השר להגנת הסביבה זאב אלקין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
עמותת צלול עתרה לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה ונציבות שירות המדינה, בדרישה להחזיר מיידית את המפקחים הסביבתיים לעבודה ולהגדירם כעובדים חיוניים. זאת, לאחר שמצבת כוח-האדם במשרדי הממשלה וכך גם במשרד להגנת הסביבה ירדה ב-70% מתכולתה, במסגרת תקנות הקורונה.
מרבית עובדי מערך האכיפה של המשרד להגנת הסביבה הוצאו לחל"ת, והיעדרותם מהשטח עשויה לאפשר למפעלים מזהמים לנצל את השעה ולהתעלם מרגולציה סביבתית. על-פי עמותת צלול, בתקופת ההסגר נרשמו עשרות אירועי זיהום חריגים, בהם הזרמת שפכים לים, שלא טופלו.
בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה עד יום חמישי, 30 באפריל. העמותה מבקשת מבית המשפט להורות למדינה להחזיר את המשטרה הירוקה לעבודה.
לא ברור מדוע דווקא מרבית עובדי המשרד להגנת הסביבה - שמתוקף תפקידם נדרשים למנוע מפגעים סביבתיים המשפיעים גם על בריאות האדם, דוגמת זיהום אוויר - הוצאו לחל"ת. דווקא בשעה זו, מערך האכיפה והפיקוח נדרש להמשיך לפעול - כשם שהתעשיות המזהמות ממשיכות לפעול. ואומנם, גם בימי שגרה המפקחים הסביבתיים נמצאים בתת-תקינה - ישנם רק כ-50 מפקחים בכל הארץ. כיום מעט המפקחים שעדיין עובדים, מטפלים רק בקריאות ולא בפיקוח שוטף. עם זאת, המפעלים, אתרי הבנייה, מתקני טיהור השפכים וגורמי הטיפול בפסולת המשיכו לעבוד כרגיל.
בעתירה מפורטים שורה ארוכה של אירועי זיהום שהיו יכולים להימנע לו המשטרה הירוקה הייתה ממשיכה לפעול כסדרה. בין האירועים המובאים בעתירה נמצאים הזרמת שפכים למפרץ חיפה, הזרמת קולחים לים ממתקן טיהור שפכים נהריה, הזרמת שפכים מהרשות הפלסטינית לנחל אלכסנדר, זיהום אוויר חריג במפרץ חיפה, עבודות בנייה לא חוקיות באזור צומת גלילות, כריתת עצים ברחבי הארץ, הקמת גדר על החוף במושב שבי ציון ועוד.
זיהום האוויר הורג 2,000 בני אדם בישראל בשנה
הקורונה היא אכן מגפה מסוכנת המתפשטת במהירות, אך בעמותת צלול מדגישים כי זיהום אוויר לבדו הוא גורם התמותה של כ-2,000 אנשים בישראל בשנה; השימוש באסבסט בבנייה הוא גורם מסרטן, המסכן את חיי הפועלים כמו גם את הציבור בסביבת אתר הבנייה; הטמנת פסולת אלקטרונית או שריפתה הן מהגורמים הקטלניים ביותר; מפגעי קרינה, חומרי הדברה ושימוש בחומרים רעילים בתעשייה אף הם משפיעים בצורה משמעותית של בריאות הציבור.
"בעוד תושבי ישראל סגורים בבתיהם ונאבקים על הגנת בריאותם ופרנסתם, מתבצע מחטף הרסני להפקרת הסביבה, בחסות הממשלה, שמאיים להחזיר את הגנת הסביבה שנים לאחור", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול. "הממשלה מקדמת מהלך משולב של הפחתת כוחו של המשרד להגנת הסביבה ומתן זכות וטו לתעשיינים על דרישות הגנת בריאות הציבור והטבע, והמשטרה הירוקה החלשה מלכתחילה נותרה עם חמישה עשר אנשים בסך-הכול, ונדרשת להתמודד עם אינספור אתגרים ועבירות סביבה בכל הארץ".
"כאשר ניתנת הזדמנות להשיא רווחים בקלות, מבלי להיתפס, אין די בהכרת החוק לבדה כדי למנוע את השתת ערכי הטבע המוגנים", נכתב בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן עבור עמותת צלול. "מפגעים סביבתיים אלה משמעותם פגיעה בחיי אדם. מדובר בפגיעה שאינה פחותה בחומרתה מפגיעתה של מגפת הקורונה עצמה".
