גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הזיכרונות מהראיון עם בני גנץ לימדו - לפעמים לא כדאי להצטרף לחגיגה

בלב הביקורת על בני גנץ, העיתונאי יקיר אלקריב פרסם פוסט ובו סיפר על מאחורי הקלעים של הראיון המפורסם עם גנץ ב"ידיעות אחרונות" ● במישור האישי יש פה סיפור מעניין; במישור של המותג "ידיעות אחרונות" יש לפוסט משמעות אחרת ודי בעייתית ● המשבריסט

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יוסי זמיר ואמיל סלמן, "הארץ"
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יוסי זמיר ואמיל סלמן, "הארץ"

מאז שבני גנץ חצה את הרוביקון וחבר לבנימין נתניהו, הרשת סוערת - בעיקר משמאל אבל גם מימין. הביקורת מימין מתנקזת לוויתור שמתבטא בשבירת הגוש מצד נתניהו ובוויתור על ערכים שנתפסים כחשובים לימין, כגון ויתור על תיק המשפטים לכחול לבן ותיקי הכלכלה והרווחה לעמיר פרץ ואיציק שמולי שנתפשים סוציאליים מדי. למעשה, חלקים הולכים וגדלים בפיד מבטאים שגם בימין מסכימים עם הטענה של השמאל: נתניהו מעוניין יותר בנתניהו ופחות בימין.

אבל עם כל הכבוד לימין, השיח המעניין יותר נמצא בשמאל. אותו שמאל, שלמרות הסכינים והפוליטיקה שמאפיינת אותו, הציג חזית אחידה במשך שתי מערכות בחירות. אבל החזית הזו התפרקה כמו אטב כביסה שבילה יותר מדי זמן בשמש והעניק את הקולות שלו לנתניהו.

את הביוש המבטל כלפי הצמד צביקה האוזר ויועז הנדל (ששכח מי נשכבו עבורו על הגדר אחרי ראיון הדרבוקות) החליף שיימינג חריף יותר נגד אורלי לוי (שעבר אסקלציה בהמשך והפך לבריונות רשת), המשיך לשיימינג רפה נגד עמיר פרץ (שכנראה מראש ציפיות המחנה ממנו לא היו גבוהות) ושיימינג דל נגד איציק שמולי.

אבל כשגנץ חצה את הרוביקון, מחנה השמאל התפצל (שוב). היו מי שתמכו בצעד מנימוקים פרגמטיים של חוסר ברירה והיו מי שראו במהלך טעות פטאלית. בבסיס השיח הזה עמדו שתי נורמות: פרגמטיות (מניעת בחירות נוספות) ומעילה באמון.

בהתאם לתיאוריית ספירלת השתיקה של אליזבת נואלה-ניומן, השיח הפרגמטי מצומצם יחסית משום שהביקורת נגדו פופולרית יותר והתומכים בו לא רוצים לחשוף את עצמם לשיימינג המתלווה אליו - במיוחד כשחלקם תומכים בצעד בלב כבד ולא ב-100%. לעומתו, השיח הביקורתי מתרומם לגבהים חדשים.

מבחינה של עיצוב נורמות, קורה כאן משהו מעניין. ייתכן שדווקא הסטירה הזו היא מה שהיה נחוץ למחנה השמאל כדי לחדד את הערכים שלו, לחדול מהעמימות שלו ולבוא חשבון עם הפוליטיקאים שמייצגים אותו. מצד אחד, השמאל מוכיח שהוא מקבל את הביקורת שהוטחה מימין בגנץ על היותו לא ראוי, אבל מצד שני, הוא מוכיח שכמו הימין גם הוא יודע ברגע האמת להצטופף מאחורי המנהיג (לשעבר).

