גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הווירוס שהעביר את המחקר לטוויטר: כך משנה הקורונה את האופן שבו עושים מדע

הרשת החברתית שהפכה למאגר המידע החדש, החוקרים שמשתפים מאמרים בגוגל דוקס עוד לפני שסיימו לכתוב אותם, הניסויים שמתקדמים בצורה הפוכה – בכירי האקדמיה מדברים על ההזדמנויות ועל הסיכונים של מדע מהיר ● כך משנה הקורונה את האופן שבו עושים מדע

הווירוס שהעביר את המדע לטוויטר / איור: איל אונגר, גלובס
הווירוס שהעביר את המדע לטוויטר / איור: איל אונגר, גלובס

תוכנית המלחמה בקורונה של אוניברסיטת בן גוריון החלה במערכון, מספר פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא האוניברסיטה. "כמה ימים אחרי שהנגיף הגיע לארץ, שלחו לי את הסרטון מ'ארץ נהדרת' שבו אסי כהן בתפקיד שאולי חולה הסרטן זועק: 'אני לא מבין למה לא עוצרים את כל העולם לשבוע, ולוקחים את כל הרופאים ואת כל המדענים שיושבים פה בסתלבט, ואף אחד לא הולך הביתה עד שמוצאים תרופה למחלה הזו. ואל תגידי לי שאי אפשר! פעם לא האמינו שאפשר להגיע לירח, אבל הגענו. תתעוררו! זה כבר לא סטטיסטיקה, עכשיו זה הגיע אליי!'.

"זה נתן לי רעיון", אומר חיימוביץ'. "שלחתי הודעה לכל החוקרים, שאם יש משהו במחקר שלהם שיכול להתאים לקורונה, שיגיעו לפגישה - אז עוד מותר היה להיפגש. הגיעו 50 איש למשרד שלי, ועוד 20 איש בזום. נדהמתי מההיענות. לכל אחד היו רעיונות".

גם באוניברסיטאות אחרות חוו דברים דומים. פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, מספר שהוא הוצף ברעיונות, "עד שהאוניברסיטה החליטה לגייס מימון מיוחד עבורם, בתקווה להגיע לתקציב מחקר של עד 60 מיליון דולר".

מי צריך כתב עת כשיש גוגל דוקס

אלה ימים משונים לעולם המדע. חוקרים שעבודתם השוטפת דורשת נוכחות פיזית בצוותים גדולים או טיסות לשטח, מושבתים. אבל בתחום הקורונה, המדע הואץ לקצב שאיש לא הכיר בעבר.

החוקרים עומדים משתאים מול המהירות שבה המידע יוצא מרשות המדען אל רשות הכלל. בגישה המדעית הקלאסית, התהליכים האלה ארכו שנה בממוצע. "קודם אתה עובד על המאמר כמה חודשים ואז מגיש אותו לכתב עת אחד, והם מגישים אותו לשופטים שהם אנשים עסוקים, ותוך כמה חודשים קיבלת דחייה, או בקשה לתיקונים, אז אתה מתקן ומגיש בחזרה, או לכתב עת אחר, שיש לו הערות אחרות", מסביר פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, וראש תחום ביולוגיה בקרן הלאומית למדע.

כעת המצב שונה, בלשון המעטה. "הדבר הכי קיצוני שראיתי היה צוות של חוקרים שפיתח אלגוריתם חדש לביצוע בדיקות מעבדה, שלא חיכה אפילו לכתוב מאמר כדי לפרסם אותו. הם נתנו לכל העולם המדעי לינק לגוגל דוקס שבו הם כתבו, שיוכלו לראות מה הם עושים אפילו תוך כדי תהליך הכתיבה!, ומן הסתם גם להעיר הערות".

כבר לפני כמה שנים החלה להתפתח מגמה חדשה בתחום המדע, של חשיפת מאמרים לפני שהם מגיעים לכתבי העת המובילים. בתחומים המשיקים לעולם הקורונה נעשה הדבר בעיקר במאגר שנקרא Bioarchives.

