היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
היועמ"ש אביחי מנדלבליט הגיש היום (ג') לבג"ץ את תגובתו לתיקון ההסכם הקואליציוני, וכתב כי אין סיבה לפסול אותו. "בהינתן ההבהרות האמורות שהוגשו מטעם הסיעות החתומות על ההסכם הקואליציוני, כמו גם האפשרות לתת להוראותיו הרלוונטיות פרשנות מקיימת כמפורט בעמדת היועץ המשפטי לממשלה; ובהינתן ההלכה השגורה לפיה אין בכוחו של הסכם קואליציוני לגבור על כללי המשפט הציבורי שנקבעו בחוק ובהלכה הפסוקה; סבור היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום לקבוע כי דין ההסכם, או איזה מסעיפיו, להיפסל. כל זאת, גם בשים לב להלכה הפסוקה השומרת את ההתערבות בית המשפט הנכבד בהסכמים קואליציוניים למקרים חריגים ונדירים", כתב מנדלבליט.
מוקדם יותר היום הגישו הסיעות כחול לבן והליכוד לבג"ץ התייחסות משלימה להסכם הקואליציוני, לפיה תוסר המגבלה מעל הכנסת לחוקק חוקים בנושאים שאינם קשורים לקורונה במהלך תקופת החירום. שתי הסיעות החתומות על ההסכם ציינו בהודעתן כי לא תהיה כל מניעה מלחוקק חוקים בכל הנושאים, אלא שתינתן עדיפות לחקיקה בתחום הקורונה.
כזכור, בהסכם הקואליציוני הוגדרה תקופת החירום למשך חצי שנה, אך לפי סעיף נוסף ניתן להאריך את תקופת החירום במשך 3 חודשים בכל פעם. שופטי בג"ץ היו מוטרדים מכך שכל ימי הכנסת ה-23 עשויים להיחשב "תקופת חירום קורונה", וניסו לברר באמצעות עורכי הדין של הצדדים מדוע הוגבלה החקיקה לזמן בלתי מוגבל. בתגובה לביקורת זו הודיעו הצדדים כי תקופת החירום של משבר הקורונה תוגבל לחצי שנה.
בנוסף, שופטי בג"ץ מתחו אתמול (ב') ביקורת על הגבלת המינויים בשירות הציבורי, במיוחד כשמפכ"ל המשטרה מכהן כממלא-מקום במשך שנה וחצי, וזאת על אף שהיועץ המשפטי לממשלה התיר למשרד לביטחון הפנים להתקדם למינוי קבע.
בתשובת הצדדים לבג"ץ הם ציינו כי מגבלת מינוי הבכירים, הכוללת גם את הקפאת המצב בנושא פרקליט המדינה, תופחת ל-100 ימים.
בסוגיות נוספות שעלו אתמול בבג"ץ, כגון אי-מינוי נציג לאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים וקביעתה של מקום 38 ברשימה, אסנת מארק, כמועמדת לוועדה, עשויים השופטים לפסוק עד יום חמישי.
יצוין כי בהודעת הליכוד בסוף יום הדיונים הארוך אתמול, ציינו מטעם הליכוד כי הם מבקשים מבית המשפט לתת פסיקת Pre-Ruling בנושא הוועדה לבחירת שופטים, כלומר לקבוע מראש כיצד על הליכוד להיערך לפסיקה עתידית בנושא. השופטים ציינו בפני נציג הליכוד כי פסיקת "אינה תעודת ביטוח", וכי הם לא נותנים החלטות מקדימות.
עוד נושא שנותר על הפרק הוא "החוק הנורווגי", שאמור לאפשר לסיעת כחול לבן לשלב בכנסת נבחרי ציבור נוספים, במקום אלה שיתמנו לשרים, תוך שהם מדלגים על מבנה רשימת הסיעה המקורי (שכלל אף את יש עתיד ותלם). השופטים ציינו אתמול בפני הצדדים כי הם אינם מתערבים בחקיקה שטרם הוגשה או הושלמה, אך יחד עם זאת, הצעת החוק כפי שהיא מוזכרת בהסכם הקואליציוני מעוותת את תוצאות הבחירות ומטרידה. הצדדים הודיעו כי "החוק הנורווגי המדלג", שנכלל בהסכם הקואליציוני, לא יעכב את הקמת הממשלה.