גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מיתון הקורונה - הפתרון נעוץ בצעדי חירום

יש להמתין לשלב בו ישוקם ההיצע כדי ליישם מדיניות של הרחבה תקציבית וכספית • בינתיים ניתן כבר היום להקל על הנפגעים הרבים באמצעות הגדלת נדיבות רשת הביטחון למפוטרים, ליוצאים לחל"ת, לעצמאים, לפרילנסרים ולעסקים הקטנים והבינוניים

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס
עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

כארבעה חודשים לאחר פרוץ מגפת הקורונה וכחודשיים לאחר הגעתה לישראל, ניתן לומר שכלכלת ישראל והעולם נקלעו למיתון כבד. מיתון הוא חלק ממחזורי העסקים הפוקדים כל כלכלה קפיטליסטית מודרנית, שעיקרם תנודות המשק סביב מגמת הצמיחה ארוכת הטווח. רוב המיתונים נגרמים מירידה בביקוש ולעתים רחוקות מירידה בצד ההיצע.

במקרה שלפנינו יש מיתון משולב, שבו ירידה דרמטית בשניהם. הביקוש ירד בתחומי התיירות, צריכת מוצרים ברי-קיימא (כי לא מגיעים למרכזי הקניות), וההשקעות עקב חוסר הוודאות הדרמטי.

בנוסף, גם המיתון העולמי תורם לירידת הביקוש למוצרי היצוא של ישראל ומעצים אותו. אך הפעם המיתון מלווה גם בירידה חדה בהיצע. בשל המגבלות החריפות על התקבצות יחד של אנשים, הגורמות למקומות עבודה לצמצם את פעילותם, וכן את הייצור שלהם.

קשה מאוד לנתח מיתון כזה. התפתחותו תלויה בדינמיקה של המגפה, וזו עדיין אפופה באי ודאות. בנוסף, מיתון כזה, בו הביקוש וההיצע יורדים יחד, הוא יצור חדש, שהכלכלנים טרם עיכלו דיו. כרגע ניתן רק להבחין בעומק המיתון. ההשוואה הנכונה כרגע היא למיתון החריף ביותר בזיכרון הקולקטיבי שלנו - המשבר הגדול של שנות השלושים במאה העשרים. זה היה מיתון עולמי עמוק וממושך, שנחלצנו ממנו סופית רק במלחמת העולם השנייה. במיתון הנוכחי שיעורי האבטלה בישראל ובארצות אחרות עוברים את חמישה עשר האחוזים, שהיו שיעורי האבטלה הממוצעים בעת המשבר הגדול. זהו כנראה גם שיעור האבטלה בארצות הברית, הכלכלה המובילה בעולם.

השאלה המטרידה העיקרית היא האם המיתון הנוכחי ידמה למשבר הגדול לא רק בהיקפו אלא גם באורכו. על כך קשה לענות, אך ניתן לומר שגם אם צעדים קשים של סגר יעצרו את המגפה תוך חודשים בודדים, ויאפשרו חזרה הדרגתית לעבודה, לא ברור אם המשק יוכל לצאת מוקדם מהמיתון. מהמחקר הכלכלי אנו יודעים שמיתונים מאופיינים באינרציה ולכן מיתון יכול להמשך זמן רב לאחר שהגורם לו נעלם מהשטח. סיבה מרכזית לכך היא חששם של המשקיעים לשים כספם במיזמים חדשים במשק שפעילותו נמוכה. דוגמה מעניינת מההיסטוריה הישראלית הוא המיתון של 1966-1967, שהחל בצמצום ההשקעה הממשלתית, אך הדרדר לירידת ביקושים רחבה, תוך אבדן השליטה של הממשלה. לכן קשה להעריך כמה יימשך המיתון, הן בשל אי ודאות המגפה והן בשל אי הוודאות הכלכלית.

מה יכולה הממשלה לעשות כדי לצמצם את המיתון ואת פגיעתו? המדיניות המקובלת למיתון של ביקושים היא הרחבה תקציבית וכספית, אך זו עלולה שלא להועיל במצב הנוכחי, בו עיקר הפגיעה בפעילות הכלכלית היא מצד ההיצע. לכן יש להמתין עם מדיניות כזו לשלב בו ישוקם ההיצע. ניתן כבר היום להקל יותר על הנפגעים הרבים מהמיתון, באמצעות הגדלת נדיבות רשת הביטחון למפוטרים, ליוצאים לחל"ת, לעצמאים, לפרילנסרים ולעסקים קטנים ובינוניים.

