אזור המלונות באילת / צילום: שלומי יוסף
הקורונה שנכנסה לחיינו לפני קרוב לחודשיים חשפה את חולשתנו ואת אפסיותנו ביחס לטבע החזק מאיתנו. ענף התיירות המוכה כבר חווה משברים קשים, אך המצב החדש הוא חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית. ענף שעבד 365 ימים בשנה, שותק כליל. הענף עדיין ב-shutdown טוטאלי, ופנינו בדאגה למציאות שתחכה לנו אחרי הקורונה. מתווה היציאה מהמשבר יהיה קשה וכואב יותר ממצב השיתוק והישיבה בבית.
עושה רושם כי הממשלה בישראל הצליחה אולי לטפל בהתפשטות הנגיף באופן די מוצלח בהיבט הבריאותי, תוך שהקריבה (אולי בצדק ואולי לא) את הכלכלה הלאומית שקורסת. עתה הגיע שלב ההתפכחות, והממשלה מבינה לפתע את גודל האסון הכלכלי.
בהבנתה את המצב, נוהגת הממשלה כמי שסבלנותה קצרה מזו של תוחלת הווירוס, שעוד לא רוצה להסתלק מכאן לקוסמוס אחר. נדמה כי ממשלתנו כבר נוקטת צעדים נחפזים ובהולים להחזרת המשק לעבודה, והפעם על-מנת להציל את הכלכלה, גם אם חלילה על חשבון הבריאות הלאומית, וזאת תוך שהיא מצהירה כי טרם הוכח שהמגפה הגיעה לשיאה.
באשר לענף התיירות והמלונאים - הדבר עלול להביא את הענף לקריסה מוחלטת ובלתי הפיכה. מתקרב הרגע שהמדינה תודיע על החזרת העובדים מחל"ת ותכפה למעשה פתיחת של בתי המלון לפני שבשלו התנאים לכך. המלונאים ימצאו את עצמם בפני שוקת שבורה, כי הפסדי הענף במצב הקיים, במלונות פעילים, יהיו פי 4 ויותר גבוהים מהפסדי הענף במצב של סגירה מוחלטת.
חלק גדול מהעובדים יפוטרו, והענף יאבד כמות משמעותית מההון האנושי שלו (דבר שיגרום בטווח הארוך לאובדן אמון של מבקשי העבודה בענף ולנזק בלתי הפיך לענף שגם ככה התקשה להיות אטרקטיבי לעובדים).
השלב הקריטי במשבר עוד לפנינו
לפיכך, השלב הקריטי במשבר עוד לפנינו. הענף ימצא את עצמו נדרש להפעיל את המלונות בתפוסות ירודות ובמחירי "רצפה". האופטימיים אומרים כי התעופה תחזור "אולי בספטמבר", הזהירים סבורים כי "אולי רק באביב הבא", והפחות אופטימיים גורסים כי "רק בסוף 2021". גם כשתתאפשר הכניסה לישראל - יעבור עוד זמן עד שבני האדם ירגישו ביטחון רפואי לעלות על מטוסים ולנוע בעולם, ודי ברור ששובה של התיירות תהיה איטית ומתסכלת.
מלונאים מסוימים מכריזים על כוונתם לפתוח כמה מלונות. מדובר בעיקר על מלונות באזורי נופש שבונים על כך שישראלים ירצו לצאת לנפוש קצת. לא כך לגבי מלונות תיירות שתלויים לגמרי בתעופה. כל עוד שהנוחתים בארץ נדרשים להיכנס לבידוד של 14 יום, וכל עוד שהתעופה לא תתחדש בווליום סביר - אין למלונות העירוניים על מה להתבסס.
ייתכן כי תיירות הפנים תתעורר מהר יותר. גם ישראלים יעדיפו בשנתיים הבאות לנפוש בישראל, אך זהו פתרון חלקי למלונות, ולא ניתן להתבסס על כך בלבד. ספק גדול אם תחת הרגולציה המחמירה שתוגדר על-מנת לתת ביטחון רפואי במלונות - יימשכו בכלל ישראלים לשהייה במלונות.
התיירות ככלל תתקשה לחזור לעצמה לפני שתימצא תרופה או חיסון לקורונה. היות שבעולם הרפואה קובעים כי אין לצפות לחיסון מאושר לפני קיץ 2021, רוב התחזיות מדברות על 2023 כשנת היציאה מהמשבר. עד אז המלונות יפעלו מתחת לקו האדום ויתקשו לעמוד בהתחייבויות והחזרי חוב.
ממשלות ישראל בעשרות השנים הקודמות, אף שידעו כי ענף התיירות מביא ערך מוסף גבוה לכלכלה בישראל, לא תמיד ידעו להתגייס לטובתו במשברים הביטחוניים. ממשלת ישראל- זו שבמעבר ובעיקר זו שתקום בקרוב - תצטרך להתגייס להצלת הענף, שהוא תמיד הראשון לשלם את המחיר ויהיה האחרון להתאושש. תמיכה מהירה ואינטנסיבית בתיירות ובמלונאות היא לטובת כלכלת ישראל והמועסקים, שאם לא כן, נמצא את עצמנו מספידים ענף מפואר שבנה את עצמו במשך עשרות שנים כנגד כל הסיכויים.
הכותב הוא מנכ"ל רשת מלונות אטלס