אמאני טאטור, הבעלים של "אמאני קפה / צילום: Salaman production
חמש מאות אורחים הגיעו בחודש אוקטובר האחרון לאירוע הפתיחה של בית הקפה שהקימה אמאני טאטור בנצרת. היא עמדה בעסק הקטן שלה עם דמעות בעיניים, לא מאמינה שהצליחה להביא כל-כך הרבה אנשים למקום שפתחה בחסכונותיה האישיים הצנועים, ושיפצה בתשומת-לב רבה אך בחסכון, כשהיא מחשבת כל שקל. ההתחלה הייתה לא פשוטה; בימים הראשונים רק בודדים הגיעו למקום. מחודש נובמבר ואילך המקום צבר תאוצה ובפברואר הגיע לשיא - המקום היה עמוס מבקרים מסביב לשעון.
דווקא אז כשטאטור ראתה את העסק שלה תופס תאוצה, הנחיות המדינה לסגירת העסקים בשל משבר הקורונה, גדעו את ההצלחה. "השקעתי את כל החסכונות שלי בעסק, ועכשיו, בגלל שמדובר בעסק חדש, אני בכלל לא יודעת אם מגיע לי איזשהו מענק או סיוע", היא מספרת. מילאנו את הטפסים, אבל אני לא יודעת עם מי לדבר ומה מגיע לי - עדיין לא קיבלתי תשובה".
כדי לממן את הפתיחה של העסק, טאטור עבדה גם כשכירה בתור סוכנת נסיעות. שם היא הוצאה לחל"ת, אך טרם קיבלה דמי אבטלה. "המקום שלי הוא לא מקום יוקרתי. לא היה לי הרבה כסף כדי לפתוח מקום נוצץ. השקעתי 150 אלף שקל בשיפוצים ובקניית ציוד. לעבוד רק בקפה, זו לא אופציה עבורי, כי אני צריכה להחזיר את ההלוואה. שמרתי על העבודה שלי כסוכנת נסיעות כדי להיות בצד הבטוח. החזקתי עובדים בבית הקפה, וכשסיימתי עם המשמרת בסוכנות הנסיעות הלכתי לעסק שלי. עד עכשיו, לא הצלחתי להחזיר את ההלוואה ואני בחובות. אני אמורה לקבל 2,000 שקל בחודש, אבל עדיין לא פתחו את התיק שלי כי אני גם עצמאית. אני לא יודעת אם באמת אקבל כסף".
את משלמת שכירות על התקופה הזו?
"כן. אנחנו במשא ומתן, אבל אני לא יודעת לאן זה הולך. אמרתי שאני לא יכולה לשלם כי העסק סגור ואני מחכה לתשובה. כדי לפתוח את העסק שוב, אני לוקחת שוב הלוואה. כבר יש לי אחת, אין לי ברירה אלא לקחת עוד אחת. אני יכולה לקחת הלוואה מהבנק, אבל הם לא ייתנו לי הרבה כסף כי מבחינתם אני עסק בעייתי. האופציה השנייה היא לקחת כסף מההורים. הם ראו שהעסק עבד טוב, ואמרו שהם ייתנו הלוואה שאחזיר בכל חודש.
"אין לי ברירה אחרת. אני בת 25, אני לא מרגישה בנוח לקחת מהם כסף. את מנסה להיות אדם עצמאי ולעשות לבד משהו שאת מאמינה בו, אבל אני חייבת תמיכה של מישהו במצב הזה. אני לא מאמינה שהמדינה או הבנק יעזרו לי. ההורים שלי רוצים לעזור באמת. אם לא הייתי גרה עכשיו אצל ההורים, לא הייתי יכולה לקנות לעצמי אוכל. בעסק שלי אני במינוס, ובחשבון האישי שלי אני בטוח לא יכולה להשתמש כדי לשלם לא שכר דירה ולא אוכל. עד המשבר, עזרתי להורים וקניתי אוכל. מאז שהמשבר התחיל, אני לא יכולה לשלם על כלום. כל הכבוד להורים שלי שהם עוזרים לי. אני לא יודעת כמה זמן אוכל להחזיק ככה".
חשבת לסגור את העסק?
"חשבתי כל החודש על לסגור את העסק, ברור לי שזה הדבר החכם לעשות. אבל לא פתחתי את המקום הזה רק בשביל הכסף, זה החלום שלי ואני נלחמת עליו. לסגור זו לא אופציה כרגע, העסק הוא חלק ממני. פתחתי את העסק כי אני אוהבת את העיר העתיקה, ואני מאמינה שאני יכולה לעשות שינוי בחברה שלי. בשנתיים האחרונות כמה אנשים החליטו לפתוח עסקים חדשים כדי להחיות את העיר, אנחנו שלושה בתי קפה, ויש גם חנויות נוספות. יכולה לפתוח אולי עסק בחיפה - אבל החלטתי לפתוח במקום שבו תהיה לי אחריות לשינוי, איפה שיש לי חזון. שמעתי הרבה סיפורים מאבא שלי לאורך שנים על המקום הזה, והרגשתי שזה בידיים שלי".
מה דעתך על איך שהמדינה מתנהלת בעניין הסיוע לעסקים?
"זה מצחיק, אבל אני לא מופתעת. אני אזרחית ערבייה בארץ, שיש לה עסק. אני בעדיפות שנייה. אני לא כל-כך חשובה בשביל המדינה. למדינה לא אכפת מהאזרחים שלה. אני לא מחכה לסיוע של המדינה ולא מרגישה שהיא תיתן לי משהו. אני לבד בסיפור הזה. אני אמורה עכשיו לשלם מס הכנסה, ראיתי את הסכומים ולא הבנתי איך אני אמורה לשלם את זה. אני רק לומדת מה זה להיות עצמאית, אבל ברגע הראשון הבנתי שיש לי הרבה מאוד הוצאות ושאני לא אקבל מהמדינה כלום. אנחנו משלמים המון כסף במסים, ואז המדינה היא שותפה שלנו בעסק. זה נשמע כמו אגדה, אבל המדינה צריכה לעזור לנו, לא חשוב מתי פתחנו את העסק. אנחנו צריכים להרגיש שלשותפה שלנו באמת אכפת. גם אם זה יהיה סכום נמוך - אני רק רוצה להרגיש שלמישהו אכפת, גם אם אני לא עסק גדול כמו פוקס".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il