"המשמעות של פרסום מאמר שם הייתה לסמן טריטוריה", אומר חיימוביץ', "ולהגיד 'אני עבדתי על הנושא הזה קודם', אבל גם לחלוק את המידע. כך אפשר למנוע חזרות מיותרות על אותו ניסוי, ולעומת זאת לאפשר ניסיונות רפליקציה של הניסוי כדי לתמוך בתיאוריה או להפריך אותה".

שיתוף המידע המהיר כל כך מפרה גם את החשיבה של החוקרים, ומאפשר לכל אחד מהם להתקדם על בסיס הפעילות של קודמו. הרצף הגנטי של וירוס שפורסם במהירות, עוד כשהמגיפה הייתה בעיקר בסין, איפשר לחברות התרופות להתחיל בפיתוח חיסונים עוד לפני שהגיעו חולים לאזור שלהם. לשיתוף הזה עשויה להיות משמעות רבה בהצלת חיי אדם.

עם זאת, יש לכך גם השלכות, שאנחנו מכירים מתחומים אחרים, של שפע היצע מידע, לפעמים על חשבון איכותו. מאז תחילת המגפה כל המידע מניסויים קליניים בתרופות או ממחקר מהלך המחלה וגיבוש פרוטוקול טיפול במחלה יוצא לציבור המדענים כמעט מיד עם התקבלותו בידי החוקרים, אחרי תהליך עיבוד וכתיבה בהול. הוא יוצא אל התקשורת ודרכה אל הציבור הרחב, עוד לפני שעבר תהליך של ביקורת מצד מדענים אחרים.

"קולגה אחת אמרה לי, 'הטוויטר הוא ה-PubMed החדש'", אומר דור. PubMed הוא מאגר המידע שבו מחפשים חוקרים מהתחום הרפואי מאמרים שפורסמו בכתבי עת רשמיים. "גם אני מוצא שאין לי זמן לקרוא הכול. בימים רגילים אני מפעיל מנוע חיפוש שמחפש בכתבי העת הטובים ביותר לפי מילות מפתח שמעניינות אותי. בימים אלה, החיפוש הזה מוחלף בהתייחסות למאמרים שקולגות וחברים שולחים אליי".

התחום הזה גם הפך לתחרות פופולריות ברשתות החברתיות.

"כן, יש משמעות יותר גדולה לפן האישי. ויש הטלת אחריות גדולה יותר על הקורא".

חיימוביץ' מוסיף שהמאמרים המתפרסמים ב-BioArchives מדורגים לפי סטטיסטיקה של כמה אנשים הורידו אותם לקריאה וכמה צייצו אותם מחדש, וכמה מאלה הם מדענים. "כשפרסמנו מאמר שדן בשאלה אם לצמחים יש חוש שמיעה, הוא הפך לוויראלי עם מאות אלפי קריאות ותגובות, ואני מאמין שזה לא הזיק לתהליך הקבלה של המאמר הזה בסופו של דבר לפרסום בירחון רשמי".

הפרסום המהיר ללא תהליך של ביקורת עמיתים ותיקונים משמעותי גם מבחינת הלחץ על החוקר להעלות רעיון מיד כשעלה במוחו ולהיחשף לרעיונות של עמיתים בתחומים דומים לפני שהרעיון שלו הבשיל. "הקצב הואץ פי 10", אומר דור.

כתבי העת המדעיים המובילים עצמם הבינו שהם צריכים לפעול בקצב אחר כדי לפספס את האקשן. אפילו כתב העת הביקורתי וכבד הראש New England Journal of Medicine, פרסם מאמר בתוך 48 שעות. בכל זאת, מספר המחקרים שפורסמו בתחום הקורונה שלא בכתב עת רשמי כבר עבר את מספר הפרסומים שיצאו בכתבי העת הרשמיים.

"אנחנו רואים שיתוף מלא של מידע לשם קידום המלחמה במגפה הזו, עם הרבה יותר דגש על הקידום של המדע והרבה פחות אגו. מהבחינה הזו התקופה היא נהדרת", אומר דור.

