גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מיתון הקורונה - הפתרון נעוץ בצעדי חירום

יש להמתין לשלב בו ישוקם ההיצע כדי ליישם מדיניות של הרחבה תקציבית וכספית • בינתיים ניתן כבר היום להקל על הנפגעים הרבים באמצעות הגדלת נדיבות רשת הביטחון למפוטרים, ליוצאים לחל"ת, לעצמאים, לפרילנסרים ולעסקים הקטנים והבינוניים

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס
עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

כארבעה חודשים לאחר פרוץ מגפת הקורונה וכחודשיים לאחר הגעתה לישראל, ניתן לומר שכלכלת ישראל והעולם נקלעו למיתון כבד. מיתון הוא חלק ממחזורי העסקים הפוקדים כל כלכלה קפיטליסטית מודרנית, שעיקרם תנודות המשק סביב מגמת הצמיחה ארוכת הטווח. רוב המיתונים נגרמים מירידה בביקוש ולעתים רחוקות מירידה בצד ההיצע.

במקרה שלפנינו יש מיתון משולב, שבו ירידה דרמטית בשניהם. הביקוש ירד בתחומי התיירות, צריכת מוצרים ברי-קיימא (כי לא מגיעים למרכזי הקניות), וההשקעות עקב חוסר הוודאות הדרמטי.

בנוסף, גם המיתון העולמי תורם לירידת הביקוש למוצרי היצוא של ישראל ומעצים אותו. אך הפעם המיתון מלווה גם בירידה חדה בהיצע. בשל המגבלות החריפות על התקבצות יחד של אנשים, הגורמות למקומות עבודה לצמצם את פעילותם, וכן את הייצור שלהם.

קשה מאוד לנתח מיתון כזה. התפתחותו תלויה בדינמיקה של המגפה, וזו עדיין אפופה באי ודאות. בנוסף, מיתון כזה, בו הביקוש וההיצע יורדים יחד, הוא יצור חדש, שהכלכלנים טרם עיכלו דיו. כרגע ניתן רק להבחין בעומק המיתון. ההשוואה הנכונה כרגע היא למיתון החריף ביותר בזיכרון הקולקטיבי שלנו - המשבר הגדול של שנות השלושים במאה העשרים. זה היה מיתון עולמי עמוק וממושך, שנחלצנו ממנו סופית רק במלחמת העולם השנייה. במיתון הנוכחי שיעורי האבטלה בישראל ובארצות אחרות עוברים את חמישה עשר האחוזים, שהיו שיעורי האבטלה הממוצעים בעת המשבר הגדול. זהו כנראה גם שיעור האבטלה בארצות הברית, הכלכלה המובילה בעולם.

השאלה המטרידה העיקרית היא האם המיתון הנוכחי ידמה למשבר הגדול לא רק בהיקפו אלא גם באורכו. על כך קשה לענות, אך ניתן לומר שגם אם צעדים קשים של סגר יעצרו את המגפה תוך חודשים בודדים, ויאפשרו חזרה הדרגתית לעבודה, לא ברור אם המשק יוכל לצאת מוקדם מהמיתון. מהמחקר הכלכלי אנו יודעים שמיתונים מאופיינים באינרציה ולכן מיתון יכול להמשך זמן רב לאחר שהגורם לו נעלם מהשטח. סיבה מרכזית לכך היא חששם של המשקיעים לשים כספם במיזמים חדשים במשק שפעילותו נמוכה. דוגמה מעניינת מההיסטוריה הישראלית הוא המיתון של 1966-1967, שהחל בצמצום ההשקעה הממשלתית, אך הדרדר לירידת ביקושים רחבה, תוך אבדן השליטה של הממשלה. לכן קשה להעריך כמה יימשך המיתון, הן בשל אי ודאות המגפה והן בשל אי הוודאות הכלכלית.

מה יכולה הממשלה לעשות כדי לצמצם את המיתון ואת פגיעתו? המדיניות המקובלת למיתון של ביקושים היא הרחבה תקציבית וכספית, אך זו עלולה שלא להועיל במצב הנוכחי, בו עיקר הפגיעה בפעילות הכלכלית היא מצד ההיצע. לכן יש להמתין עם מדיניות כזו לשלב בו ישוקם ההיצע. ניתן כבר היום להקל יותר על הנפגעים הרבים מהמיתון, באמצעות הגדלת נדיבות רשת הביטחון למפוטרים, ליוצאים לחל"ת, לעצמאים, לפרילנסרים ולעסקים קטנים ובינוניים.

