חודש קשה לשוק קרנות הנאמנות בישראל / אילוסטרציה: shutterstock
מרץ 2020 היה החודש הקשה ביותר ששוק קרנות הנאמנות בישראל חווה אי-פעם, עם פדיונות מצרפיים של 41.6 מיליארד שקל, שנעשו בצל ירידות חדות בשוקי ההון בשל משבר הקורונה. מאז לא הפכה מגפת הקורונה להיסטוריה, אבל שוק ההון שינה כיוון ועבר לעליות, כשבמקביל הציבור חזר להזרים כספים אל תוך קרנות הנאמנות.
עיבוד הדיווחים של חברות ניהול קרנות הנאמנות מגלה כי באפריל נרשמו בשוק קרנות הנאמנות גיוסים נטו בהיקף של כ-3.7 מיליארד שקל - שאמנם מהווים פחות מ-9% מסך הפדיונות נטו שנרשמו בחודש מרץ, אבל יחד עם תשואות חיוביות, הנאמדות ב-4.95% בממוצע, סייעו לשוק הקרנות כולו לצמוח בכ-6.3% בסיכומו של חודש אפריל - לסכום מצרפי של 289.2 מיליארד שקל.
בכיר בשוק הקרנות ציין היום (ב') כי "אפריל 'הירוק' החזיר למשקיעים את רוב ההפסדים אחרי מרץ 'האדום', שבו נרשמו הירידות החדות והמהירות ביותר בשוקי ההון ב-100 השנים האחרונות". הוא הסביר כי "העליות החדות בשוקי המניות והאג"ח באפריל הפתיעו לא מעט מפעילי שוק ההון והכלכלנים. זאת, משום שבמהלך החודש מרבית המדינות בעולם היו תחת סגר, נרשמה עלייה דרמטית במספר המובטלים ופגיעה כלכלית משמעותית בכמעט כל ענף". לדבריו, "הסיבה המרכזית לעליות החדות נעוצה בהתערבות חסרת התקדים של הבנקים המרכזיים בעולם, שהורידו את הריביות בצורה חדה, ובהובלת הפדרל ריזרב בארה"ב התחילו לבצע רכישות אג"ח בהיקפים שלא נראו עד היום".
בשורה התחתונה, לדברי אותו בכיר, "העליות שהתחילו בסוף מרץ, גרמו לאפריל להיות אחד מהחודשים הטובים ביותר בשוקי ההון מאז ומעולם, כפי שניתן לראות בנתוני התשואות טבלה. ניתן לומר שגם הפעם, כפי שקרה ברוב המוחלט של אירועים דומים בעבר, כל המשקיעים שהצליחו לא להילחץ ולא למכור מניות, אג"ח או קרנות נאמנות במהלך הירידות, שיפרו משמעותית את מצבם והצליחו להחזיר את מרבית ההפסדים שנגרמו להם בתיקי ההשקעות בעקבות המשבר".
"רוב מנהלי התיקים המליצו לחזור לשוק"
בכל אופן, מתחילת השנה ועד היום, שוק קרנות הנאמנות נמצא עדיין בטריטוריות שליליות, אפילו שליליות מאוד, ובוודאי מבחינת מנהלי הקרנות עצמם, כשהמצב בשוק הקרנות רחוק מלחזור לקדמותו. זאת, משום שבארבעת החודשים הראשונים של השנה (השלישון הראשון של 2020) נרשמו פדיונות נטו מצטברים של כ-39.6 מיליארד שקל, גם בשקלול הגיוסים של אפריל. עיקר הפדיונות מתחילת השנה נרשמו בקרנות המסורתיות, שמהן נפדו מתחילת השנה כ-27.4 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות, שמנסות להכות את השווקים, הן החלק הארי בשוק.
בשקלול הפדיונות והפסדי התשואה מתחילת השנה קטן שוק קרנות הנאמנות ב-17.9%, משווי כולל של כ-352.3 מיליארד שקל בסוף 2019. כלומר, בנטרול הפדיונות שנרשמו מתחילת השנה, עולה כי בארבעת החודשים הראשונים של 2020 רשם שוק קרנות הנאמנות תשואה שלילית ממוצעת בסדר גודל של מינוס 7.5%.
נחזור לגיוסים נטו שנרשמו באפריל, ושהיוו פחות מעשירית מהכספים שיצאו מהשוק במרץ, ושרובם עדיין לא חזרו לשוק הקרנות. על פי גורמים בשוק הקרנות, "הראשונים לחזור לשוק החודש היו לקוחות ניהול התיקים, שלרוב מאופיינים באופק השקעה ארוך יותר, וגם נמצאים בקשר ישיר עם מנהלי התיקים, שרובם המליצו לחזור לשוק".