פרופ' ראם סרי, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, מסויג מעט יותר: "אני מאמין שהוויתור על ביקורת העמיתים היא עניין זמני, ושההעדפה לפרסומים בכתבי העת המובילים תשוב ותתחזק גם אם זה לוקח זמן. ממילא המידע שמגיע אלינו הוא פחות מדי מבוקר ואנחנו קוראים יותר מדי מאמרים פחות מדי טובים. אנחנו צריכים את השופטים מן התחום".

פרופ' יובל דור, האוניברסיטה העברית / צילום: פרופ' רותם קרני

הלקח מהתרופה שאושרה לטיפול

כמו בתחום פרסום המאמרים, גם בתחום הניסויים הקליניים ניכרת האצה חסרת תקדים. רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) אימצה בשנים האחרונות תרבות של האצת ניסויים במוצרים חיוניים, ובתקופת הקורונה אפילו הקצינה ואפשרה לחברות שמעולם לא הגיעו לשוק להיכנס לניסויים בבני אדם בלי לבצע תחילה ניסויים בבעלי חיים, או לבצע במקביל כמה ניסויים לפני שהתוצאות של הניסוי הקודם הצליחו.

גם בישראל מאיצים את הקצב. ד"ר ויקטור וישליצקי מבית החולים מאיר, יו"ר עמותת C-Trials הפועלת לקידום ופישוט הניסויים הקליניים בישראל, מקווה שההישגים שהושגו בתקופה הזו יישמרו. "בגלל הלחץ, משרד הבריאות מגמיש את הסטנדרטים המקובלים, וכך גם יתר הרגולטורים בעולם. פיתוח תרופה מהרעיון ועד בית המרקחת לרוב לוקח 10-12 שנה ומיליארד וחצי דולר, רובם בשלב הניסויים, שכולל ניסויי מעבדה, בעלי חיים ואחר כך כמה שלבים של ניסויים בבני אדם. לעומת זאת היום בתחום החיסונים, חלק מהחברות מקבלות אישור להיכנס לניסויים המתקדמים בהתניה שישלימו מאוחר יותר את הניסויים המוקדמים יותר. כמו כן, תרופות שכבר נבדקו למחלות אחרות, מקבלות אישור להיכנס לניסויים רחבי היקף כי ההערכה היא שהבטיחות שלהם כבר נבדקה.

"אני אומר 'ההערכה היא', כי היו מקרים שבהם התברר שבדיקה של התרופה בקבוצה מסוימת של חולים אין פירושה שהיא בהכרח בטוחה גם לקורונה. כך קרה עם התרופה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ קידם מאוד, כלורוקווין המשמשת היום לטיפול במלריה. התפרסמו מחקרים ראשוניים ולא מבוקרים על תועלתה, ולמעשה ניתן אישור להשתמש בה בכל חולה קורונה. אחר כך התפרסמו מחקרים נוספים, ראשוניים ולא מבוקרים גם הם, שהראו שדווקא בחולי קורונה, יש סיכון שהתרופה הזו תורמת לנזק ללב.

זו דוגמה לאופן שמדע מהיר מדי יכול להיות מבלבל יותר מאשר מועיל, אך וישליצקי מקווה שהמטוטלת לא תנוע חזק מדי לכיוון השני כשכל זה ייגמר, בעיקר ברמה הביורוקרטית. "בארץ תמיד יש בעיה עם האישורים, אבל עכשיו כולם הבינו בגלל הפקודה מגבוה, שצריך לעשות הכול מהר. יהיה קשה עכשיו לגורמי הרגולציה לומר 'אי אפשר להאיץ'. ראינו שאפשר. באותה מהירות צריך לאשר ניסויים בסרטן, סוכרת ומחלות כבדות יותר. כתבנו בעמותה מסמכים המתארים את כל הדרכים שבהן אפשר להקל על ניסויים קליניים גם בימי שגרה, ואנחנו נשמח לראות יישום שלהם. זה מאוד משמעותי גם לכלכלה הישראלית, כי חברות התרופות משלמות לחוקרים הישראלים לא מעט עבור המחקרים האלה".

