עו"ד דן אלדד, ממלא-מקום פרקליט המדינה / צילום: שלומי יוסף
התנהלות ממלא-מקום פרקליט המדינה דן אלדד פשוט מפחידה. רציתם הוכחה לתפירת תיקים? קיבלתם.
הסיפור פה הרבה יותר גדול מהסכסוך עצמו בין אלדד לבין היועמ"ש אביחי מנדלבליט. אנשים רבו לפניהם, אנשים יריבו אחריהם. זה לא באמת מעניין. מה שמדאיג ומטריד הוא כיצד פועל פרקליט כה בכיר כשהוא מסתכסך. אם אדם מן השורה רב עם חברו, הוא אולי יצעק, יקלל או יעשה לו שיימינג כזה או אחר. מה עושה פקיד ציבור, קצין בית המשפט, שומר סף, משפטן מוביל, כשהוא מסתכסך עם חברו? הוא מתחיל לחקור ולחטט בתיק פלילי שנסגר לפני 5 שנים, כשיש לו עניין אישי מובהק בו. הפרקליטות סגרה את התיק, ועדת איתור בדקה את הפרשה, הממשלה קיבלה חוות-דעת מפורטות, בג"ץ הכשיר לחלוטין את מנדלבליט בהרכב מורחב, הליכים משפטיים נוספים חיזקו עמדה זו. אבל עכשיו, משום מקום וללא כל הצדקה משפטית, אלדד מעוניין "להעמיק חקר" בעניין.
בתגובה לתקשורת (שהופצה על-ידו באופן עצמאי לעיתונאים ולא דרך הדוברות כמקובל), הטיל אלדד פצצה: "לפני החג הגיעה ללשכתי פנייה מעיתונאי, העוסקת בעניינו של אביחי מנדלבליט. כדי שאוכל להשיב לפנייה ביקשתי לבחון את החומר הקיים מהעבר בנושא זה בלשכת פרקליט המדינה. מהחומר עלתה לכאורה תמונה מדאיגה בכל הנוגע לטיפול בעניינו של מנדלבליט. בימים האחרונים עדכנתי את הגורמים הרלוונטיים בדבר כוונתי להעמיק חקר בנושא בטרם אשיב לפנייה. אין לי ספק באשר למניעים לבחירה בניסוח האלים והמסולף כלפיי".
הקורא הסביר מבין מדבריו של אלדד כי הגיע חומר מעיתונאי העוסק בעניינים פליליים של מנדלבליט שטויחו ("תמונה מדאיגה") במשרד המשפטים. אלדד החליט להעמיק חקר. כדי לחלץ את עצמו מהפרשה הפלילית, מנדלבליט מוציא מכתב הקובע כי אלדד איננו כשיר לכהן כממלא-מקום פרקליט המדינה.
לא עברה שעה, והבלון של אלדד החל להתפוצץ. עקיבא נוביק מחדשות 13 חשף כי הוא העיתונאי שפנה לפרקליטות וביקש לקבל תגובה למספר שאלות פתוחות (שכולן לגיטימיות לחלוטין ובעלות עניין ציבורי רב). השאלות הן:
מה עילת הסגירה בתיק החקירה נגד מנדלבליט?
כמה תיקים נסגרו ללא קביעה של עילת הסגירה?
האם שופטי בג"ץ שדחו את העתירה נגד מינוי מנדלבליט ליועמ"ש נחשפו להקלטות?
מה הייתה עמדת הפרקליט דאז דן אלדד, שהיה חלק מצוות הפרקליטים שניהל את התיק?
אעשה בשביל אלדד את החיים קלים, ואענה על השאלה הראשונה והשלישית. לגבי השנייה, איני יודע. התיק נסגר ללא עילה מפורשת, אולם בהודעת הגניזה נכתב במפורש כי ההחלטה נבעה מנימוקים ראייתיים וגם מנימוקים אשמתיים. כך הבין זאת לדוגמה השופט סלים ג'ובראן שכתב: "דומה כי התיק נסגר, בין היתר, משיקולי חוסר אשמה". השופט נעם סולברג הבין גם הוא כדברי ג'ובראן. לגבי השאלה השנייה, כמה תיקים נסגרו ללא קביעה? אין לי מושג, אך התיק הזה עצמו נסגר גם מחוסר אשמה.