צעד זה חשוב משלוש סיבות. ראשית, בשל סולידריות אנושית בסיסית. שנית, כדי שיהיה קל יותר לשקם את הביקוש בהקדם. שלישית, כדי לעודד השקעות בעתיד, אם משקיעים יזכרו את סיוע הממשלה בעת מצוקה. את העלות הגדולה של רשת הביטחון ניתן לממן באמצעות הגדלת החוב הציבורי. למזלה, ישראל נמצאת במקום טוב, עם חוב ציבורי של 60 אחוז מן התוצר, נמוך מרוב הארצות המפותחות. גם אם החוב יעלה בשנתיים הקרובות עד 100 אחוזי תוצר, תוכל ישראל להורידו מהר יחסית, על ידי שמירה על גירעון קטן, כפי שעשתה בעבר.

הגדלת החוב יוצרת בעיות. כשמדינת ישראל ומדינות אחרות יילוו סכומים גדולים, שערי הריבית בארץ ובעולם יעלו. זה יקשה על השקעות בתקופה הראשונה, אך יסייע לשיקום הפנסיות, שסבלו יותר מעשור מתשואות נמוכות מאד. דרך אפשרית להוריד את שערי הריבית היא באמצעות הזרמת כסף מהבנק המרכזי. בנק ישראל נקט בפעולה כזו בחודש מרץ, כשרכש אג"ח ממשלתי בשוק. נראה שיש להיזהר מהפעלה רבה מדי של מדיניות זו. כאשר משק מוגבל מצד ההיצע, הזרמת כסף יכולה להעלות במהירות את שיעורי האינפלציה, כפי שקרה בשנות ה-70, כשההיצע צומצם כתוצאה מעליית מחירי הדלק.

שאלה נוספת היא כיצד לצמצם את הגירעון כשהמיתון יתייצב ויצטמצם, כדי להוריד את החוב. אין מנוס מההכרה שצמצום הגירעון יחייב העלאת מסים. תשלומי המס בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי ובייחוד המסים הישירים. הגיע הזמן לתקן זאת. מסים הם דרך בה האוכלוסייה האמידה מסייעת לחלק העני בחברה. המשבר הנוכחי מלמד אותנו כי יש צורך ביותר סולידריות בחברה, ולא רק בעת צרה, אלא בימי שיגרה, כדי שבעת משבר נעמוד טוב יותר בקשיים. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

בחשד להפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט: צחי ברוורמן זומן לשימוע לפני כתב אישום

ראש הסגל של רה"מ, החשוד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, זומן לשימוע לפני כתב אישום בפרשת הפגישה הלילית ● אלי פלדשטיין, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו, חשף בעבר כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" חקירה שנפתחה נגדו ● עורכי דינו של ברוורמן: "החלטה שגויה"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

אפריל 2026: ירידה בהיקף המשכנתאות - ועלייה בהיקפי הפיגורים

לפי בנק ישראל, שוק המשכנתאות בחודש החולף היה מצומצם כצפוי עקב חג הפסח, וסך המשכנתאות שנלקחו בו הגיע ל-7.9 מיליארד שקל - כ-15% פחות מממוצע שלושת החודשים שקדמו לו ● תופעת הפיגורים במשכנתאות ממשיכה לצמוח בקצב של יותר מ-1% בחודש ● ציבור המשקיעים ממשיך להוביל את גובה המשכנתאות שנלקחו

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

חברת האוטובוסים שהקפיצה את רווחי קרן התשתיות ב-165 מיליון שקל

ג’נריישן נהנית מקפיצה חדה ברווח ברבעון הראשון, אך עיקרו חשבונאי בשל עלייה משמעותית בשווי חברת ההסעות בון תור ● הקרן דיווחה על התקדמות בפרויקטים של תחנות כוח, כשמקביל עדיין ממתינה לאישור רכישת הענק של שיכון ובינוי אנרגיה

הדמיית אאורה סיטי חדרה / הדמיה: באדיבות אאורה

החברה שרוכשת 52 דירות בחדרה במכה. כמה היא שילמה?

