פיצוי עיוור: המענקים לעורכי דין ורואי חשבון מדלגים על פרקטיקות שכר-הטרחה

חישוב הפיצוי שיקבלו בעלי העסקים, שייעשה על־בסיס שיעור הפגיעה בהכנסות העסק בזמן המשבר, צפוי לעורר קשיים למספר סקטורים גדולים במשק, ובהם לבעלי המקצועות החופשיים כמו רואי החשבון ועורכי הדין.

בענף עריכת הדין, לדוגמה, נפוצים מספר מודלים של תשלומים. ברובם משולם שכר הטרחה רק לאחר סיום ההליך או השירות שלטובתו נשכר עורך הדין. חלק נכבד ממשרדי עורכי הדין נוהג לגבות תשלום על בסיס הצלחה, או כסכום גלובלי עבור השירות שמשולם רק לאחר הספקתו. זאת, למעט הלקוחות ה"גדולים", שלרוב צורכים שירותים משפטיים מהפירמות הגדולות, ומשלמים ריטיינר בתוספת תשלום על שעות העבודה בפועל שהקדיש משרד עורכי הדין לטובתם.

כך, למשל, נוהגים עורכי הדין המייצגים תובעים במסגרת הליכים משפטיים בתחום הנזיקין לגבות את שכר טרחתם כאחוז מהסכום שנפסק לתובע רק בסוף ההליך, וכך גם מחייב אותם החוק במקרה של טיפול בתביעות נזיקין שהגישו נפגעי תאונות דרכים.

בעידן הקורונה, ולאור התקנות לשעת חירום שהוציא שר המשפטים, אמיר אוחנה, וסוגי העניינים הנדונים בתקופה זו על פי החלטות מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, מרבית ההליכים האלה כלל לא נפתחו. אלה שכן נפתחו בטרם החל המשבר, לא קודמו.

המשמעות ברורה: הפגיעה שיחוו על בשרם משרדי עורכי הדין שעובדים על בסיס הצלחה תורגש רק בעוד מספר חודשים ואולי אף יותר מכך. דווקא בחודשי משבר הקורונה, אז אמורים המשרדים הללו לגבות את שכרם עבור שירותים והליכים שכבר הסתיימו, לא תורגש הפגיעה משמעותית ביותר שיחוו לא מעט עורכי דין בצל המשבר.

לדברי עו״ד דודי זלמנוביץ, מייסד GLawBAL המתמחה בייעוץ לסקטור המשפטי, חישוב הפיצוי למשרדי עורכי דין ההולך להיות מבוסס על הפגיעה בהכנסות בחודשי המשבר, בעייתי בשל כמה היבטים במצטבר.

"הראשון, כמעט בכל משרדי עורכי הדין שכ״ט משולם לאחר מתן השירות או חלקו. בוודאי נכון הדבר בעת סיום שלב בתיק משפטי או שכר טרחה הנגזר מהצלחה בסיום התיק. ההיבט השני הוא שעורכי דין מדווחים על בסיס מזומן, קרי רק על שכ״ט שהתקבל בפועל. בנוסף, דווקא בשל המשבר ובשל חוסר הוודאות - עורכי דין פעלו לגבייה מהירה מלקוחות. ההיבט הרביעי נוגע להתפלגות התשלומים הממוצעת במונחי ימי גבייה במשרדי עורכי דין, שהיא בתנאי שוטף פלוס 30 עד גם 90 ימים.

"במופע זה של תשלומים אצל משרדי עורכי דין, עניין זה מובהק יותר שכן מרבית המודלים של שכר הטרחה הם בתשלום קבוע או מהצלחה (לדוגמה בשונה מרואי חשבון שלמרביתם פעילות בתחום הנהלת חשבונות המשולמת על בסיס ריטיינר חודשי).

"הדרך הנכונה ביותר לדעתי היא תחשיב משווה שנתי, שינרמל במידת האפשר את זרם ההכנסות בין 2019 ל-2020 (ובמשרדים מסוימים כמו נזיקין גם רב-שנתי). עד לביצוע החישוב הפיצוי יהיה על בסיס הצהרה של המשרד אשר במידה ולא תתממש, תקום חבות בדין לאותו משרד להשלים את הפער בין ההערכה השגויה לבין אשר יקרה בפועל".