עבודה מהבית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
פערים של מעל 100% בהערכת הנזק למשק כתוצאה מהשבתת הלימודים בכיתות א' עד ג' בשתי עבודות מחקר שנערכו: האחת בבנק ישראל והשנייה בפורום קהלת.
העובדה שהחוקרים בשני הגופים הגיעו לתוצאות כל-כך שונות למרות בסיס נתונים אחיד, נובעת בעיקר מהנחות שונות לגבי היכולת של ההורים להתמודד עם השבתת הלימודים בגילאים אלה. בין היתר נחלקו ביניהם החוקרים בהנחות היסוד שלהם בשאלות כמו האם אח או אחות גדולה נשארים בבית ומאפשרים להורים לעבוד בהיקף מלא, האם הורים שעובדים מהבית ממשיכים לעבוד כרגיל וכן האם משקי הבית נוהגים ביעילות כלכלית ו"מקריבים" את בן הזוג בעל השכר הנמוך יותר - כדי לאפשר לשני שתרומתו לתוצר גדולה יותר) לצאת לעבודה.
את האומדן הראשון פרסמה ב-24 באפריל חטיבת המחקר בבנק ישראל. השורה התחתונה בבנק ישראל מעריכה כי השבתת מערכת החינוך בגילאי 0-9 גורמת למשק לאבד תוצר בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל לשבוע, שהם כ-9.6% מהתוצר השבועי של המשק.
על-פי המחקר של בנק ישראל השבתת הגנים והמעונות אחראית לעיקר הנזק - כמעט 2 מיליארד שקל מתוך ה-2.6 מיליארד. כלומר, הנזק על השבתת הלימודים בכיתות א' עד ג' הוא 0.6 מיליארד שקל בלבד, כלומר 2.2% תוצר.
לעומת זאת, לפי נייר שפרסם בסוף שבוע שעבר פורום קהלת, מכון מחקר ירושלמי המזוהה עם רעיונות שוק חופשי, הנזק מהשבתת מערכת החינוך בכיתות א' עד ג' הוא לכל הפחות כפול ועומד על 5% תוצר ובתרחיש הקיצוני ביותר יכול להגיע ללא פחות מ-17% תוצר.
מבחינת הנתונים מסתמכים שני הגופים על אותו מקור מידע: סקר משקי הבית האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2018. כיצד קרה שהפער בתוצאות הוא יותר מכפליים (2.2% תוצרת לפי בנק ישראל לעומת 5% ויותר לפי פורום קהלת)?
אח גדול ופערים בפיריון
הגורם העיקרי לפער הוא ההנחה של החוקרים בבנק ישראל כי בבתים שיש בהם אח גדול, בגיל 15 ומעלה -האח הגדול משגיח על אחים קטנים בגילאי בית ספר (6-9) - בבתים האלה שני המבוגרים משוחררים לעבוד כרגיל. לעומת זאת אח גדול אינו משגיח על אחים בגילאי המעונות והגן (גילאי 0-4) - ובבתים אלה ההורים נאלצים להשגיח.
הכלכלן אריאל קרלינסקי מפורום קהלת אינו מקבל את ההנחה הזו. לטענתו אחים גדולים עסוקים ואינם משגיחים על אחיהם הקטנים יותר. החוקרים בשני הגופים התקשו להתמודד עם ניואנסים בחלוקה הזו - למשל מה ההבדל בין בתים שיש בהם ילד אחד בגיל 0-4 לבין בתים שיש בהם שלושה או יותר ילדים בגילאים האלה.
נקודה נוספת שהקשתה מאד על החוקרים הייתה עבודה מהבית. בבנק ישראל הניחו שהורים שיכולים לעבוד מהבית - לא מצליחים לעבוד כשיש בבית ילדים ותרומתם תוצר שווה אפס.
ההנחה הזו נראתה לקרלינסקי מפורום קהלת קיצונית ופסימית מדי. כדי לרכך קצת, הסכימו החוקרים בבנק ישראל להכיר בכך שב-15% מהמקרים מצליחים ההורים למצוא פיתרון חלופי (כמו השארת הילדים אצל הורה אחר). וזה עוד לא הכל.
עורך המחקר של קהלת, אריאל קרלינסקי סבור שהבדיקה של בנק ישראל אינה מדוייקת משום שאיננה מביאה בחשבון פערים בפיריון בין העובדים. נקודת המוצא של קרלינסקי הייתה לקחת את הנזק למשק במקרה שבו המבוגרים לא עובדים כלל - במקרה כזה הנזק מגיע ל-17% תוצר.
אלא שקרלינסקי הצליח לצמצם את המספר הזה ל-5% באמצעות ההנחה שברוב משקי הבית ההורים יכולים להתארגן בצורה יעילה מבחינה כלכלית: המבוגר בעל השכר הנמוך יותר ו/או זה שעובד במשרה חלקית נשאר לטפל בילדים. והמבוגר בעל השכר הגבוה יותר ו/או זה שעובד במשרה מלאה - "משוחרר" לעבודה.
קרלינסקי מצא כי ב-24% ממשקי הבית בלבד יש שני מבוגרים שעובדים בהיקף מלא - מה שאפשר לו לצמצם בצורה ניכרת את הפגיעה בתוצר. בבנק ישראל מערערים על ההנחה הזו ומביאים כדוגמה זוג מבוגרים שאחד מהם עובד הייטק המשתכר שכר גבוה, אבל יכול לעבוד מהבית, והשני עובד במערכת הבריאות ומשתכר שכר נמוך יותר אך מחוייב להגיע לעבודה. נדמה שלפחות במקרה הזה, התשובה ברורה מאליה.