צעד זה חשוב משלוש סיבות. ראשית, בשל סולידריות אנושית בסיסית. שנית, כדי שיהיה קל יותר לשקם את הביקוש בהקדם. שלישית, כדי לעודד השקעות בעתיד, אם משקיעים יזכרו את סיוע הממשלה בעת מצוקה. את העלות הגדולה של רשת הביטחון ניתן לממן באמצעות הגדלת החוב הציבורי. למזלה, ישראל נמצאת במקום טוב, עם חוב ציבורי של 60 אחוז מן התוצר, נמוך מרוב הארצות המפותחות. גם אם החוב יעלה בשנתיים הקרובות עד 100 אחוזי תוצר, תוכל ישראל להורידו מהר יחסית, על ידי שמירה על גירעון קטן, כפי שעשתה בעבר.

הגדלת החוב יוצרת בעיות. כשמדינת ישראל ומדינות אחרות יילוו סכומים גדולים, שערי הריבית בארץ ובעולם יעלו. זה יקשה על השקעות בתקופה הראשונה, אך יסייע לשיקום הפנסיות, שסבלו יותר מעשור מתשואות נמוכות מאד. דרך אפשרית להוריד את שערי הריבית היא באמצעות הזרמת כסף מהבנק המרכזי. בנק ישראל נקט בפעולה כזו בחודש מרץ, כשרכש אג"ח ממשלתי בשוק. נראה שיש להיזהר מהפעלה רבה מדי של מדיניות זו. כאשר משק מוגבל מצד ההיצע, הזרמת כסף יכולה להעלות במהירות את שיעורי האינפלציה, כפי שקרה בשנות ה-70, כשההיצע צומצם כתוצאה מעליית מחירי הדלק.

שאלה נוספת היא כיצד לצמצם את הגירעון כשהמיתון יתייצב ויצטמצם, כדי להוריד את החוב. אין מנוס מההכרה שצמצום הגירעון יחייב העלאת מסים. תשלומי המס בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי ובייחוד המסים הישירים. הגיע הזמן לתקן זאת. מסים הם דרך בה האוכלוסייה האמידה מסייעת לחלק העני בחברה. המשבר הנוכחי מלמד אותנו כי יש צורך ביותר סולידריות בחברה, ולא רק בעת צרה, אלא בימי שיגרה, כדי שבעת משבר נעמוד טוב יותר בקשיים. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

יפית גריאני / צילום: כדיה לוי

דירקטוריון כאל בחר: יפית גריאני מונתה למנכ"לית

לגריאני צפויים לא מעט אתגרים בניהול חברת כרטיסי האשראי, ובראשם הליך המכירה של מניות החברה שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ● גריאני שימשה בעבר הלא רחוק  כמשנה למנכ"לית ישראכרט

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: כ-25% מהתקציב

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

למרות אינדיקציה ראשונית: פסימיות בישראל לגבי קבלת חלל חטוף

התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית: "מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● מפקד פיקוד בהערכת מצב ברמת הגולן: "אסור לנו לחכות, רק ליזום" ● עדכונים שוטפים

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אל על יורדת בכ-3%, מניות הביטוח נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

קפה מסוכן ללב? מחקר חדש מאתגר את התפיסה הזאת

מחקר חדש מגלה: צריכת קפאין מפחיתה את הסיכון להפרעות בקצב הלב ● מיקרוסופט מרחיבה את עוזר הבינה המלאכותית לצוותי הרפואה גם לאחים ואחיות ● חברת הקנאביס שיח מדיקל מציגה ירידה בהכנסות אך שיפור ברווחיות ● ריג'נטיס דוחה שוב את מועד ההנפקה ● וננוז זוכה במקום הראשון בתחרות של תערוכת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם ● השבוע בביומד

משלוחי קוקאין שנתפסו על ידי משמר החופים האמריקאי בפורט אוורגליידס, פלורידה / צילום: ap, Rebecca Blackwell

טראמפ מתמקד במלחמה בסמים, והסטארט-אפים בתחום הביטחון מרוויחים

רחפנים, חיישנים ופלטפורמות בינה מלאכותית זוכים למיתוג מחדש ככלים למאבק ב"טרור סוחרי הסמים" ● כך, הטכנולוגיה שעיצבה את מלחמת עיראק ואפגניסטן - ולא פסחה על אוקראינה - עוברת מיתוג מחדש ומוצבת במשמר החופים בקריביים ובמדבריות הגבול המקסיקני

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

לעמדתה של עו"ד שגית אפיק, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת חוק השידורים של השר שלמה קרעי, והעברת החוק לוועדה מיוחדת - שנועדה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - תהווה פגם מהותי בהליך החקיקה

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי