עיר חכמה / צילום: shutterstock
המושג "עיר חכמה", שהפך לאופנתי בשנים האחרונות, מסתיר מאחוריו שלל כשלים. כך עולה מדוח מבקר המדינה. הכוונה, כרגיל, טובה - להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות לשיפור רווחת התושבים, הגדלת היעילות והאפקטיביות של גופי העירייה והרשויות הפועלות בעיר, הגברת הצמיחה הכלכלית ושיפור איכות הסביבה והקיימות.
בחודש יוני 2017 אושרה תוכנית דיגיטלית לאומית, תחת המשרד לשווין חברתי, שבמסגרתה הייתה אמורה להיות מגובשת תוכנית לקידום התחום. אלא שהתוכניות, כפי שעולה מהממצאים, לא ממש חלחלו לשטח.
דוח מבקר המדינה קובע שהרשויות העירוניות פועלות בצורה שאינה מתואמת: "לרוב אין שימוש רוחבי בכלים דיגיטליים, אין פיתוח מרוכז של פתרונות דיגיטליים וכל רשות נאלצת לממן ולאפיין פתרונות, אף אם הדבר כבר נעשה על ידי רשות מקומית אחרת". לדוגמה מצביע הדוח על מכרזים שמפרסמות רשויות שונות בנושא הפעלת מצלמות ומערכות שליטה ובקרה ללא תיאום בין רשות אחת לאחרת. הדוח קובע שהמכרזים היו דומים מאד בדרישותיהם ושעניין זה מוביל לבזבוז משאבי ציבור, כפילות בהשקעת משאבי זמן וכסף להכנת מכרזים, תשלום כפול לאותו ספק בגין אותה טכנולוגיה ועוד.
דוח מבקר המדינה קובע עוד שמשרדי ממשלה רבים פועלים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות, אך שקיימת כפילות בפעילותם או שהפעילות נעשית ללא תיאום ביניהם. הדוח מציג כדוגמה את תחום התאורה החכמה (שליטה בפנסי העיר, כך שלא יהיה ביזבוז אנרגיה).
לפי הממצאים משרד האנרגיה דורש במסגרת יישום החלטות הממשלה על התייעלות אנרגטית כי על כל אחת מהטכנולוגיות המוצעות במכרז לעמוד בתקנים הישראליים הרלוונטיים, אולם לא קיימת דרישה דומה בקול קורא שפרסם מטה ישראל דיגיטלית, במשרד לשוויון חברתי.
מבקר המדינה מציע להעמיד גורם ממשלתי מתכלל אשר יבטיח כי פעילות משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שונים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות תיעשה באופן מושכל, תוך ראייה כוללת ורחבה, תיאום, שיתוף פעולה ואיגום משאבים.
"גוף מעין זה יוכל לראות בצורה מתכללת את התקדמות הטכנולוגיה ברשויות המקומיות; ליצור פלטפורמות ארציות לשימוש הרשויות המקומיות; להעמיד פתרונות גם לרשויות מקומיות אשר אין בידן המשאבים הנדרשים; להעניק סיוע ותמיכה באופן שוטף ולפעול להכנסת טכנולוגיות חדשות תוך יצירת סטנדרטיזציה וניצול יתרון הגודל".
ממטה ישראל דיגיטלית נמסר בתגובה כי "מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי מוביל את התוכנית הדיגיטלית הלאומית ואמון על המעבר של המגזר הציבורי לדיגיטל. בנוסף לכך, המטה מקדם את תחום הבריאות הדיגיטלית, ערים חכמות, למידה דיגיטלית ועוד.
"בנושא החסמים לביצוע, בדומה לכל הטמעת חדשנות במגזר הפרטי, גם במשרדי הממשלה ישנם חסמים הנובעים מהצורך להכשיר את כוח האדם ולהתאים את התרבות הארגונית בעידן הדיגיטלי. המטה פועל כדי לפתור חסמים הנפוצים במשרדי הממשלה בנושא הדיגיטל והחדשנות.
"בנושא ועדת ההיגוי, תפקיד הוועדה היה לאשר את התכנית הדיגיטלית הלאומית והיא כונסה כשהיה נדרש אישור בנושא. כשלא היה צורך בכך הוועדה לא כונסה והמטה הביא למימוש המשימות בדרכים יעילות יותר.
"לעניין הערים החכמות: בנושא התמיכה ברשויות המקומיות, כל הרשויות שביקשו תשתיות בתחום הערים החכמות קיבלו התחייבות לכך, אך הוצאת התקציב לפועל נמצאת באחריות הרשות המקומית. חלקים מתוך התקציב לא מומשו משום שחלק מהרשויות המקומיות לא ביקשו לקדם את הנושא, למרות שמטה ישראל דיגיטלית מעודד ומקדם את הנושא בקרב הרשויות.
"בנושא תכנית כוללת בתחום הערים החכמות, התוכנית מגובשת כיום על ידי מטה ישראל דיגיטלית וצפויה לצאת לפועל במהלך השנה. נושא הסייבר אינו נמצא תחת אחריות מטה ישראל דיגיטלית".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "דוח מבקר המדינה שב ומצביע על היעדר גורם מתכלל בקידום נושא הערים החכמו" והגנת סייבר, מה שמדגיש את חשיבות מעורבותו של מרכז השלטון המקומי. לאור הביקורת העולה מן הדוח, מרכז השלטון המקומי ממשיך לדרוש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לרכז את הנושא אל מול הרשויות המקומיות, במטרה לייעל את התהליך ולהתאים אותו למאפיינים המגוונים ברשויות השונות".