פועלים באתר בנייה / צילום: shutterstock
ב-27 באפריל קיבלה הממשלה החלטה לאפשר כניסה לישראל של 48,000 פועלים פלסטינים העובדים בבניין ובחקלאות, החל מ-3 במאי. מתוכם, 36,000 לבניין, 3,000 לתעשייה, ו-9,300 לחקלאות.
על פי תקנות שעת החירום, הפועלים ייכנסו לישראל למשך תקופה של שלושה שבועות ללא יציאה וכניסה מחודשת, ועל כן עלתה הדרישה להבטיח להם טיפול רפואי בישראל במידת הצורך. אתמול בערב אישרה הממשלה תיקון חקיקה משמעותי המגדיר חובה למעסיקים לבטח פועלי בניין פלסטינים בביטוח בריאות פרטי הכולל מתן טיפול רפואי בשטחי ישראל.
בעת שגרה, העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל היו מבוטחים בביטוח הלאומי בישראל והפרישו משכרם דמי ביטוח בריאות ("בול בריאות"), אשר עברו באמצעות מדינת ישראל אל הרשות הפלסטינית, להסדרת שירותי בריאות להם ולבני משפחותיהם. חובת ביטוח הבריאות הפרטי מאתמול היא אפוא בבחינת תוספת שרלוונטית לשהות בישראל.
בנוסף לחובת הביטוח הרפואי לכל פועל, נקבע כי על המעסיק לדאוג לתנאי לינה הולמים, המתואמים להנחיות משרד הבריאות בתקופת קורונה. את אכיפת התקנות החדשות יבצעו פקחים מטעם משרד הבינוי והשיכון. הסמכויות שיוקנו לפקחי המשרדים הם בנוסף לאלה של פקחי משרד העבודה ורשות האוכלוסין, אשר מוסמכים לפקח ולאכוף קיום התחייבויות מעסיק עובד זר על פי חוק.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אלעזר במברגר, מסר: "תיקון החקיקה מהווה צעד קריטי להמשך הפעילות בענף הבנייה, תוך שמירה על זכויות הפועלים. החקיקה מעגנת את יכולתה של המדינה לאכוף את הוראות הבריאות והבטיחות באתרי הבנייה, לטובת שמירה על בריאות הציבור בכלל ובריאות הפועלים בפרט".
נתנאל לפידות, סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, מסר: "על מנת להבטיח המשך פעילות סדירה בענף הבנייה, נדרשנו להתאים את אופן העסקת הפועלים הפלסטינים ל''נורמלי החדש''. תהליך הכניסה, המלווה בביטוח רפואי, תנאי הלנה והיבטים סוציאליים מהווה צעד משמעותי בעת הזו שיבטיח המשך פעילות סדירה בענף".
מהארגונים "קו לעובד", "האגודה לזכויות האזרח" ו"רופאים לזכויות אדם" נמסר בתגובה: "אנו שמחים שנושאים מרכזיים בעתירה שהגשנו לא מכבר התקבלו, ושהעובדים, שרבים מהם עובדים בענפים מסוכנים, יבוטחו בביטוח בריאות בישראל, יטופלו במקרה הצורך בקופות החולים או בבתי חולים, ושחובות המעסיקים לגבי תנאי המגורים שהם מחויבים לספק פורטו בתקנות.
"כמו כן, יש לציין את חשיבותם של הסעדים הנוספים בעתירה, בהם איסור לקיחת מסמכים אישיים מעובדים לשם הגבלת תנועתם, וכן מציאת חלופה לשימוש באפליקציית אל מונסק המאפשרת לצבא ולמתפ"ש גישה לכל תכני הטלפון הנייד של העובד, שאיבת המידע והעברתו לצדדים שלישיים, דבר המהווה פגיעה בזכותם של העובדים לפרטיות וכבוד.
"עם זאת, יש לציין כי אין כל סיבה שכל התנאים הבסיסיים הללו חוקקו כתקנות שעת חירום ולא בחקיקה של הכנסת. בנוסף, התנאים הבסיסיים הללו, הזכות לבריאות ולקורת-גג, יינתנו לכל העובדים הנדרשים ללון בישראל גם בימים שבשגרה, ולא רק בעת חירום".