ראש ה-FDA לשעבר: "נראה השפעה של החלטות גרועות רק בסתיו"

ד"ר סקוט גוטליב מעריך כי נגיף הקורונה יעבור בחודשים הקרובים ל"אש קטנה", אבל מזהיר כי אם היא לא תהיה קטנה מספיק, בסתיו הבא עלול להתרחש בארה"ב אסון יותר גדול • על המודל השוודי: "מתים להם הרבה אנשים, אני לא קורא לזה הצלחה"

ראש ה–FDA לשעבר, ד”ר סקוט גוטליב / צילום: Brendan McDermid, רויטרס
ראש ה–FDA לשעבר, ד”ר סקוט גוטליב / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

ד"ר סקוט גוטליב, מי שהיה עד לפני כמה חודשים המנהל המוערך של ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית), נשמע לא מאוד אופטימי ביחס לנגיף הקורונה בשיחת משקיעים מיוחדת שערך בסוף השבוע בנק ההשקעות אופנהיימר. "בחודשים הבאים אנחנו אמנם צופים שיפור במגמת הקורונה עם השיפור במזג האוויר", אמר, "אבל אם הנגיף יישאר 'על אש קטנה', אבל עדיין לא תחת שליטה, נראה התלקחות חדשה ואולי גדולה יותר בסתיו, שתוחמר כי בתי החולים יהיו מוצפים גם בחולי שפעת. את הטעויות שיקבלו מדינות שונות בארה"ב היום, כלומר הקלת הסגר מוקדם מדי, אנחנו נראה בסתיו".

כשגוטליב מדבר על תוצאה גרועה יותר, הוא מתכוון לגרועה יותר מאשר המצב הנוכחי בארה"ב, שכבר היום ניתן לקרוא לו אסון. בארה"ב כולה כמעט שניים מכל עשרת אלפים איש מתו מקורונה. בעיר ניו יורק, יותר מאחד מכל אלף איש נפטרו מקורונה. ובעוד המגמה הכללית היא של התייצבות, בארה"ב המחלה עדיין בשלב ההתלקחות באזורים שונים בשבועות האחרונים.

לא רק מבוגרים בסיכון

גוטליב מעריך כי רק לקראת אמצע עד סוף מאי אפשר יהיה להתחיל להסיר את המגבלות בארה"ב. "יש מדינות שכבר החליטו לעשות זאת קודם, אך הן לוקחות סיכון גדול". להערכתו, הכפלה של מספר החולים כל שבועיים לערך, כמו בארה"ב, היא עדיין מחלה על "אש קטנה" שאינה בשליטה מספקת. בישראל, ההכפלה היא כבר פעם בשלושה שבועות, אם כי חשוב לראות שהנתונים הללו נשמרים גם בשבועות הקרובים.

"כל עוד הקורונה היא 'על אש קטנה', היא תמשיך להעיק מאוד על הכלכלה שלנו", הוא מזהיר. "גם בלי מדיניות סגר, פחות אנשים ירצו לצאת לאכול במסעדה, פחות ייצאו לבלות, פחות ישהו במקומות הומים. אנשים בקבוצת סיכון יהססו להיפגש אפילו בבתי חברים. וכשאני אומר 'קבוצת סיכון', הכוונה היא ל-10% מאוכלוסיית ארה"ב שיש להם סוכרת, ובנוסף כל בעלי לחץ הדם הגבוה, כל המדוכאים חיסונית, כל בעלי המשקל העודף וכל המבוגרים. זה כבר עשרות אחוזים מהציבור שלא יכולים להתנהל כבשגרה כל עוד המחלה עדיין רוחשת. שלא לדבר על אבן הריחיים המונחת על צוואר מערכת הבריאות במצב כזה".

מה החלופה? האם אפשר לנצח את המחלה לגמרי בלי חיסון או תרופה? גוטליב היה רוצה לראות ירידה של המחלה לרמות המאפשרות התמודדות בכלים הקלאסיים של חקירה אפידמיולוגית ובידוד.

"אנשים שחושבים שחקירה אפידמיולוגית ובידוד הם כלים לא מספיק יעילים, הם בדרך כלל גם אותם אנשים שרוצים לפתוח את הסגר. אז מה הם מציעים? נראה שהם רואים שהמחלה פשוט תעבור את כולם ותיווצר חיסוניות עדר", אבל לדעת גוטליב זו טעות מרה מאוד.

"אנחנו מעריכים שאנחנו ברמת התפשטות מחלה של 2.5%-3% מהאוכלוסייה. בעיר ניו יורק הגענו ל-21% מהאוכלוסייה על פי אחת ההערכות, ועדיין לא נראה שיש בעיר חיסוניות עדר. להשיג רמות חשיפה גבוהות, זה תרחיש שייקח שנים ועוד מאות אלפי מתים, עם עומס עצום על מערכת הבריאות. במהלך כל התקופה הזו יהיה מאוד קשה להשיג טיפול רפואי לכל מחלה שאינ קורונה. ואנחנו בכלל לא יודעים אם החיסוניות לקורונה מחזיקה יותר מהזמן שדרוש כדי להגיע לחיסוניות עדר. אם לא - כל הגישה הזו בכלל חסרת ערך". חיסוניות עדר, הוא אומר, תתקבל בזכות חיסון.