בינתיים, וישליצקי נהנה מהקיים. "לא חשבתי שאראה את היום שבו כל כך הרבה יוזמות פורחות במקביל. איך החוקרים עשו את זה? איך הם חשבו על כל כך הרבה רעיונות כל כך מהר?".

הפגיעה בתעופה פגעה גם בחקר האקלים

"מה שיפה בסיפור הזה", אומר כהן, "הוא שהעבודה הייתה מלמטה למעלה. לא אנחנו אמרנו לחוקרים להסב את המחקר שלהם לקורונה, אלא הם הגיעו אלינו עם הצעות, כל אחד בתחומו. אם היית שואלת אותי לפני שלושה חודשים אם זה מה שיקרה על רקע משבר כזה, לא הייתי מנבא את זה.

"המחקרים הראשונים שהגיעו היו בתחום הביו-רפואה. אחר כך המחקר הגנטי, כי וירוס הוא בעצם חומר גנטי, אבל זו הייתה רק ההתחלה. בהדרגה התברר שיש גם יישומים בננוטכנולוגיה ליצירה של משטחים דוחי וירוסים. ישנה עבודה בתחום הנדסת החומרים ליצירת מסכות פנים יעילות ונעימות.

"נוסף על המחקרים שנועדו להתמודד עם הנגיף יש גם מחקרים שמנצלים את התקופה הזאת ככלי למחקר חברתי - לדוגמה, בחינת ההבדל בין מגע פיזי למגע וירטואלי עבור קשישים, השפעת הבדידות והתפקודים הקוגניטיביים. אף אחד לא היה רוצה ליצור קבוצת ביקורת של קשישים מבודדים, אבל עכשיו המצב יצר את הקבוצה הזאת".

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית / צילום: רפי קוץ

כל המחקרים הללו היו צריכים למצוא מימון. "בהתחלה האוניברסיטה השקיעה בעצמה", אומר כהן, "ואחר כך קיבלנו מימון נדיב של 15 מיליון שקל מקרן אדמונד דה רוטשילד. כרגע אנחנו מנסים להגדיל את הקופה ל-60 מיליון דולר. במסגרת הסכום הזה אנחנו מקצים 6 מיליון דולר להקמת מעבדת Bio Safety, כלומר מעבדה שבה אפשר לחקור מחלות זיהומיות תוך שימוש בווירוסים חיים".

במקביל לפעילות של האוניברסיטה העברית, גם הקרן הלאומית למדע מעניקה מימון של עד 720 אלף שקל פר מחקר ועד סכום כולל של 6 מיליון דולר למחקרים בתחום הקורונה. רשות החדשנות תעניק מימון ליוזמות בתחום הקורונה ולהסבת פעילות תעשייה להתמודדות עם המחלה.

לדברי כהן, תחומי המחקר האחרים, שאולי מרגישים מוזנחים כרגע, אינם סובלים מההתמקדות בקורונה. "מעבדת BioSafety למשל תהיה רלוונטית גם לחקר חיידקים ופתוגנים אחרים. מחקר גנטי של הווירוס יהיה רלוונטי לכל מחקר גנטי ברפואה או בתעשיית הביוטק. כמובן, אנחנו חוקרים את הפעילות של המערכת החיסונית, וזה יכול להיות רלוונטי למחלות אחרות כמו מחלות חיסוניות-עצמוניות (אוטואימוניות) ואפילו סרטן. אנחנו חוקרים גם מחלות מטבוליות וההשפעה של קורונה עליהן, ואולי נבין כך משהו לגבי המחלות המטבוליות. חלק מן המכשור שקנינו ישמש גם למחקרים אחרים".

