועיים לנהל הליך בחירה של יו"ר חדש לכנסת, עלול להיות רק האפריטיף לתגובת המערכת הפוליטית להחלטות של בג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני.

2.

בתחילת נובמבר 2019, דחה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ובצדק, את בקשת סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח בחקירת הדלפות לכאורה מחקירות נתניהו. מנדלבליט פרסם טקסט יפה שבו הבהיר כי בהחלטה על פתיחת בדיקה או חקירה של הדלפות לעיתונות יש להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, שהם עקרונות בסיסיים בדמוקרטיה. ולכן, הוא הוסיף, המדיניות בעניין העמדה לדין בכל הנוגע לפרסום המידע היא "זהירה ומצומצמת". היועמ"ש אמר כי חקירה של הדלפה תיפתח רק "במקרה חריג שבו ההדלפה הובילה לפגיעה באינטרס הציבורי משמעותי במיוחד וכבד משקל".

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
 אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

והנה, ביום רביעי התריע היועמ"ש כי הוא ישקול בפתיחת חקירה פלילית של ההדלפות מתוך ישיבות הממשלה בעניין הקורונה. זאת, לאחר שהתברר כי כתב "כאן" מיכאל שמש קיבל מאחד המשתתפים בישיבות הטלפוניות, גישה לשיחות. "חבר הממשלה או עובד מדינה המורשה להשתתף בישיבת הממשלה, מתוך אמון הניתן בו, אשר מאפשר לכל גורם אחר שאינו מורשה להשתתף בישיבת הממשלה להאזין לה, ולמעשה להיות ממש נוכח בה, חורג מסמכותו ומפר את חובותיו על-פי דין", הבהיר מנדלבליט.

ישאל מי שישאל מה ההבדל בין המקרים ולמה הדלפות מחקירות פליליות של ראש הממשלה, מנדלבליט מחליט לא לחקור, ואילו והדלפות מישיבת הממשלה, הוא כן מאיים לחקור. ובכן, ההבדל הוא גדול. למעשה, האיום של מנדלבליט לפתוח בחקירה במקרה השני הוא לא לחקור הדלפות, אלא לחקור חשד למרמה והפרת אמונים של חבר ממשלה (או עוזרו) בכך שהכניס כתב באופן לא מורשה לישיבות הממשלה. גורמים משפטיים המקורבים לעבודת היועמ"ש אמרו לנו כי ההתראה לפתוח בחקירה מופנית כלפי הגורם המדליף ולא כלפי העיתונאי שעשה את עבודתו להביא מידע לציבור.

3.

בימים האחרונים קיבלה מערכת המשפט החלטה חשובה: להתחיל לפרסם ברשת החלטות של בתי המשפט שניתנות ב"פיתקית" - החלטות קצרות שהשופטים יכולים "להדביק" על כתבי טענות ופרוטוקולים. מדובר בהחלטות שעל-פי רוב הן טכניות אבל לעתים גם מהותיות, שעד היום לא היו מתפרסמות. ההחלטה התקבלה בעקבות פניות חוזרות ונשנות של "הצלחה", התנועה לקידום חברה הוגנת ושל התנועה לחופש המידע, שטענו כי עקרון פומביות הדיון מחייב את פרסום ההחלטות ב"פיתקית", כמו את שאר ההחלטות ופסקי הדין.

הנהלת בתי המשפט מסרה כי צוות שמינה מנהל בתי המשפט, יגאל מרזל, כדי לעסוק בנושא, הורה לשופטים לעשות שימוש בהחלטות ב"פיתקית" רק לעניינים דיוניים, טכניים, ולהימנע ככול שהדבר ניתן לכלול ב"פיתקית" החלטות מהותיות היורדות לשורש ההליך השיפוטי (כאמור, כפי שקרה לעתים עד היום). יש לקוות שההחלטה תיושם במלואה על-ידי השופטים ובקרוב.