אז מה לגבי הניסוי השוודי? "השוודים אומרים שעד שיסיימו, 20% מהאוכלוסייה ידבקו. זו בערך ההערכה בניו יורק, ואם יהיה להם מספר המתים של ניו יורק, אני לא בטוח שהייתי קורא לזה הצלחה. שוודיה אכן ראתה עלייה גדולה במספר המתים".

חיסוניות טבעית? כנראה לא לכל החיים

גוטליב כן מעריך שישנה חיסוניות טבעית לקורונה, אבל הוא לא יודע אם היא ארוכת טווח. "אנחנו רואים ממידע מקופים ומבני אדם שנוצרת חיסוניות כלשהי, ורואים זאת גם בנגיפי קורונה אחרים. אנחנו לא יודעים לכמה זמן. על פי הניסיון עם וירוסי קורונה אחרים, אנחנו לא מעריכים כרגע שהחיסוניות היא לכל החיים כמו נגד נגיפי החזרת ואבעבועות הרוח. הנחת העבודה שלי היא שמדובר בחצי שנה עד שנה לפחות, וייתכן שאחר כך המחלה החוזרת לא תהיה חמורה כמו החשיפה הראשונה".

גוטליב תיאר את הממצאים החדשים המתחילים להיאסף לגבי ההשלכות הקרדיולוגיות של המחלה. "נראה שיש מצבים של קרישיות יתר באיברים שונים גם אצל מי שהתסמינים שלהם לא היו מאוד חזקים. ומה שחושבים הוא שהאנשים שעל פניו נראה שהם מידרדרים מהר מאוד, כנראה סבלו מקרישיות בריאות שלא זוהתה. זה משהו שה-CDC, המרכז הממשלתי לשליטה במחלות, אמור לבחון ולחקור, ואנחנו לא רואים שהם עושים את זה, וחבל. בכל מקרה, מתברר שיש פה משהו שקשור בקרישיות והיום נותנים לחולים את המנות המלאות של מדללי הדם, ולא עשו זאת בעבר".

האם הווירוס עלול "להיתקע" בגוף ולהפוך למחלה כרונית? גוטליב לא אומר בבירור שלא. "זה וירוס שאנשים מאוד מתקשים להשיל. לא ברור אם אנשים נבדקים שוב כחיוביים עשרות ימים אחרי ההדבקה כי חטפו את זה שוב או שלא החלימו מעולם. ולא בטוח שהם מידבקים עדיין במצב הזה, אבל גם לא בטוח שלא. נראה שזה וירוס שהוא ממש אופטימלי לדבק בין בני אדם".

להחזיר את תחושת הנורמליות

בנוגע לשאלה על תרופות, אמר גוטליב: "תמיד חשבתי שרמדסיביר (התרופה של חברת גיליאד שנועדה במקור לאבולה ונמצאת היום בכותרות - ג"ו) תהיה תרופה אנטי-ויראלית חלשה שעוזרת רק כאשר תופסים את המחלה בשלביה המוקדמים, והתוצאות עד כה לא שינו את דעתי. עד היום תרופות חדשות ראשונות לווירוסים אף פעם לא היו טובות במיוחד", כלומר דרוש ניסיון עם הווירוס כדי ליצור תרופה טובה. בכל זאת, גוטליב מאמין שהמוצר עשוי להיות מאושר על בסיס ניסוי יחיד גם ללא קבוצת ביקורת. "כך אישרו גם את הכלורוקווין", ציין.

גוטליב אופטימי לגבי נוגדנים ממבריאים לטיפול בחולים. "יש ארבע חברות גדולות שעובדות על זה", הוא אומר, ולא מזכיר את קמהדע הישראלית. "ריג'נרון הצליחו במודלים של בעלי חיים ל-MERS. אבל הפיתוח קצת איטי מהלו"ז שתוכנן תחילה. אולי המוצרים הללו לא יהיו מוכנים בסתיו ובגלל כושר הייצור המוגבל, זו כנראה תישאר תרופה לחולים קשים ולא גשר לחיסון".

במהלך הקיץ, מאמין גוטליב, אפשר יהיה לחזור לסוג מסוים של שגרה. "אפשר יהיה לעשות פעילות פנאי או פעילות דתית בחוץ, במזג אוויר חם. חשוב להחזיר לאנשים תחושה מסוימת של הנורמליות. עד הקיץ או לכל המאוחר הסתיו, תהיה לנו יותר יכולת לבדוק חולים ממה שנוכל להשתמש, כפי שיש לנו כבר יוצר מנשמים. השאלה תהיה אם אפשר לעשות את הבדיקות מהר ואם אפשר לעשות אותן בקהילה, אולי אצל הרופא המטפל או במקום העבודה".

אבל, מזהיר גוטליב, אם תחלואה פירושה שאדם צריך לסגור מיד את העסק שלו ולשלוח כל מי שהיה בסביבתו הקרובה והרחוקה לבידוד, יכול להיות שאנשים יהססו להיבדק. כך גם אם יחייבו אותם באשפוז בלתי נגמר ללא תלות בתסמיניהם. יש להביא זאת בחשבון כאשר קובעים את תקנות ההתנהלות מול החולים".