קרן הריט למגורים רנט איט רוכשת מאאורה 52 דירות בפרויקט אאורה סיטי בחדרה תמורת 108.5 מיליון שקל, בעסקה הכוללת מזומן והקצאת מניות שתהפוך את אאורה לבעלת מניות מהותית בחברה ● הדירות ייועדו להשכרה ארוכת טווח, והעסקה מצטרפת למגמה מתרחבת של רכישת מקבצי דירות בידי קרנות ריט

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

המניה צללה ב־80%, המייסד פורש בגיל 42 כמיליונר

אור עופר, שמוביל את סימילרווב מזה כשני עשורים, הודיע לאחרונה כי יפרוש בעוד שנה ● מאז הונפקה בוול סטריט, הושפעה המניה מסערות חיצוניות, שהאחרונה בהן היא החשש מפגיעת ה־AI במודל העסקי שלה ● באופנהיימר עדיין חיוביים: "החברה נמצאת בעמדה טובה"

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים בצעד דרמטי: רוצה לסנדל יוצאי 8200 לישראל למשך עשור

ברשות המסים מתגבשת הצעת חוק שלפיה בוגרי יחידות טכנולוגיות של צה"ל שיקימו חברה או מיזם טכנולוגי, יחויבו לרשום אותן בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור ● מומחים: "ההצעה דרקונית ולא חוקתית" ● מנהל הרשות: הפיתוחים מבוססים על ידע שצברו בשירות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

"ליקויים משמעותיים": מבקר המדינה מזהיר מבעיות בהיערכות למתקפות סייבר במשרדי הממשלה

דוח המבקר מצביע על שלל מחדלים בעולמות הסייבר ואבטחת המידע במשרדי הממשלה ● בין היתר נמצאו חולשות בתשתית העבודה מרחוק של עובדי המגזר הציבורי ● במשרד החוץ לא קיימו תהליכי ניהול סיכונים ולא דיווחו כראוי על אירועי סייבר חריגים ● ובמשרד הבינוי והשיכון מדיניות הסייבר לא עודכנה כבר שנים

שר התיירות חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

טיסות כמעט אין, תקציב יש: משרד התיירות יוציא 20 מיליון שקל על קמפיין בארה"ב

בעיתוי שמעלה תהייה, משרד התיירות משיק קמפיין נוצץ הכולל ערב גאלה יוקרתי בניו יורק ● זאת כשחברות התעופה האמריקאיות לא מפעילות טיסות ישירות לישראל, וההיצע נמוך במיוחד ● משרד התיירות בתגובה: "שיווק אינו מייצר תוצאות מיידיות"

רחפנים של חברת ROM360 / צילום: באדיבות ROM360

חברת רחפנים תגן על פרויקט סולארי בסמוך לג'נין

חברת רום 360 תספק את שירותי הרחפנים האוטונומיים עבור חברת האנרגיה טראלייט, ויהיו מוכנים להכווין את אבטחת המתקן ואת גורמי הבטחון במקרי חירום ● מדובר בשכבה משלימה למערך האבטחה הקרקעי, כשהדגש הוא יכולת הגנה עצמאית של האתר אל מול האיומים שבמרחב

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

"הדרך לדולר ב־2.8 שקלים סלולה": המסר שנקלט בשווקים מהנגיד

הפחתת הריבית המתונה לא שינתה את הכיוון, והדולר המשיך לאבד גובה בדרך לשיאים שליליים חדשים ● ההסברים של הנגיד והוועדה המוניטרית מבהירים ששיקולי האינפלציה הם שמכתיבים את הטון ● ואיך קשור הזינוק המטאורי בוול סטריט לעניין? ● שאלת השעה

חיילים שבדים מוצבים באי גוטלנד במהלך תרגיל צבאי / צילום: ap, James Brooks

האי הקריטי: תרגיל של נאט"ו חשף את החשש מהיעד הבא של רוסיה

בחודשיים האחרונים ערכה נאט"ו את התרגיל הכי גדול שלה השנה, כולל כ־18 אלף חיילים ותרגול תקיפות כטב"מים ● יעד התרגול מפתיע - אי תיירותי בשליטת שבדיה ● החשש: כיבוש רוסי יאפשר לה לאיים בטילים בטווח קצר יחסית על ברלין, ולשלוט בים הבלטי

איתי ברנע, מנכ''ל ביופרוטקט / צילום: Dezember Photography

"שתי ענקיות בנו לנו את השוק": החברה הישראלית שנמכרת ב-270 מיליון דולר

התאגיד היפני אולימפוס קונה ב-270 מיליון דולר את חברת ביופרוטקט הישראלית, המפתחת מכשיר רפואי להגנה מפני תופעות לוואי בטיפול בסרטן הערמונית ● המנכ"ל איתי ברנע, שניהל ספין-אוף של החברה, מכר אותו וחזר לנהל ולמכור את החברה-האם, אומר: "שתי ענקיות בנו לנו את השוק, ורק אחר-כך תפסנו בו את מקומנו עם מוצר טוב יותר"

