על אף הקורונה: הסטארט-אפ שעוזר למתכנתים לכתוב קודים גייס 12 מיליון דולר

הסטארט-אפ Codota מפתח מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמציעה למפתחים השלמה אוטומטית של כתיבת הקוד • את סבב הגיוס A הובילה e.ventures, והשתתפה בה המשקיעה הקיימת קרן קוסלה ונצ'רס

מייסדי Codota, דרור וייס וערן יהב / צילום: איל טואג
מייסדי Codota, דרור וייס וערן יהב / צילום: איל טואג

הסטארט-אפ הישראלי קודוטה (Codota) הודיע על גיוס בסבב A בסך 12 מיליון דולר, בהובלת קרן e.ventures ובהשתתפות המשקיעה הקיימת משלב הסיד קרן קוסלה ונצ'רס (Khosla Ventures), מייסד סאן מיקרוסיסטמס וינוד קוסלה, TPY קפיטל וחץ ונצ'רס. סך הגיוסים של קודוטה הגיע ל-16 מיליון דולר, כולל סבב סיד שאותו הובילה קוסלה ונצ'רס ב-2017.

קודוטה, שהוקמה ב-2015 על ידי מנכ"ל החברה דרור וייס וסמנכ"ל הטכנולוגיות פרופ' ערן יהב, מפתחת מערכת שמציעה למפצחי קוד השלמה אוטומטית של שורות הקוד שהם כותבים, וזאת בדומה לאופן שבו מנגנון ההשלמה האוטומטי של גוגל פועל בעת הקלדת מילות חיפוש במנוע החיפוש.

החברה מעסיקה 20 עובדים, 19 מהם בישראל ואחד בארה"ב. בעקבות הגיוס מתכננת החברה להכפיל את מצבת כוח האדם תוך כשנה וחצי. הגיוס מגיע כמה חודשים לאחר שקודוטה רכשה חברה מקנדה בשם TabNine שפיתחה "מוצר דומה למוצר של קודוטה, בטכנולוגיה אחרת לגמרי".

משבר הקורונה הביא להאטה על סף העצירה של גיוסי הון, ובשבועות האחרונים גיוסי הון הפכו למחזה מעט נדיר. וייס מסביר את העובדה שהחברה הצליח לגייס הון באמצע המשבר בכך ש"בהינתן עבודה מהבית, הצורך בפרודוקטיביות רק הולך ועולה. ברמת המאקרו בתחום התוכנה אנחנו צופים שהביקוש לתוכנה ומתכנתים ימשיך לעלות, ואף יתחזק ככל שמגמת המעבר לשירותים דיגיטליים תאיץ, גם בגלל המגפה".

המערכת של קודוטה מסייעת למפתחי קוד לזרז ולייעל את תהליך כתיבת הקוד וזאת באמצעות מנגנון מבוסס בינה מלאכותית שלומד על סמך ניסיון העבר, אילו קטעי קוד סביר שיופיעו לאחר הקוד שהמפתח התחיל להקליד. "זהו סוד ידוע בעולם התוכנה שמעט מאוד מכל התוכנה שנכתבת ממציאים מאפס", מסביר וייס בשיחה עם "גלובס", "אפילו בחברה שלנו, בחוד החנית של הדברים המורכבים, עדיין 90 אחוז ומעלה מהקוד שכותבים זו תוכנה גנרית שדומה לדברים שקיימים בהרבה מקומות אחרים ושמבצע פעולות כמו להראות דברים על המסך, לשלוח אימייל, לקרוא דבר מה מהדאטה בייס. בעצם כמעט כל עולם התכונה בנוי בשימוש בקטעי קוד קיימים".

לכן, ממשיך וייס ומסביר, ממילא חלק משמעותי מעבודה של מתכנתים הוא למצוא את אותם קטעי קוד פשוט בגוגל או באתר אחסון הקוד למיזמי קוד פתוח "גיטהאב", שנרכש על ידי מיקרוסופט תמורת 7.5 מיליארד דולר. "זה לב לבה של העבודה בפיתוח, והיא גוזלת 20-30 אחוז לפחות מהזמן של מתכנתים", אומר וייס. את הזמן הזה מנסה המערכת של קודוטה לחסוך למתכנתים.

