הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בנתניה אישרה השבוע היתר בנייה להתחדשות מתחם הלפרין במרכז העיר. שטחו של הפרויקט הוא 11.5 דונם, ובמסגרתו ייהרסו שמונה מבני רכבת ישנים בגובה שתי קומות הכוללים 96 דירות ובמקומם ייבנו 4 בניינים מגורים חדשים בגובה 18 קומות ובהם 264 דירות. קידום הפרויקט, במסגרת מסלול רשויות של משרד הבינוי והשיכון, ארך כ-15 שנים.
ב-2007 אישרה הוועדה המחוזית מרכז את תוכנית נת/548/34 ובה הצעה לבניית 200 יחידות דיור. התוכנית עודכנה שוב ב-2019, אז נוספו עוד 64 יחידות דיור. הטיעון שעמד בבסיס השינוי היה שכדי שהתוכנית תהיה כלכלית יש צורך במקדם נדיב יותר. עורך התוכנית הוא האדריכל אריה בר און. החברות היזמיות המקדמות את הפרויקט מול הדיירים הן קבוצת גבאי ושמואל חיון.
לדברי אדריכל ארז טל, מהנדס העיר נתניה, העירייה היא זו שגיבשה את התכנון בליווי אנשי מקצוע, לרבות אדריכל, אגרונום, יועץ תנועה, יועצי ניקוז ונוף וכן הגישה את התוכניות לאישור, כאשר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מימנה את התהליך. טל הוסיף כי מינהלת ההתחדשות העירונית של נתניה פועלת כאשר מדובר במתחמי מגורים עם בניינים ותשתיות ישנות מאוד, שאינם תואמים את סביבת המגורים ולא עומדים בתקן רעידת אדמה. הוא ציין כי בנסיבות אלה יש לדיירים קושי בהתארגנות כוללת ובקידום התוכניות.
עו"ד זיו גרומן, המייצג חלק מדיירי המתחם (בניינים 6, 6א, 8 ו-8א, 14, 14א , 16 ו-16א), יודע להסביר למה לקח כ"כ הרבה זמן לקדם את הפרויקט: "הדיירים הגיעו אלי לפני כמה שנים כשכבר הייתה תב"ע מאושרת שקידמה עיריית נתניה במסלול רשויות (הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תומכת ברשויות מקומיות הרוצות לקדם ולאפשר התחדשות עירונית בתחומיהן, ומעניקה להם מימון לתוכנית מפורטת). הבעיה היתה שהתוכנית הזו ייצרה יחס של 1:3. היחס הזה לא יצר כדאיות כלכלית. בעלי הדירות עברו כל יזם אפשרי שאמר להם שזה לא כלכלי. כשאנחנו נכנסנו לתמונה יזמנו, קודם כל, שינוי של התב"ע. חוץ מזה, צריך לזכור שמסלול הרישוי במדינת ישראל זה שבעה מדורי גיהנום, על אחת כמה וכמה כשזה מסלול רשויות. ברגע שאין יזם שלוחץ על העניינים אתה מבין שזה לא יתקדם כמו שצריך".