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

פוקס עברה להפסד. המניה צונחת, אלה הסיבות

קבוצת האופנה הפסידה ברבעון הראשון 34 מיליון שקל, לעומת רווח של 25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● החברה ציינה כי על התוצאות הכביד איחוד הדוחות בין פוקס לחברת-הבת ריטיילורס - שהציגה תוצאות חלשות עקב ירידת הערך במותג נייקי והשפעות ימי המלחמה נגד איראן

מימין: ליאת שטראוס, יפית חיון ומור חלוץ / צילום: סיון פרג', עופר חג'יוב, יח''צ

סמנכ"לי שירות בחברות מובילות משתפים: מסעותיי עם ה-AI

אחראי השירות בחברות גדולות במשק משתפים באתגר הגדול שהעידן הנוכחי מציב לפתחם: שילוב סוכני בינה מלאכותית מבלי לאבד את הקשר האנושי עם הלקוח ● היום (ג') נחשוף את החברות המובילות בשירות בשבע קטגוריות, לפי סקר שנערך בקרב 2,000 משתתפים ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב 

תקיפות צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

כינוס מחבלים הופצץ בסדרת תקיפות בלבנון: "14 חוסלו"

משרד החוץ האיראני: ארה"ב הפרה את הפסקת האש - איראן תגיב ● האיראנים דיווחו על 4 הרוגים, הבכיר האמריקאי אישר: הותקפו סירות ואתרי שיגור ● שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו על התקיפות בדרום איראן: המצר חייב להיות פתוח ● טראמפ: האורניום המועשר יובא לארה"ב מיד ויושמד, או, עדיף, במקום מוסכם אחר בנוכחות סאב"א ● מקור איראני: הזהרנו את וושינגטון - כל תקיפה ישראלית בביירות תפגע בצורה קשה במגעים לסיום המלחמה ● דיווחים שוטפים

הרובע הצפוני הרצליה / הדמיה: פרחי צפריר אדריכלים

אחרי שנים של עיכובים: 14 אלף דירות חדשות יוצאות לדרך בהרצליה. ויש גם כוכבית

הוותמ"ל אישרה להפקדה את תוכניות המטרו והפארק שמשלימות את התוכנית על שטח שדה התעופה הישן, שהתעכבה שנים ● מאות בעלים פרטיים מחזיקים קרקעות במקום, בנוסף למדינה ולקק"ל ● מי שלא יתאגד בתוך 3 חודשים עשוי לעבור למסלול כפוי של פירוק שיתוף

חד הקרן הישראלי שמפטר 20% מהעובדים / צילום: Shutterstock

חד הקרן הישראלי שמפטר 20% בגלל AI - "השינוי הטכנולוגי הגדול ביותר בקריירה שלנו"

החברה, שהוערכה לפני כשנתיים בשווי של מיליארד דולר, תפטר כ-150 עובדים מתוך כ-650 ברחבי העולם, בהם עשרות עובדים מישראל ● הפיטורים מגיעים על רקע גל קיצוצים מחודש בענף ההייטק, לאחר מהלכים דומים בוויקס, מטא ואינטואיט בשבועות האחרונים

עו''ד ד''ר צבי גבאי / צילום: נמרוד גליקמן

עשור אחרי שהצטרף למשרד ברנע, עו"ד צבי גבאי עוזב למשרד שבלת ושות'

עו"ד ד"ר צבי גבאי הוא מספר 4 במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות', שותף בכיר וממובילי המשרד ● יחד איתו עוזבים אל משרד שבלת עוד שישה עובדים ממשרד ברנע, בהם ארבעה שותפים

אוזמפיק / צילום: Shutterstock

"קשה להתעלם מהמספרים": תופעת הלוואי המפתיעה של תרופות ההרזייה

מחקרים חדשים מצביעים על כך שתרופות כמו אוזמפיק וזפבאונד עשויות להאט את התקדמות הגידולים הסרטניים ולשפר את שיעורי ההישרדות, אך דרוש מחקר נוסף כדי לבסס את הממצאים הללו

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עד כמה חברי הכנסת חסינים מהעמדה לדין?

היועמ"שית הגישה כתב אישום, וח"כ טלי גוטליב התחילה את המסע להשגת חסינות ● איך זה עובד? ● המשרוקית מסבירה