הקרנות המסורתיות גייסו נטו באפריל סכום של כ-1.8 מיליארד שקל, בעוד שהקרנות הפסיביות גייסו כ-2.2 מיליארד שקל. מנגד, הקרנות הכספיות פדו בחודש החולף כ-300 מיליון שקל. עוד נציין כי כל אפיקי ההשקעה המרכזיים הניבו למשקיעים תשואות חיוביות ניכרות בחודש אפריל, כשמתחילת השנה מרבית הקרנות ממשיכות להציג תשואה שלילית.
הגוף המגייס המוביל בחודש אפריל הוא מגדל שוקי הון, שקרנות הנאמנות שלו מנוהלות על ידי ליאור כשריאן. קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מגדל שוקי הון, שאותו מנהל שגיא שטיין, ושבלט באי-הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או צמצום כוח אדם באפריל בשל משבר הקורונה, גייס בחודש החולף 939 מיליון שקל. אחריו, אלטשולר שחם, שאת קרנות הנאמנות שלו מנהל שי ירון (עם גיוס חודשי של 635 מיליון שקל), ומיטב דש, שאת קרנות הנאמנות שלו מנהל רפי ניב (עם גיוס של 611 מיליון שקל).
אחרי אלה בולטת עם גיוסים של 327 מיליון שקל חברת הקרנות קסם, שבניהולו של אבנר חדד ושבשליטת בית ההשקעות אקסלנס, שנמנה עם קבוצת הפניקס. עבור קסם היה אפריל חודש חשוב מאוד. זאת, משום שבתחילת החודש החולף החברה בלעה לתוכה את קרנות אלומות, וגם נכנסה לראשונה לתחום ההוסטינג (שאלומות היתה מהפעילות בו). כיום קסם מנהלת קרנות משל עצמה וקרנות הוסטינג בהיקף של כ-1.36 מיליארד שקל. נוסף על כך, לקסם יש מודל פעילות ייחודי לה, של שותפות עם מנהל השקעות חיצוני, שבו היא לא משמשת רק חברה שנותנת שירותי הוסטינג, אלא ממש שותפה פעילה שגם אחראית על השיווק של הקרנות, במקרה זה של קרנות אזימוט, שבהן מנוהלים עוד כ-1.1 מיליארד שקל, הנקראות עתה "קסם אזימוט".
למעשה, כמעט כל השוק רשם באפריל גיוסים נטו לקרנות שבניהולו, כשרק שלוש חברות ניהול קרנות נאמנות רשמו פדיונות - תמיר פישמן, פורסט ואפסילון - שסוגרים את הטבלה, עם פדיונות של 214 מיליון שקל באפריל בלבד.
מתחילת השנה כל הגופים פדו
ומה קורה עם מפת הגיוסים והפדיונות מתחילת השנה? מתחילת השנה כל הגופים המנהלים פדו, ואין ולו גוף מנהל אחד שגייס לקרנות שלו. אגב, כמה מהגופים שלכאורה פדו הכי פחות, הם למעשה גופים שחווים תקופה ארוכה של התפוגגות ופדיונות משמעותיים.
כך, הגוף שפדה הכי מעט, הוא גוף שכמעט נמחק לגמרי - קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מודלים של ד"ר יעקב שיינין - שאמנם פדה מתחילת השנה "רק" 89 מיליון שקל, אלא שבמקרה של בית ההשקעות הזה מדובר במספר מטעה מאוד. זאת, משום שכיום הוא מנהל רק 95 מיליון שקל, כך שפדיונות של 89 מיליון שקל הם 55% מהשווי הממוצע של הקרנות שלו מתחילת השנה - הרבה מעבר לשיעור הפדיונות מהשווי הממוצע בענף. הבא בתור, תמיר פישמן, מציג שיעור פדיונות של 33% משווי הקרנות הממוצע מתחילת השנה. לצד מודלים ותמיר פישמן, בולטים בהקשר זה עוד כמה גופים שנחתכו מאוד, ושמנהלים הרבה פחות כסף מפעם, ובהם אילים, שבאחרונה נפרד מהמנכ"ל קובי שגב.
בבחינת הפדיונות מתחילת שנה ביחס לשווי הנכסי הממוצע של הקרנות, עולה כי קסם, אלטשולר שחם, הראל פיננסים מגדל שוקי הון ומיטב דש, נראות טוב יותר מהאחרים.
