בזמן שצה"ל והאוצר המשיכו לריב על הפנסיה, הקצבאות המשיכו לגדול

הסדרת פנסיית הגישור לאנשי הקבע בצה"ל תקועה כבר שנתיים בגלל מחלוקת בין האוצר לצה"ל, כך עולה מדוח המעקב שמפרסם מבקר המדינה בהמשך לדוחות שפרסם בשנים האחרונות על הפנסיה בצבא.

המחלוקת הנוגעת לסמכות הרמטכ"ל להגדיל את הפנסיות לאנשי הקבע הפורשים לגמלאות אינה מאפשרת להשלים את הליך החקיקה של פנסיית הגישור, או הפנסייה התקציבית המשולמת לאנשי הקבע מיום פרישתם מצה"ל ועד שהם מגיעים לגיל הפנסיה הקבוע בחוק ומתחילים לקבל פנסייה צוברת.

גמלאי צה"ל פורשים מהצבא בגיל צעיר מזה של שאר הגמלאים בשירות המדינה, אך שיעור התחלופה שלהם - או היחס בין המשכורת האחרונה שהרוויחו לבין הפנסיה - הוא הגבוה ביותר מבין מקבלי הפנסיה התקציבית, למרות שאיש הקבע צובר רק 2% זכויות פנסיוניות לכל שנת שירות. להישג זה אחראית הגדלת הרמטכ"ל או תוספת לפנסיה שמאשר הרמטכ"ל, בנוסף לתוספת של 6% לפנסיה שמקבל איש הקבע בגין שלוש שנות שירותו כחייל סדיר.

בדוח שפרסם באוקטובר 2016 מצא מבקר המדינה כי הגדלות הרמטכ"ל הוסיפו ב-2015 כ-8.8% בממוצע לזכויות הפנסיוניות של אנשי הקבע. בעקבות הבדיקה החליטה הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט להגביל את גובה התוספת המרבי ל-10% (לעומת 18% שהיה קודם לכן). באוצר מבקשים לבטל כליל את הגדלות הרמטכ"ל בנימוק שמדובר בתוספת לא-חוקית ואף כפולה, היות ואנשי הקבע כבר מקבלים תוספת בגין שנות שירות החובה שלהם.

המחלוקת בין הצדדים, המתנהלת מאז 2017, הועברה להכרעת פרקליט המדינה הקודם שי ניצן, לאחר שבצה"ל ערערו על החלטה שקיבל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז ניזרי, שמונה כבורר מוסכם בין הצדדים.  

בדיקת המעקב שערך המבקר הראתה כי ב-2019 גדלה תוספת הרמטכ"ל עוד והגיעה ל-9.53% מהפנסיה של היוצאים לגמלאות באותה שנה. על-פי האוצר העלות התקציבית הכוללת של הגדלות הרמטכ"ל בשנת 2018 עמדה על 1.1 מיליארד שקל מתוך עלות כוללת של הפנסיה התקציבית לאנשי הקבע, שהגיעה ל-7.8 מיליארד שקל. עם זאת, המבקר מציין כי בשנים הבאות צפויה התוספת לרדת, בשל הירידה הצפויה בגיל הפורשים מצה"ל.

בינתיים ממשיכים צה"ל והאוצר להתווכח בנושא תקנות הגישור שאמורות לעגן בחקיקה את פנסיית הגישור ליוצאי הקבע. הסיבה לכך היא אומדן שנערך באוצר המראה כי על-פי השיטה הקיימת תגיע פנסיית הגישור הממוצעת של יוצאי הקבע בצבא ל-15 אלף שקל, כלומר 3,000 שקל יותר מההתחייבות של הצבא להוריד את גובה הקצבה הממוצעת ל-12 אלף שקל החל משנת 2025.

משרד המשפטים, שמונה לפשר בין הצדדים גם בנושא זה, הודיע למבקר כי להערכתו הסוגייה תמצא את פתרונה במסגרת ההסכמות שיושגו בין האוצר לצה"ל על תוכנית רב-שנתית חדשה לצבא לשנים 2020-2024 (תר"ש תנופה). 

מצה"ל נמסר בתגובה כי כל הפעולות של משרד הביטחון וצה"ל הן חוקיות ותקינות. "מחלוקות עם משרד האוצר קיימות, אך משרד הביטחון וצה"ל ימשיכו לפעול באופן חוקי, ערכי ושקוף". עוד נמסר כי צה"ל מעוניין בהסדרת שני הנושאים המרכזיים הנתונים בדו"ח - הגדלות תקופת השירות וקצבת הגישור לפורשי צה"ל - ובכוונתו לדון בהם במסגרת השיח על מתווה תקציב הביטחון, אשר צפוי להתקיים לאחר כינון הממשלה.

לאור העובדה שנושא ההגדלות נמצא במחלוקת בין מערכת הביטחון לאוצר הוא הובא להכרעת פרקליט המדינה, שקבע שאם לא תושג הסכמה בנושא, יש להביאו להכרעת ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר.

אשר לטענות המועלות בדו"ח לעניין הגבלת גובה הגדלות תקופת השירות ל-10%, צעד זה ישפיע בצמצום גובה קצבאות הפורשים כבר ב-2024 ולא כפי שנטען בדו"ח. וכי צעד זה הוא רק אחד משורת צעדים משמעותיים אותם נקט צה"ל בשנים האחרונות על מנת להקטין את עלות הקצבאות המשולמות לפורשיו. בעניין חישוב החבות האקטוארית והסדרת הנושא -האחריות לחישוב מוטלת באופן בלעדי על החשב הכללי באוצר ולא על צה"ל.