הצעת חוק של האוצר: דיוני "זום" בהתנגדויות ללא נוכחות המתנגדים

רגע לפני יום עצמאות הגיש משרד האוצר תזכיר חוק שמבקש, בין היתר, לקיים דיונים בהתנגדויות בתוכניות בנייה באמצעות תוכנת ה"זום" ללא נוכחות המתנגדים. תזכיר החוק הועלה לאתר החקיקה של משרד המשפטים והוא פתוח להערות הציבור עד ליום 6 למאי. לפי מנסחיו, מטרת החוק המוצע, שתוקפו שלושה חודשים עם אפשרות להארכה, היא לצמצם את השפעת מצב החירום על הליכי התכנון והבנייה ולאפשר המשך פעילות של שוק התכנון והבנייה תחת המגבלות שהוטלו על הפעילות במשק.

נוהל פעילות מוסדות התכנון הארציים והמחוזיים, שהתפרסם השנה ב-23 למרץ, אפשר לוועדות התכנון הארציות והמחוזיות לקיים ישיבות גם באמצעות חיבור מרחוק. ע"פ הנוהל, גורמים רלוונטיים שלא יכולים להשתתף בדיון מרחוק רשאים להעביר את עמדתם בכתב. הנוהל אפשר לקיים דיון בהתנגדויות, ובלבד שהוגשו עד חמש התנגדויות וניתנה הסכמה של כל המתנגדים לקיים את הדיון, בין אם בנוכחות פיזית, או בחיבור מרחוק.

בתקנות לשעת חירום, שפורסמו ב-25 למרץ, נקבע שהמועדים הנקובים לתכנון ובנייה יוקפאו, החל מ-15.3.20, ל-60 יום. כמו כן, הוצע להקל בתנאים לצורך מתן תעודת גמר (טופס 4) לבניין שבנייתו הסתיימה וכך לאפשר איכלוס של מבנים שמלאכת בנייתם הושלמה. התקנות אפשרו להמשיך להגיש התנגדויות לתוכניות שהופקדו. גם בתחום הזה (ניתן להגיש התנגדויות בטווח זמנים של 60 יום ממועד הפרסום) מניין הימים הוקפא, כלומר, ניתנה הארכה.

התיקון החדש, מבקש לבטל את התקנות לשעת חירום מ-25.3.20 ובכך הוא הופך את מה שהיו הנחיות חירום למצב קבוע לשלושת החודשים הקרובים. בין היתר, החוק החדש מדבר על קיום ישיבות באמצעות "היוועדות חזותית", כלומר בתוכנת "זום" ודיון בהתנגדויות או עררים גם ללא נוכחות פיזית של המתנגד או הצדדים לערר. בשונה מנהלי החירום הקודמים, ניתנת כעת ליו"ר הוועדה הזכות להחליט אם לקיים את הדיון בהתנגדויות או בעררים גם אם מי מהצדדים בוחר שלא להגיע.

התיקון החדש מאפשר הארכה של הרישיונות להפעלת מכוני הבקרה (לבחינת תכן הבנייה במסגרת היתר הבנייה והביצוע בפועל) וגם, מאריך את חוק הוותמ"ל (החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור) עד 7.8.2020, תוך מתן סמכות לשר האוצר להאריך תקופה זו ב-90 ימים נוספים. להווי ידוע שחוק הוותמ"ל נחקק בחודש יולי 2014 כהוראת שעה לארבע שנים, מתוך כוונה להגביר את היצע יחידות הדיור. החוק הוארך כבר פעמיים, לא בלי ביקורת רבה והתנגדות של רשויות עירוניות, ארגוני סביבה וחברה ותושבים. המטרה המוצהרת של ההארכה החדשה היא לאפשר את סיום הטיפול בתכניות אשר הליך קידומן נעצר או עוכב בשל הקפאת מועדים, וגם, לתת לממשלה החדשה שהות לערוך תיקונים וחדשים בחוק הוותמ"ל.

עו"ד עופר טויסטר שעוסק בתחום הנדל"ן אמר ל"גלובס" כי, "המטרה מחייבת לפעמים לשקול איזונים אחרת. הקורונה לימדה אותנו שאפשר להתנהל אחרת. מה שקורה זה שהתוכניות תקועות כי על פי החוק הקיים כיום הדיון בהתנגדויות או בעררים צריך להיות פומבי וטכנית, היום לא ניתן לקיים אותו. ע"פ הנוהל שפורסם בחודש שעבר, כדי לשמוע התנגדויות, היה צריך את הסכמת המתנגד. באופן מעשי, אני לא מכיר הרבה מתנגדים שרוצים לתקוע תוכנית, ובין לשמה או שלא לשמה, שיתנו את הסכמתם. רובם או כולם של התהליכים שיש בהם שימוע ציבורי לא התקיימו. נגרמו פה נזקים אדירים בגלל הדחייה. גם ככה היזמים הג'אנטים. אני חושב שההצעה נותנת פתרון סביר בכך שניתן יהיה לדון בהתנגדות של מתנגדים גם שלא בנוכחותם, תוך מתן אפשרות ליושב הראש לקבל החלטה אם לקיים את הדיון או לחכות למועד לא ידוע".

עו"ד ישי איצקוביץ' מספר שהצעת החוק החדשה מבשרת על צעדים ראשונים לחזרה לשגרה: "קשה להגיד שוועדות התכנון פעלו לאחרונה בעצימות מלאה, למרות הנסיון לתאר זאת בתקשורת. כמובן שאני מברך על החוק. חלק מההוראות יאפשרו אולי להטמיע קידום טכנולוגי של דיונים גם אחרי תקופת הקורונה. יש פה התמודדות עם נסיבות שבהן מתנגד, או מגיש ערר, לא מעוניין לקחת חלק בדיונים באמצעות אמצעים טכנולוגיים או שאין באפשרותו לעשות זאת. לראשונה יש התייחסות ללב הדברים ובניית מנגנון שמונע בשל מגבלות כאלה דיונים לקידום ההליך התכנוני".