מעצר בעת הפגנה בישראל / צילום: Associated Press
"נמצאו ליקויים בפעולות המשטרה בתחום המעצרים: היעדר הקפדה על זכויות עצורים, כדוגמת מימוש זכות ההיוועצות, תיעוד חסר של פעולותיה ואי-שימוש מספק בפיקוח ובבקרה המקצועית בתחום המעצרים, וחרף העובדה שהמשטרה היא הגורם האחראי המרכזי בתחום המעצרים - אין בידיה נתונים מלאים על הפעולות שהיא מבצעת ועל מיצוי זכויותיהם של עצורים" - זו השורה התחתונה והכואבת איתה בחר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לחתום את הפרק שעסק ב"הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט".
לפי ממצאי המבקר, המשטרה ביצעה 174 אלף מעצרים בשנים 2018-2016, כשמשך ההחזקה החציוני של עצור עמד על 8 ימים. מתוך כל המעצרים שבוצעו, רק 16% שוחררו לפני שהובאו בפני שופט, ולגבי 35% התבקש מעצר עד תום ההליכים.
עוד מצא המבקר כי 66% מהבקשות למינוי סנגור שנבדקו הועברו לסנגוריה הציבורית רק לאחר שהעצור כבר נחקר, נתון המראה על פגיעה משמעותית בזכות ההיוועצות.
המבקר העיר למשטרה על כך שתיעוד המעצרים והצגתם לציבור חושפים תמונה חלקית בלבד של היקף השימוש בסמכות במעצר, וכן כי המשטרה לא מתעדת באורח מסודר ומקיף את כל הפעולות שהיא מחויבת לבצע על-פי חוק כדי להבטיח את מימוש זכות ההיוועצות של העצור.
בנוסף ציין המבקר כי נושא ההיוועדות החזותית בדיני מעצר אינו מקודם מאז שנת 2013.
בצד החיובי של הביקורת, המבקר ציין כי מאז הביקורת הקודמת שנערכה למשטרה בעניין עצורים, חלה ירידה דרמטית במספר העצורים שהולנו בתחנות המשטרה.
מהמשטרה נמסר בתגובה כי בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים מול עלייה בכמות המעוכבים, מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר. המשטרה מקפידה לתעד את הפעילות המתבצעת בנוגע לעצורים. חלק מהטפסים ידניים או שאינם מפורמטים, ולכן לא ניתן להפיק כל נתון שהוא ללא בדיקה ידנית של כל תיק בנפרד.
עוד נמסר כי המשטרה עושה את מרב הפעולות הנדרשות על-פי חוק, אולם לא ניתן יהיה לתעד כל רגע וכל פעולה במאגרים הממוחשבים לצורך הפקה סטטיסטית. המשטרה עושה כל שביכולתה כדי להקפיד על מתן זכות ההיוועצות. בהתאם לחוק ולנוהלי המשטרה, לחשוד ניתנת הזכות להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, זולת מקרים בהם החשוד מוותר על זכות ההיוועצות עם עו"ד מסיבות שונות שאינן קשורות למשטרה.