גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר משה כחלון והחשב הכללי רוני חזקיהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

את עוצמת פגיעתה הגלובלית של מגפת הקורונה מעטים השכילו לחזות. המגפה תפסה את מרבית מדינות העולם לא מוכנות, תוך הסבת נזקים אדירים לא רק מבחינה בריאותית, אלא גם מבחינה כלכלית. לאחרונה נערך באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה מחקר שביקש לבחון את הפגיעה הצפויה בתמ"ג העולמי בעקבות מגפת הקורונה. במסגרת המחקר הוצגו שבעה תרחישים שלפיהם בשנת 2020 התמ"ג העולמי צפוי לקטון בהיקף שבין 2.4 טריליון דולר, לפי התרחיש האופטימי, ל-9 טריליון דולר לפי התרחיש הפסימי (בין 2.7% ל-10% מהתמ"ג העולמי במונחי שנת 2019).

ההאטה הצפויה במשק היא תוצאה של התרחשות כלכלית שלא ידענו עד כה. מדיניות הריחוק החברתי שנקטו ממשלות רבות על מנת לבלום את התפשטות המגפה, אשר במסגרתה הן הורו לאזרחיהן להישאר בבתים ולהימנע מהתקהלות, גרמה גם לבלימת הפעילות העסקית בטווח המיידי. הצעדים שננקטו בישראל לצמצום הפגיעה הכלכלית באזרחים ובמשק בכללותו כללו בין השאר העמדת רשת ביטחון תקציבית בסך של 80 מיליארד ש"ח, שהם כ-6% מהתמ"ג. כספים אלו נועדו לסייע למפוטרים, לתמוך בהישרדותם של עסקים קטנים וליצור מנועי צמיחה להיחלצות מהירה מהמשבר. ברם, למרות כל המאמצים, הנזק העצום שנגרם ועוד ייגרם למשק לא נמנע. החלב כבר נשפך, אך השאלה הנשאלת היא האם נוכל להתכונן מראש לתרחיש כזה בעתיד?

בעת הזאת, טוב נעשה אם נתחיל לתכנן את צעדינו לעתיד, ויפה שעה אחת קודם. היעדר תקציב ייעודי לטיפול במשברים הביא להגדלת הגירעון התקציבי של מרבית הממשלות בעולם, וממשלת ישראל בכללן. בדומה לדיון על רמת המוכנות של מערכות הבריאות למשבר, יש לקיים דיון גם על מידת המוכנות הכלכלית של כל מדינה לשעת משבר עתידי. ההיסטוריה מראה לנו שוב ושוב שמשברים ומגפות הם דבר בלתי נמנע; מן הראוי אפוא להתכונן אליהם בעוד מועד.

בשנת 2018 הקים הקונגרס של ארצות הברית קרן ייעודית שמטרתה לספק את המשאבים הכספיים הדרושים למחלקות בריאות הציבור בזמן התפרצות של מגפות. יש להעתיק את קו המחשבה הזה גם לעולם הכלכלי. הקמת קרן ייעודית למצבי חירום כלכליים תוכל לשמש את מקבלי ההחלטות לתשלום דמי אבטלה לעובדים שאיבדו את מקור פרנסתם ולחילוץ עסקים מהמשבר, ובכך תספק להם מרחב תמרון שיאפשר התמודדות שקולה ועניינית עם מצב החירום, בלי להיות מוטרדים מהשלכותיו הכלכליות. המשבר יתקדם לקראת סיום, הפגיעה בתוצר תקטן, ועימה תקטן גם הפגיעה בפרנסתם של מספר רב של עובדים במשק.

יש להניח כי הקמת קרן למצבי חירום מהסוג המוצע תחייב הטלת מס נוסף על האזרחים. מימון קרן כזאת יכול להישען על גביית מס ייעודי הנצבר ב"פיקדון" צמוד המנוהל על ידי הבנק המרכזי. את הסכום הנדרש לגבייה מכל אזרח ניתן לחשב על ידי היוון סך העלות העודפת הצפויה בעת משבר. הטלת מס ייעודי שכזה אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות המסים של הממשלה, שעיקרה מיסוי כללי ופרוגרסיבי, אולם דומה שאין מנוס מכך; צעד כזה משמעו הקטנת הכנסתם הפנויה של האזרחים בטווח הקצר על מנת למזער את הנזקים בעת משבר עתידי, או במילים אחרות, ויתור על משאבים בהווה לשם מניעת פגיעה כלכלית רחבת-היקף בעתיד. זהו צעד שמחייב קבלת החלטה אמיצה על העברת משאבים כלכליים מההווה למטרות עתידיות.

תוצאותיה של מגפת הקורונה עדיין אינן ידועות, שכן אנו בעיצומו של המשבר, אך ככל הנראה יצדיקו שינוי בסדר העדיפויות הכלכלי. הקמתה של קרן למצבי חירום היא צעד בכיוון הנכון להבטחת איתנותו הכלכלית של המשק במשברים עתידיים. את המשבר הבא מן הסתם איננו יכולים למנוע, אך אנו בהחלט יכולים - ואף חייבים - להיערך טוב יותר לקראתו. 

הכותב הוא חוקר בכיר במרכז טאוב, חבר סגל באקדמית גליל מערבי ומרצה באוניברסיטת חיפה