פרופ' אורן גזל–אייל / צילום: ענבל מרמרי, גלובס
מה שלומך?
אני בסדר. אצלי המצב הוא סוג של פריבילגיה. לבנות שלי יש מחשב וכל מי שנכנס למשבר עם מחשב לכל ילד, הוא במצב סביר. זה עדיין אתגר בשבילן והרבה שעמום, אבל בסך-הכול זה עובד".
ומקצועית?
"המשבר הכניס הרבה אדרנלין לעבודה, כי הוא הביא אתגר שהיה צריך להתמודד איתו מאוד מהר. עד הפסח עברתי לעבוד במשרד באוניברסיטה לפעמים 15 שעות ביום כדי להתמודד עם הקשיים החדשים. אחרי פסח נרגע טיפה, נכנסנו לאיזו שגרה. אבל עברנו באפס זמן מאוניברסיטה רגילה לאוניברסיטה מקוונת בלי סגל מינהלי. זה היה מופרע. אבל כולם עברו דברים מופרעים".
מה זה אומר "מופרע"?
"זה אומר שביום חמישי אחד ישבנו פה בערב עם כל מנהלי התוכניות בפקולטה למשפטים והבנו שהולכת לצאת הוראה שתבטל את הלימודים ביום למחרת. בו במקום עשינו את כל ההערכות כדי שכבר בשישי בבוקר כל השיעורים יתקיימו כסדרם, פשוט בצורה מקוונת.
"ואחר-כך כמובן אתה צריך להתמודד עם אינסוף בעיות שלא הכרת - מערכות של למידה מקוונת שקורסות, מרצים שלא יודעים לתפעל את המערכות, אין אפשרות לערוך מבחנים כי סטודנטים לא יכולים להגיע, ועוד שורה ארוכה כאורך הגלות של קשיים חדשים שהיינו צריכים להתמודד איתם בזמן שרוב הסגל המינהלי הוצא לחופשה כפויה לפי ההנחיות".
חופשה כפויה בשכר?
"בהתחלה ימי החופשה היו על חשבון המרצים. עכשיו איפשרו לנו להעסיק יותר סגל מינהלי, ובימים האחרונים החליטו שמעכשיו חצי מהחופשה למרצים שעדיין לא חוזרים לעבודה תהיה על חשבון המעסיק".
בעיות טכניות ופדגוגיות בלמידה מקוונת
למה בעצם כל-כך קשה ב-2020 לעבור באוניברסיטה ללמידה מקוונת? הרי זה קיים כבר שנים.
"הלמידה המקוונת הייתה קיימת, גם אני העברתי שיעורים מקוונים, אבל זה היה קיים במינונים אחרים לגמרי ובהערכות שונה. לא אצל כל המרצים ולא בכל הקורסים. כשאתה עובר בבת-אחת להוראה מקוונת בכל הקורסים, זה מעלה שורה של בעיות שלא קיימות כשזה נעשה בקורס אחד או שניים. גם בעיות טכניות וגם פדגוגיות, מרצים לא התכוננו לזה והכול נעשה מעכשיו לעכשיו. בנוסף, המערכות האלקטרוניות שהיו זמינות לא עמדו בעומס, על אף שהאוניברסיטה נערכה היטב למצב. בשלב מסוים כל המרצים עברו לעבוד עם זום".
יש יתרונות פדגוגיים במצב הזה?
"בהחלט יש דברים שאפשר לעשות בצורה מקוונת הרבה יותר טוב מאשר בצורה הרגילה של שיעורים פרונטליים בפני מרצה. למשל, אתה יכול לקטוע את השיעור למקטעים קצרים, לקיים אותו בחלקים שבהם הסטודנט רואה הקלטה מוכנה בזמנו הפנוי ואחר-כך יש שיעור סנכרוני שבו המרצה עונה לשאלות בצורה מקוונת.
"הלמידה המקוונת מאפשרת הרבה פונקציות שאין לך בשיעור רגיל, וזה היום מאוד חשוב, כי הקשב של הסטודנטים לפעמים לא מחזיק יותר מעשר דקות. אנחנו נצטרך לחשוב עוד הרבה איך ללמוד מהמצב הקיים כדי לשפר את ההוראה שלנו גם כשנחזור לשגרה".
ביטול דה-פקטו של השחרור המינהלי
בוא נדבר על תחום המומחיות שלך. איך משבר הקורונה משפיע על מערכת המשפט הפלילית בארץ?
"מערכת המשפט הפלילית עוברת טלטלה מדהימה. היא לא תחזור לנקודת ההתחלה שלפני המשבר. השינויים הזמניים ישפיעו גם בטווח הארוך. למשל, יותר ויותר דיוני מעצר נעשים בהיוועדות חזותית ('וידיאו קונפרנס') בגלל הקורונה. היו בעבר המון התנגדויות לקיים דיוני מעצר מרחוק, והנה, מהיום למחר עברו לזה".
אבל יש גם הרבה בעיות.
"קורים גם הרבה דברים לא מחושבים. למשל, כבר לפני הקורונה היה לנו משבר כליאה שלא היו די מקומות בבתי הסוהר והחליטו לפתור את זה באמצעות מנגנון של שחרור מינהלי שמאפשר לצמצם את מספר הכלואים (שחרור מוקדם של אסיר מבית סוהר, שמתבצע בהתאם לתפוסת המקומות בבתי הסוהר, ח' מ'). ואז כשהגיע המשבר שירות בתי הסוהר (שב"ס) הגיע למסקנה שהוא צריך לצמצם עוד יותר את מספר הכלואים. אבל במקום להמשיך להשתמש במנגנון הקיים, עשו משהו שאני לא מבין אותו. הוציאו לחופשה באמצעות תקנות שעת חירום למעלה מ-400 אסירים חודש לפני מועד שחרורם למעצר בית ומצד שני ביטלו דה-פקטו את השחרור המינהלי.
"המנגנון של שחרור מינהלי היה טיפשי בכל מקרה, אבל זה מה שהיה קיים, עכשיו פתאום קם צורך אז המציאו מנגנון חדש. למה? אפשר היה להוריד את תקן הכליאה, ובאמצעות השחרור המינהלי לקיים את זה".
למה זה גורם?
"יש לכך השלכות בעייתיות. אותם אסירים שקיבלו שחרור מוקדם בגלל הקורונה, למשל, לא מקבלים דמי אבטלה, ולא מקבלים סיוע מאף אחד. הם לא מקבלים את התנאים של אסירים שמשתחררים, שאלה דברים שהכרחיים לשיקום שלהם וליכולת שלהם לחזור לתפקד בחברה. אין לי ספק שבמצב כזה ועוד כשהמשק במצב כל-כך קשה, חלק מהאסירים שקיבלו שחרור מוקדם בגלל הקורונה יחזרו לעבריינות. אף אחד לא עשה חשיבה איך האסירים האלה יחזרו לחברה".