חיזקי סיבק, סגן וממלא-מקום ראשת המועצה האזורית עמק חפר, פנה ב-2 באפריל במכתב לשר להגנת הסביבה זאב אלקין, בשם פורום מוניציפלי ירוק המאגד יו"רים של ועדות איכות סביבה מלמעלה מ-150 רשויות במדינת ישראל. סיבק דרש מהשר להחזיר את הפקחים והאוכפים לעבודתם באופן מיידי. "זהו מערך אשר תפקידו לפקח על עשרות ומאות מפעלים ומכונים לטיהור שפכים - כולם בעלי פוטנציאל לגרימת נזקים רבים. אנו קוראים לבחון עניין זה בדחיפות מחדש ולהשאיר את רמת האכיפה גבוהה ככל שניתן. הימים הם ימים משמעותיים שבהם כל אירוע, שבימי שגרה ניתן להתגבר עליו בקלות, יכול להפוך לאסון".
פנייתו של סיבק לאלקין לא נענתה על-ידי השר.
עלייה ברמת העבריינות הסביבתית
בנוסף לעתירה, ב-19 באפריל פנו צלול, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, שומרי הבית, גרינפיס וארגונים נוספים לשר אלקין, במכתב שכותרתו "נגד החלשת הרגולציה ובעד חיזוק המשרד להגנת הסביבה", כאשר נכון לשעה זו, פנייתם לא נענתה.
במכתבם מחו הארגונים על ההקלות שנתנו בעת הזו לתעשיות המזהמות, ועל כוונת הממשלה להחליש את הרגולציה על התעשייה ואת כוחו של המשרד להגנת הסביבה, ולהכפיף אותו למעשה לוועדה שתקום במשרד ראש הממשלה. הארגונים חוששים כי צעד כזה יוביל לביטול למעשה של המשרד להגנת הסביבה, וכי ההוצאה כעת לחל"ת של המפקחים הסביבתיים, היא המשך של אותה אג'נדה.
הארגונים מזהירים כי מתן הקלות רחבות למפעלים מזהמים בכדי "לפצות" אותם על תקופת הקורונה, יפגע באופן קשה בסביבה ובבריאות האדם.
"שורת ההקלות המתוכננות לתעשייה, כמוה כמתן זכות וטו בידי התעשיינים לבטל ולשנות כל החלטה ודרישה של המשרד להגנת הסביבה", כתבו הארגונים. "זאת, במקביל להוצאת כ-70% מעובדי המשרד לחופשה, ובראשם מפקחי המשטרה הירוקה ומפקחים מיחידות נוספות, שחסרונם בשטח גורם לעלייה ברמת העבריינות הסביבתית בכל התחומים, המובילה להפקרה רבתי של הסביבה ושל בריאות הציבור. זאת ועוד, ידוע לנו כי ההנחיות להקלות ברגולציה סביבתית נובעות מלחצים המופעלים מצד המפוקחים עצמם, המנצלים את המצב כדי לזכות בהקלות".
הארגונים ציינו כי מובן הצורך לסייע לתעשייה בשעה קשה זו בהיבטים טכניים, אך כי לא ייתכן שההקלות לתעשייה שהן מהותיות ונרחבות תקודמנה במחטף וללא דיון מעמיק ומאוזן שיבחן את המחיר הבריאותי והסביבתי שלהן. "כפי שהן מקודמות כיום, הקלות אלה יבואו על חשבון בריאות הציבור והסביבה, באופן שיפגע פגיעה חמורה וארוכת-טווח ברמות זיהום הסביבה, ואף יחזירו את הגנת הסביבה למעשה שנים לאחור. זהו מצב בלתי נסבל תמיד, ובמיוחד בימים אלה, בהם המדינה והעולם פועלים להגנה על בריאות הציבור".
עוד הוסיפו הארגונים כי ההחלטה על הקלות למפעלי תעשייה מגיעה במקביל לצמצום משמעותי של מספר המפקחים ופגיעה ביכולת האכיפה של המשרד להגנת הסביבה: "כך, בעוד שתעשיות ותשתיות שאחראיות לחלק הארי מהזיהום הסביבתי בארץ ממשיכות לפעול (כגון מפעלי כימיקלים, תעשיית הגז, ענף הבנייה, טיפול בפסולת ובשפכים) וזוכות לשורת הקלות והטבות, המשרד להגנת הסביבה דווקא מתפרק בפועל מסמכויות הפיקוח והאכיפה שלו ולא ממלא את תפקידו כשומר הסף שאמור להגן על הפגיעה בציבור ובבריאותו כתוצאה מהזיהום של אותם גורמים. אנו סבורים כי על הממשלה לעשות את הדבר העיקרי המוטל עליה - להגן על הציבור, על בריאותו ועל חייו גם מפני זיהום, בכל הכלים העומדים לרשותה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "העתירה מתבררת בבית המשפט העליון, תשובתנו תינתן במסגרת ההליך המשפטי".