במסגרת פריקת עול המנהיג, מתפרסמים אט אט פוסטים שחושפים מצד אחד את עומק ההתייצבות ומצד שני את המועמדות המהונדסת של גנץ - זו שהתבססה על הנכונות של ציבור להצביע לו ולאו דווקא על המסוגלות הפוליטית והמנהיגותית שלו. למגמה זו הצטרף לפני יומיים העיתונאי יקיר אלקריב.

בפוסט שפרסם תחת הכותרת: "נמנמת, קשקשת, פטפטת - זכרונות מבית בני גנץ", סיפר אלקריב על המאמץ שעשו ב"ידיעות אחרונות" להוציא מבני גנץ כותרת באותו ראיון מפורסם, שהיה יריית הפתיחה שלו בקמפיין. בראיון הוא מספר על הגמגום, השתיקה, ההימנעות מנקיטת עמדה בכל מה שנוגע לעתידה ולמציאות הגיאו-אסטרטגית והכלכלית-חברתית בה נמצאת מדינת ישראל. ההצלחה היחידה הייתה, איך לא, בכותרת: "בשום פנים ואופן לא אשב עם ביבי תחת כתב אישום".

בסוף הפוסט מספק אלקריב שתי תובנות, האחת שצפה בו מיד בתום הריאיון והיא ש"ביבי יאכל את גנץ בלי מלח". השנייה נכונה להיום, ובמסגרתה יאיר לפיד הוא האופציה היחידה הראויה משום שהוא "ישר וחרוץ" ושהוא "בשל להיות ראש ממשלה".

במישור האישי, יש פה חשיפה של סיפור מעניין על ההתגייסות של אלקריב וחבריו למען מועמד שלא אומר כלום, במטרה להשפיע על ציבור מסוים לתמוך בו לראשות הממשלה. יש פה הכאה על חטא, ניסיון התנקות וניסיון התפכחות מהקסם (שלא היה), קסם שפג ברגע שגנץ שבר את המחנה והעניק את המפתחות שקיבל לנתניהו.

אבל במישור הארגוני, במישור של המותג שבו כותב אלקריב, "ידיעות אחרונות", יש כאן משמעות אחרת. החשיפה שהוא סיפק חושפת לדעתי שלושה דברים מאוד בעייתיים עבור העיתון.

-         יש כאן עדות מבפנים להתגייסות של "ידיעות אחרונות" נגד נתניהו - כאילו לא נלמד כלום מהאירוע ההוא ב-2015, שבו הניח העיתון את כל הז'יטונים על יצחק הרצוג, תוך דריסת נורמות עיתונאיות.

-         יש כאן הוכחה לתיאוריה של נתניהו, לכך שהיריב האמיתי שלו הוא מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, ולא המועמדים נגדו.

-           הוא אולי רצה להלל את יאיר לפיד, אבל למעשה פגע בו, כי הוא סימן אותו כמועמד הנחשק הבא (חוזר) של "ידיעות".

מחקר של מספר שנים הביא אותי למסקנה שבבסיס כל משבר רשת עומד שיימינג, שאומץ על-ידי קהל היעד של המותג. באופן אירוני, המדריך הראשון להתמודדות עם שיימינג נכתב בפרקי אבות בציטוט "דע מאין באת ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן את הדין".

בעידן הרשת האקאונטביליות היא כבר לא בלבדית מול אלוהים, אלא מול קהל הבוחרים, קהל הלקוחות וקהל המנויים וקוראי העיתון. היום, כשלכל דבר יש תיעוד, כשההפצה חוצה מגזרים ופלטפורמות וכשהפרשנות לדברים פתוחה בפני כל, כדאי לחשוב טוב על משמעות דברים שאנחנו עושים. לפעמים יש בחיים אילוצים ולכן, כדאי לחשוב טוב יותר על משמעות הדברים שאנחנו מפרסמים.

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל הבלוג "המשבריסט".

גילוי מלא: אסף שמואלי עבד בקבוצת "ידיעות אחרונות" לפני למעלה מעשר שנים.

עוד כתבות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי