קמינסקי (מימין) וחוקר ההזדקנות הבריטי אוברי דה גריי / צילום: תמונה פרטית
"ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מפני התפשטות נגיף הקורונה על פי הניתוח של Deep Knowledge Group", כך צייץ החשבון הרשמי של ראש ממשלת ישראל, בסוף החודש שעבר. ואילו ראש הממשלה נתניהו עצמו צייץ בשבוע שעבר בחשבון האישי שלו פוסט שהתפרסם באתר "פורבס" על הדירוג, והכריז כי "המגזין הבינלאומי 'פורבס' מדרג את ישראל כמדינה הבטוחה ביותר בעולם במגפת הקורונה", אף שלא היה זה דירוג רשמי של פורבס, אלא מיחזור של אותו דירוג שבו התגאה נתניהו כבר קודם לכן.
הדירוג הזה, שזכה לחשיפה נרחבת בתקשורת הישראלית, כמו גם השימוש שעשה בו נתניהו, כבר זכו בשלל ביקורות, כולל על הפצת "פייק ניוז" לכאורה. ביקורת רבה הופנתה גם ל-Deep knowledge Group, הקבוצה שכתבה את הדוח, כולל הטענה כי מדובר ב"קרן הון סיכון עלומה מהונג קונג".
עוד נגיע לטענות האלה. אבל קודם כל, מה הדירוג הזה בעצם אומר, ועל מה הוא מבוסס?
משיחה עם דמיטרי קמינסקי, המייסד והשותף הכללי ב-Deep Knowledge Group, מסתבר כי המדד לא מהווה עדות חותכת במיוחד להצטיינות מדינת ישראל בהתמודדות עם נגיף הקורונה. קודם כל, כי הוא כלל לא מתמקד בסכנה הישירה לחלות בקורונה, ושנית - משום שהוא מבוסס במידה לא מועטה על שיקול הדעת הסובייקטיבי של קמינסקי וצוותו.
בשיחה מלונדון עם "גלובס", מספר קמינסקי כי מדד הבטיחות, שהוא רק אחד המדדים בדוח הקורונה שפירסמה החברה שלו, בודק לא רק את הטיפול של המדינה בקורונה, אלא גם חוסן שלטוני ומערכתי ועמידות בפני משברים בטווח הזמן הבינוני. זו גם התשובה שלו כשאנחנו מעמתים אותו עם אחת הביקורות על המדד: הדירוג הגבוה של ישראל לא מסתדר עם הנתונים. כשמסתכלים על נתוני ההדבקה או התמותה למיליון איש בהשוואה בינלאומית, מצבנו לא יוצא דופן לטובה.
"ללמוד אנגלית ולקרוא"
קמינסקי ממליץ למבקרים "קודם כל ללמוד אנגלית ולקרוא מה שכתוב שם". הוא משתף את המסך שלו, שעליו הדירוג. "כאן כתוב 'דירוגי בטיחות'. זה לא קשור לבטיחות מהסבירות למות מהמגיפה. לרוע המזל, מגפות יגרמו למקרי מוות, אבל זה לא הסיכון העיקרי". מגפות, הוא מסביר, יכולת להוביל לקריסה כלכלית, קריסה של מערכת הבריאות ואפילו של המדינה עצמה. והוא מפרט אזורים מועדים לפורענות, למשל במזה"ת או בקרב חלק ממדינות ברה"מ לשעבר.
איך ישראל הגיעה למקום הראשון בדירוג? כשבוחנים ממה הוא מורכב מוצאים 24 פרמטרים, ובהם למשל הגבלות על תנועה, מלאי מכונות הנשמה, היערכות לחירום ועוד. אבל שניים מהפרמטרים שבהם ישראל קיבלה ציון גבוה במיוחד, שגם הקפיצו אותה בדירוג מעל גרמניה ויפן למשל, הם פרמטרים חסויים, "קניין" של Deep Knowledge. קמינסקי מסביר כי הפרמטרים האלה קשורים ליכולות הביטחוניות של ישראל.
רוב הדירוג, הוא מסביר, נשען על פרמטרים שאותם ניתן לכמת מספרית, אבל הוא מכיל גם שישה מדדים הנשענים על הערכה סובייקטיבית, שנכללו בדירוג בכל זאת. בהמשך השיחה הוא מסביר כי "אני מבין טוב מאוד שישראל מאוד מוכנה אפילו פסיכולוגית, ברמה של האזרחים שלכם, לעבור זמני אי-ודאות קיצונית, עם ריבוי איומים. לא הרבה מדינות בעולם מתקיימות בסביבה שהיא מסוכנת פוטציאלית באופן עקבי. נראה שלמדינה שלכם הרבה יותר פשוט להגיב מאוד מהר".
מלבד הביקורת שהעלו גורמים שונים בישראל נגד הדוח עצמו, היו שטענו כי נתניהו תולה את יהבו בגורם "עלום" ו"קיקיוני"'. אז מי היא בעצם חברת Deep Knowledge Group?
דמיטרי קמינסקי (44), הוא יליד קישינב, מולדובה. בארבע השנים האחרונות הוא מתגורר בבריטניה. לפני כן עשה עסקים "בתחום הפינטק" ברוסיה, הוא מספר. בראיון לאתר Bankir.ru ב-2015 סיפר כי את הונו עשה בזמן משבר האירו בתחילת העשור הקודם. בהשראת מנהל קרן הגידור האמריקאי קייל באס, הוא החליט לפתוח שורטים (או להמר נגד) איגרות חוב של מדינות, כמו יוון וקפריסין, וגם על מניות של חברות ביוטכנולוגיה אמריקאיות בשווי מנופח.
לפי ידיעות בעיתונות הרוסית, ב-2015 קמינסקי קנה את הבנק הרוסי "אינטראקטיב בנק", ומכר אותו חודש וחצי לפני שרשיונו נשלל ב-2016. על עסקי הפינטק שלו ברוסיה הוא אומר עכשיו כי "נאלצנו לסגור אותם, כי הבנו שעל מנת לעשות עסקים ברוסיה צריך להשקיע יותר מדי מאמצים בדברים שלא קשורים למדע, לטכנולוגיה או לעסקים בכלל. זה מקום מאוד מסובך להיות בו".
יוזמות בתחום הבריאות
מאז אמצע העשור הקודם קמינסקי מעורב בעיקר ביוזמות שונות הקושרות בין תחום אריכות הימים והרפואה המונעת לבין כמה ממילות הבאזז הלוהטות של התקופה: "ביג דאטה", "בינה מלאכותית", וטכנולוגיית הבלוקצ'יין. אל תחום העיסוק הנוכחי שלו, הוא מספר, הגיע לקראת גיל 40, כשחיפש תכלית לחייו. שינוי הכיוון הגיע בעקבות פגישה עם אוברי דה גריי, חוקר ההזדקנות הבריטי הנודע, וד"ר אלכס ז'בורונקוב, מייסד חברת גילוי התרופות Insilico שבה השקיע קמינסקי.
"הבנתי שיש להם תכלית בחיים ויש להם סיפוק. החלטתי שאולי עם האנרגיה והכריזמה שלי אני יכול לעשות משהו חיובי. מאז אני מחויב רק לנושא של בריאות ואריכות ימים ואיך אפשר להביא אליו בינה מלאכותית ו-Deep Tech".
הכניסה שלו לתחום לוותה במהלך יחצ"ני שהצליח להביא אותו לכותרת: ב-2015 הבטיח פרס של מיליון דולר לאדם הראשון שיחיה עד גיל 123. הדיווח על כך ב"דיילי מייל" הגדיר אותו כ"אוליגרך מולדובי". קשה לקבוע האם קמינסקי עונה לתיאור המקובל של אוליגרך.
הקבוצה שייסד, בכל מקרה, אינה מגלגלת סכומים גדולים במונחים של התעשייה. קמינסקי מספר כי הקבוצה מנהלת שלוש קרנות השקעה (אחת רשומה בהונג קונג ושתיים בשוויץ), בסכום כולל של 100 מיליון אירו. עד כה השקיעה הקבוצה בכעשר חברות, מספר קמינסקי, אבל כרגע המיקוד שלה הוא בעיקר בהשקה המתוכננת של פרויקט פינטק המכוונת לאוכלוסייה מבוגרת: Longevity Bank.
