חמש דקות לפני תחילתו של עוד שיעור יוגה, מקבל עומר חגי (40) תזכורת בטלפון שהגיעה השעה להתחיל להפעיל את הציוד. הוא נכנס אל החלל המרכזי של הסטודיו, שמשקיף אל רחוב רמב"ן בשכונת רחביה, מתיישב על הרצפה ומתחיל לחבר כבלים, לכוון תאורה ולארגן את המסכים והמצלמות.
לכתבות נוספות בפרויקט:
● תכף נשוב? 30 שלטים שהם משל לכלכלה הישראלית בעידן הקורונה
● חנות הממתקים בבאקה אל גרבייה שמחלקת מתוקים למי שידם אינה משגת
● המסעדה באילת שהחליטה לצלול למעמקי הים עד שהסערה תחלוף
הוא ממקם את האייפון על חצובה קטנה ומהדק אותו עם איזולירבנד לבן כדי שלא ייפול, כי אם הוא ייפול לרצפה - כל העסק שעומר בנה ביחד עם אחותו תמר בשמונה השנים האחרונות, עלול ליפול גם כן. יותר מעשרה תלמידים כבר ממתינים בזום, חלקם בירושלים וחלקם מחוברים מחו"ל.
כבר למעלה מחדש וחצי שכל לו"ז השיעורים של סטודיו יוגה פוינט מועבר רק באמצעות זום. ברגע אחד, שעות אחרי עוד נאום לאומה של ראש הממשלה, מצא את עצמו עומר מוציא אל הפועל תוכניות שרצו לו בראש כבר זמן מה. "המחשבה לעבור לשיעורי וידאו מוקלטים או בלייב ליוותה אותי כבר תקופה ארוכה", הוא מספר, "אבל לא מימשתי את זה עד לימי הקורונה".
הסטודיו, שממוקם בקומה השנייה של בניין אבן טיפוסי לאזור ומאכלס בימי שגרה כעשרים מתרגלים, הומר לאולפן צילום. מעגל התלמידים הקבוע, שמורכב במרביתו מאוכלוסיית הסטודנטים הירושלמית, החל להתרחב ולכלול גם תלמידים מן העבר שעזבו את ירושלים למקומות אחרים, לצד מתאמנים חדשים.
"פתאום משתתפים בשיעור ישראלים שחיים בשיקגו, בניו יורק, בברלין, בנהריה ובתל אביב. יש משהו מאוד מצחיק בכך שדווקא הקורונה היא זו שהאיצה את תהליך ההתחברות שלנו מחדש", אומר עומר, "כיוון שאני לא מוכר אווירה אלא מידע, אז כל המעבר לזום עבר לי חלק מאוד".
גם אם שיטת ההוראה של עומר לא השתנתה, לדבריו, נגיף הקורונה כן הציב בפני הסטודיו שלו שורה של שאלות כלכליות. המודל העסקי הרגיל, שהיה מבוסס על תשלום פר שיעור או רכישת כרטיסיות ומנויים לשיעורים פיזיים בתוך החלל, היה צריך לעבור התאמה לעידן הזום.
"בהתחלה היה לנו חשש גדול, כי לא ידענו איך התלמידים יגיבו לזה", מתוודה עומר. "הבנו שאנחנו בעצם מוכרים מוצר אחר לחלוטין מזה שמכרנו בעבר, והייתה שאלה איפה למקם אותנו על הרצף שבין שיעורים במחיר הישן לשיעורים בחינם. החשש היה גדול עד כדי כך שהחלטנו לספק את כל שיעורי הזום בחינם בשבועות הראשונים. לשמחתנו הגדולה, הרבה תלמידים פנו אלינו מיוזמתם והציעו לשלם ולרכוש מנויים מבלי שביקשנו. זה באמת החזיק אותנו טוב, כי הממשלה לא עובדת".
כמה שבועות לאחר המעבר לזום, עומר ותמר הבינו שהגיעה השעה לסגל את התלמידים למודל העסקי החדש - שיעורי זום בתשלום, אך עם החרגות ייחודיות. נכון לעכשיו שיעור זום עולה כמו שיעור רגיל שהתקיים בעבר בסטודיו, אבל לא כולם מחויבים לשלם.
"אנחנו מדגישים בהודעות שלנו שלאור הקשיים הכלכליים של חלק מהתלמידים, אנחנו מאפשרים להם להחליט כמה לשלם", מספר עומר, "כל לקוח מוזמן לבקש הנחה בין 1% ל-100%, ואנחנו מאשרים הכול. יש כמה תלמידים שמקבלים כעת 100%. הלקוח הוא זה שמחליט. יש פה עניין של אמון הדדי והוגנות של אנשים בפני עצמם. יש לא מעט חבר'ה שאנחנו מציעים להם הנחה והם אומרים לנו שאין צורך ושהם רוצים לשלם את הסכום המלא".
למרות הרצון הטוב, עומר מגלה שאם המצב לא ישתפר בקרוב ולא יתאפשר לו להחזיר את הסטודיו לנורמליות, לא בטוח שהוא יוכל להמשיך ולהחזיק אותו. "הסטודיו הזה עדיין קיים רק כיוון שבעל הנכס מסכים לתת לנו הנחות, כי הוא מבין שהמצב קשה", מספר עומר, שבתקופה האחרונה נאלץ למכור עשרות מן המזרונים המשומשים שהיו בסטודיו כדי להכניס מזומנים לתזרים של העסק.
"המדינה אסרה עלינו להביא לכאן תלמידים, אז היא צריכה לסייע לנו כעת כלכלית. בינתיים היא לא עושה את זה. אני לא כלכלן, אז אין לי מושג איך לפתור את הבעיה במשק. מה שאני כן יודע זה שההכנסה הפסיקה גם אצלי וגם אצל הרבה מאוד אנשים. המינוסים זועקים לשמיים, והמדינה יושבת במזנון שלה, שעדיין פתוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.