המערכת של קודוטה שכאמור מציעה למפתחים השלמה אוטומטית של שורות קוד, מבוססת על מחקרו האקדמי של פרופ' יהב, שבמסגרתו פיתח, כהגדרת וייס, "יכולת לעשות ללעוס אוטומטית את כל הידע הקיים עבור מתכנתים - את כל המיליונים של הפרויקטים שנכתבו בקוד פתוח ואת טריליוני שורות קוד - וזאת בכדי להבין מה הפתרונות הסטנדרטים של כל בעיה, באמצעות למידת מכונה".

כדי לדעת מה הקוד המתאים להציע למשתמשים, מסביר עוד וייס, "קודוטה סורקת ולומדת קוד ממאגרי הקוד הגדולים באינטרנט, כגון גיטהאב ומאגרי הספריות של כל שפות התכנות, כמו גם קוד ארגוני של לקוחות. מזה אנחנו בונים מודל שיודע לחזות מה הקוד שבסבירות גבוהה הולך להגיע לכל קונטקסט אפשרי". בקודוטה הבהירו כי "קוד ארגוני של לקוחות נשאר פרטי בחשבון של הלקוח, ואינו משמש לאימון המודל הכללי".

וייס ממשיך ואומר כי בעתיד, נוסף להשלמה אוטומטית החברה תציע שירות שיידע להסב את תשומת הלב של המפתח גם לקודים שלמים הדומים לקודים אותם שהוא כותב, וזאת בכדי לחסוך עוד זמן עבודה, או בכדי לאפשר למפצחים לשפר את הקוד אותו הם כותבים באמצעות קבלת השראה מקודים דומים שכתבו מפתחים אחרים, שפתרו את הבעיה בדרך אחרת.

מספר המשתמשים בקודוטה, לדברי וייס, עומד על כמיליון ולחברה כמה מאות משתמשים משלמים. "גירסת הבסיס של קודוטה חינמית והמפתחים מוצאים אורגנית, מפה לאוזן, בלי להירשם". המפתחים הללו מגיעים לדבריו "מכל חברה גדולה בארץ, בארה"ב ובסין. מעליבאבא יש לנו כבר מאות משתמשים בשרות החינמי. מנטפליקס, איירביאנבי ועוד".

לצד השירות החינמי קיים שירות פרמיום ב-15 דולר לחודש שלדברי וייס מספק למשתמש "השלמות קוד טובות יותר, שרצות על מודל בינה מלאכותית חזק ועשיר יותר, שרץ על חומרה יקרה בענן. השירות בתשלום מציע שמונה שורות השלמת קוד במקום ארבע, וכן פיסות קוד יותר גדולות בהשוואה לשרות החינמי".

וייס, שהיה העובד הראשון בחברת פאנאיה שנמכרה לאינפוסיס ההודית ב-2015 תמורת 200 מיליון דולר, חבר לפרופ' יהב אותו הכיר עוד משנות ה-90 בעת שירותם הצבאי ביחידה הטכנולוגית של חיל הים. וייס מספר על השותפות בין השניים: "אחרי השירות ערן הלך למסלול של אקדמיה ועשה את כל הקרירה האקדמית מחקרית סביב עולם ניתוח קוד ולמידה מקוד. שנינו הגענו עמוק מהתחום של חפירה בתוך מאגרי קוד גדולים וניסיון לחלץ לחץ משם דברים שימושיים. ערן הגיע מהאקדמיה עם ידע תיאורטי מתוך עבודה אקדמית עם הטכניון שהוא גם בעל מניות מרכזי בחברה. אני הבאתי את צד המוצר - מה הדברים שצריך לעשות כדי שזה יעבוד בשטח".

"העולם נמצא בחוסר מתמיד של מפתחים", מסביר וייס את הצידוק העסקי לחברה, "יש 30 מיליון מפתחים בעולם ותמיד צריך עוד. המשכורות עולות כל דקה של מפתח שווה המון כסף. לכן, כל גרם של פרודוקטיביות שאפשר לסחוט הוא בעל ערך רב. להביא להם תשובות נכונות במקום שהם יחפשו - נשמע דרך טובה לייצר ערך".