ב-Deep Knowledge Group, מספר קמינסקי, עובדים כ-30 איש, כולל ביחידות אנליטיקה שבשגרה מוקדשות לזיהוי יעדים להשקעה. אחרי פרוץ המגפה, הוא אומר, הקבוצה החליטה לנסות ולהשמיש דירוג קיים שפיתחה לאורך חצי שנה, ומודד יכולות של מדינות בתחום אריכות הימים, ולהתאים אותו למדדים הקשורים להתמודדות עם המגפה, והקצתה לכך כ-20 מדעני נתונים ואנשי ביג-דאטה. הרעיון, הוא אומר, היה לתת למדינות כלי השוואתי, שיאפשר להן "לראות באופן מעשי, מוחשי, מה בדיוק הן יכולות לעשות על מנת לשפר".
הדירוג, קינסקי שב ומדגיש, הוא ראשוני ובפיתוח, והצוות שלו עמל על הפיכתו למקיף, משוכלל ומדויק יותר. אבל כבר עכשיו, כך נראה, הוא מניב לא מעט פרסום. באתר החברה מודגש הסיקור התקשורתי הנרחב שקיבלו הדירוגים שלה - לא רק בישראל, אלא גם בשורה ארוכה של מדינות, מגרמניה, דרך ארגנטינה, טורקיה, יוון, ארה"ב ועוד. בקנה, בכל מקרה, יש כבר דירוגים נוספים, למדענים, תרופות מבטיחות וחברות הקשורות למשבר.
ביקורת בפייסבוק
בינתיים, כאמור, דירוג הבטיחות זכה ללא מעט ביקורת, כולל מכיוון האלוף במיל' והח"כ לשעבר יצחק בן ישראל, המכהן כיום, בין היתר, כיו"ר סוכנות החלל הישראלית. בפוסט שפירסם בפייסבוק כותב בן ישראל כי "בדיקה קלה באינטרנט תגלה לנו שלא מדובר בגורם רשמי, או אוניברסיטה, או מוסד מחקר מוכר. מדובר בקרן הון סיכון קטנה וכמעט בלתי ידועה בשם DKV שייסד דימטרי קמינסקי ויש לה 10 עובדים... האמא של הפייק ניוז".
נראה כי מכל הביקורות על הדירוג, זאת המטילה ספק ברצינות של Deep Knowledge מקפיצה את קמינסקי יותר מכל, והוא שב וחוזר אליה. "אם מישהו בישראל לא מכיר אותנו זה הבעייה האישית שלהם. זה עדות שהם לא מתעניינים ב-Deep Tech ובבינה מלאכותית ובחיזוי טכנולוגי", הוא אומר. הוא מראה לנו תיעוד של השתתפות שלו בכנס של "האקונומיסט", כתבה ב"פייננשייל טיימס", תמונות שלו עם בכירים באקדמיה ובתעשייה הבריטית, וגם מיפוי של התעשייה הישראלית אותה הכינה הקבוצה שלו.
אחד המומחים שהוא מזכיר בשיחה הוא ד"ר איליה סטמבלר, חוקר זיקנה בבית החולים הגריאטרי שמואל הרופא. השניים שיתפו פעולה כאשר קרן מקבוצת החברות של קמינסקי מיפתה את החברות, המוסדות והרופאים בתחום הארכת החיים וההזדקנות בישראל.
"עניין אמיתי בהארכת חיים"
סטמבלר דווקא התרשם מרצינותו של קמינסקי: "בחברה שלו עבדו מדענים ומידענים והם הפיקו דוח שמיפה את התחום בישראל, כפי שלאף אחד בארץ לא היה ולא יהיה מעולם זמן לעשות. קמינסקי עצמו היה אדם נחמד, שנינו במקור ממולדובה כך שהיה לנו נוח לעבוד יחד. התרשמתי שהעניין שלו בתחום הארכת החיים עמוק ואמיתי. לא שאלתי אותו מאיפה הכסף שלו".
עם זאת, גורם בתחום חקר ההזדקנות בארץ אומר שהדוח נתפס בשוק כ"דוח נחמד. המון באזז ולא יותר מדי מידע עומק. אספו הרבה נתונים והתייעצו עם הרבה אנשים, התחברו עם כולם בלינקדאין ועשו הרבה יחסי ציבור, אבל מבחינת איכות התובנות, ראיתי דברים מעמיקים מזה". הוא מוסיף ש"יום אחד קיבלתי מהם מייל שאמר שנעשה דוח בתחומי ואז פתחתי אותו וגיליתי שאני בפנים. אז אולי ככה זה היה גם במקרה הזה".
ביקורת אחרת נוגעת כמובן לשימוש אותו עשה ראש הממשלה נתניהו בפוסט של אחת השותפות בקבוצה של קמינסקי, מרגרטה קולנג'לו (היושבת בעמק הסיליקון), שהתפרסם בפלטפורמת תוכן חיצונית של "פורבס" הממוקדת בבינה מלאכותית. הפוסט, הסוקר את הדירוג של Deep Knowledge, הוצג בשבוע שעבר על ידי ראש הממשלה כאילו מדובר בדירוג של המגזין עצמו - קביעה שב"פורבס ישראל" התנערו ממנה, והדגישו שמדובר במאמר אורח. נתניהו, אגב, לא ציין שמדובר למעשה באותו דירוג שכבר הציג (ושכבר זכה לביקורת) בעבר.
קמינסקי, מצידו, משתף איתנו את המסך ועליו הכתבה, ומראה לנו כי קולנג'לו מוגדרת שם מפורשות בתור contributor (לצורך העניין, כותבת חיצונית בפלטפורמת הבלוגים). "פורבס נתן את הפלטפורמה הזאת לכותבים רלוונטיים, שיש יכולים לתרום ויש להם תוכן מעניין".
"עניין פנימי ישראלי"
אז כשראש הממשלה אומר שפורבס דירג את ישראל גבוה, זה באמת לא נכון.
קמינסקי מבקש להקריא הצהרה: "'אנחנו לא בפוליטיקה. אני לא רוצה להתייחס לאף נושא פוליטי שקשור באופן פרטיקולרי לישראל. אנחנו מכירים בריבונות ובסדר הלאומי בכל מדינה, ולא היינו רוצים להתערב, או להיות מקושרים לנושאים פוליטיים כשלהם, כולל בישראל'. המתחים שיש לכם בישראל זו עניין פנימי, ולרוע המזל עבורנו, זה שימש באופן חיובי ושלילי במתחים האלה".
כיצד הדוח הובא לידיעת לשכת ראש הממשלה? קמינסקי, מבחינתו, מתעקש בתוקף על כך שאין לו קשר לעניין. כך למשל, כשאנחנו שואלים אם ידע שראש הממשלה ישתף את המאמר ב"פורבס" הוא נאנח. "לא יכולנו להניח, לא ידענו על זה, לא היו לנו קשרים כלשהם עם נציגים של אף יישות ישראלית רשמית בנוגע לאנליטיקה של Covid (נגיף הקורונה)".
אתם יודעים איך הדוח הראשוני שלכם הגיע לתשומת הלב של ראש הממשלה והצוות שלו?
"אנחנו לא יודעים. אין לי מושג. אני מניח, וזה רק ההנחה שלי, שמישהו מהצוות שלו, אולי אחד היועצים, אולי הכירו את העבודה הקודמת שלנו". קמינסקי מראה לנו שורת דוחות ומדדי עבר אותם יצרה החברה שלו.
אז אתם לא שלחתם את זה למשרד רה"מ.
"אני חושב שמישהו מהצוות שלו היה מודע לעבודה הקודמת שלו וכשהם ראו שאנחנו מתחילים את הדירוגים האלה הם הבינו שהם צריכים להקדיש לזה תשומת לב".
ומאז סוף החודש שעבר אתה או מישהו מהצוות שלך היית בקשר עם גורם רשמי או לא רשמי בישראל?
"לא היו לנו שום קשרים ואף אחד מטעמם לא פנה אלינו בשבועות האחרונים, ואין לנו שום כוונה לכך".
סייעה בהכנת הכתבה: טטיאנה טובמן