השופטים לא נחשפו להקלטות עצמן, אלא לעמדת היועמ"ש דאז יהודה ויינשטיין ויועמ"ש משרד המשפטים דאז לאה רקובר, שהתייחסו לחומרים. מעניין לציין כי השופט נעם סולברג לאחרונה נחשף להקלטות עצמן, במסגרת בקשה שהגיש פרשן חדשות 13 ברוך קרא לפרסום הקלטות. סולברג דחה את הבקשה, תוך שהוא מציין בפירוש כי "עיינתי בתמלילי השיחות הנדונות".
לגבי השאלה הרביעית, אלדד לא יודע מה הייתה עמדתו האישית, והפנייה של נוביק עוררה אותו לברר זאת, וכך התגלתה בפניו תמונה מדאיגה שיש להעמיק בה חקר? אפעס לא אמין.
הוויכוח עצמו בין אלדד למנדלבליט מעניין אותי כשלג דאשתקד, אין פה ויכוח מהותי, ואין פה מחלוקת בין שתי אסכולות משפטיות, אלא מאבק תוך-מגזרי בין האליטה המשפטית לבין עצמה על ענייני קידום. מה שמטריד הוא השימוש השערורייתי בכלים משפטיים-פליליים כחלק ממאבק אישי.
אם כך נוהג פרקליט המדינה כלפי היועמ"ש, מהמקפצה ובאופן כה רשלני וחובבני, האם הטענה שהפרקליטות תופרת תיקים היא כה מופרכת?
אגב, הרשו לי לצטט את דברי אלדד בראיון ל "גלובס" ב-2015, ימים לפני ההודעה הרשמית על סגירת התיק נגד מנדלבליט: "פרקליט שחושב שאם לא קיבלו את דעתו סימן שמקבלי ההחלטה מושחתים או מונעים משיקולים זרים, לוקה ביהירות, וזו כשלעצמה סיבה טובה להתפטר מתפקיד שמחייב מידה של צניעות".
בצעד שקשה להבינו מלבד זיג-זג שערורייתי, החליט אלדד לברוח מהצ'ק חסר הכיסוי שסיפק והעביר אותו למבקר המדינה. רגע, אבל מה לגבי התשובה לעיתונאי? הרי אמרת שבכוונתך להגיב לו. מה לגבי "העמקת החקר"? אמרת שבכוונתך להעמיק. מה קרה שפתאום אתה מעביר את החומר כמו שהוא למבקר המדינה ללא תשובה לעיתונאי וללא העמקה? מה השתנה בעצם?
במענה לפנייתי בדבר ניגוד העניינים המובנה בו הוא מצוי, השיב אתמול בצהריים אלדד כי "הוא לא "העמיק חקר" בנושא, ובוחן את זהות הגורם החיצוני אליו יועבר החומר". כמה שעות לאחר מכן אלדד הודיע פומבית כי "העביר פנייה למבקר המדינה. נוכח רגישות הפנייה אין באפשרותנו לפרט מעבר לכך".
את התנהלותו של אלדד יש לדחות בבוז. לא יעלה על הדעת שפרקליט המדינה יאשים את היועמ"ש בשחיתות וכן את הפרקליטים שליוו את תיק החקירה בעניינו, אך יסרב לפרט ולו במילה אחת על מה מדובר. לא יעלה על הדעת שברגע שהוא מסתבך בתוך הרשת שטווה בעצמו, הוא מודיע כי החליט להעביר פנייה לטיפול מבקר המדינה, ללא פירוט מינימלי מה יש בפנייה, וכך מחלץ עצמו מהסיפור. לטענתו, הוא עשה זאת "נוכח רגישות הפנייה". זה תירוץ חלש מאוד.
אם זה היה נושא כה רגיש, אלדד היה צריך לטפל בו ללא טיזינג וללא רמיזות מעורפלות לשחיתות. אם הנושא כה רגיש, אלדד היה אמור להבין מלכתחילה שהוא לא אמור לטפל בו בעצמו ולהעמיק בו חקר. טענת טענה? תעמוד מאחוריה ותן הסבר לציבור.
אלדד, הבא ראיות לשחיתות או לך הביתה, כי אתה השחת את דרכך.
הכותב הוא כתב משפטי ב"גלובס"