דור מדבר גם על שינוי מחשבתי עמוק בקרב החוקרים. "כל אחד אומר 'המחקר הרפואי שלי יישומי', כי כל אחד רוצה לקבל את המענקים היישומיים, אבל עכשיו הבנו מה זה באמת. זה מחקר שאתה עושה היום ומחר מיישמים אותו. זה שינוי מחשבתי מאוד משמעותי להמשך המחקר שלנו, שיבוצע עכשיו מתוך הבנה הרבה יותר עמוקה של הקליניקה".

אבל לא הכול ורוד. לדוגמה, מדענים בנאס"א אינם מורשים היום לנסוע אלא למטרות שהן חשובות למשימה שנמצאת כרגע בתהליך, ופירוש הדבר שחסרה מומחיות ייחודית בחלק מהמרכזים של הרשות, באופן שמעכב את המשימות המיועדות לעתיד הרחוק יותר. אם חשבתם לברוח מהקורונה לכוכב אחר, ייתכן שהחלום הזה ייאלץ לחכות.

תחום נוסף שנפגע מאוד הוא חקר האקלים, שדורש הגעה לשטח, מדידות ואיסוף דגימות. בשנים האחרונות הותקנו מכשירים רבים המשדרים את הנתונים אוטומטית, ואלה ימשיכו לזרום גם בתקופה הזו, אבל בהדרגה הם ידרשו התאמה ותיקון, וזה יהיה אתגר גדול יותר. כמו כן, באפן פרדוקסלי הפגיעה בענף התעופה פוגעת גם בחקר האקלים, כי לא מגיע מידע מחיישנים שהוצבו בעבר על מטוסים, ומדדו טמפרטורת אוויר בשחקים ואת עוצמת הרוח וכיוונה.

מתיחת פנים תדמיתית למדע

בשנים האחרונות המדע הותקף מכיוונים רבים. הבולט שבהם הייתה ממשלת ארה"ב בראשות דונלד טראמפ. הנשיא קיצץ את תקציב המוסדות המדעיים שמומנו עד אז על ידי הממשלה, מינה אנשים שאינם נחשבים בעלי מקצוע מובילים בלשון המעטה לראשות מוסדות שאמורים לגזור את מדיניותם מנתונים מדעיים, והתנגד לממצאים מדעיים מקובלים בהזדמנויות שונות. הוא אף קיצץ את התקציב ל-CDC, הרשות למלחמה במגפות בארה"ב. לדעת רבים, ניתן לייחס את תפקודה הלקוי בתחילת המגפה לקיצוץ הזה.

אותו טראמפ, עם פרוץ המגפה, קרא לתעשיית החיסונים והתרופות למצוא כבר פתרון לבעיה. "אתה לא יכול להעליב את המדע ואז לבקש ממנו דברים", הסביר לו במאמר דעה עורך משפחת כתבי העת Science , פרופ' הולדן ת'ורפ. האם טראמפ יבקש סליחה מהמדע ויתייחס אחרת להמלצותיו בעתיד? לא צריך לעצור את הנשימה ולחכות לכך, ובכל זאת נדמה שיש שיפור בתדמית המדע בציבור.

"מבחינתנו, היה זה אך טבעי שאם יש משבר שהמדע יכול לטפל בו, זה תפקידנו", אומר כהן. "לא תמיד מאמינים לנו, אך אנחנו חושבים שבאמת יש לנו אחריות כלפי הציבור. אנחנו חושבים שאפילו לא מנצלים מספיק את יכולתנו.

"אבל אני מאוד מודאג, כי אני חושש שכשהקורונה תדעך, העולם ישכח אט אט את התרומה של המדע. יגיע המשבר הכלכלי ואז יקצצו דווקא במקום שבו אנשים פחות מבינים, כמו המדע, וישכחו שהמדע הוא הפתרון. בלי השקעות העבר לא היינו יכולים לעשות את זה, ולא נוכל להמשיך לעשות את זה בלי השקעות בעתיד". 

עוד כתבות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

תקיפה באיראן: ישראל הרשמית שותקת - אין שינוי בהנחיות לעורף

מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים