גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: משכונת רחביה ועד שיכון נווה חמציצים - שופטי בג"ץ רכשו בחזרה את אמון הציבור

כשלושה שבועות לפני שמשפטו של רה"מ צפוי להיפתח, הוכיחו היועץ המשפטי לממשלה ו-11 שופטי בג"ץ, פה-אחד, כי איש במערכת אכיפת החוק לא רודף את נתניהו באופן אישי ● יש לקוות כי גם נתניהו ינהל מעתה את המאבק על חפותו בכלים משפטיים

בנימין נתניהו מצביע במליאת הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בנימין נתניהו מצביע במליאת הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"איך זה שעוזר גזבר ב'נווה חמציצים' לא יכול לכהן תחת כתב אישום וראש ממשלה כן?", שאל השופט יצחק עמית את העותרים במהלך הדיון שהתקיים בתחילת השבוע בבג"ץ בעתירה שביקשה לפסול את בנימין נתניהו מלהרכיב ממשלה בשל האישומים נגדו. השאלה תפסה את תשומת-הלב של מאות אלפי הישראלים שצפו בשידור החי מהדיון בבג"ץ. ולא בגלל המהות שלה, אלא משום שהשופט עמית כיוון בשאלה למערכונים המצחיקים בכיכובם של עידן אלתרמן ואבי גרייניק, שעסקו בקורות השכונה הבדיונית "נווה חמציצים" ושודרו באמצע שנות ה-90.

בזכות אותה שאלה, ובזכות אמירות אחרות של השופטים בדיון שהתחברו לענייני יום-יום (למשל, ההשוואה של הנשיאה אסתר חיות את ההסכם בין כחול לבן לליכוד לתוכנית הטלוויזיה "חתונה ממבט ראשון"), פתאום הצופים ראו את השופטים בעין חדשה. אנושית יותר. פתאום, מי שזכו בעבר לכינויי גנאי מטופשים כמו "כנופיית רחביה" או "חונטה", הפכו אנושיים. ופתאום המוסד המותקף, שחבר כנסת (מוטי יוגב) קרא לעלות עליו עם דחפור, קיבל פנים אחרות.

לאור ההצלחה, אי-אפשר היה שלא לתהות למה נשיאי העליון חיכו שנים כה רבות כדי לאפשר לציבור לצפות בדיונים, דבר שכבר אפשר היה לעשות לפני שנים. שידור חי בודד וראשון מדיון של בג"ץ הועבר בווידאו בשנת 2014. ואולם מאז ועד הגעת נגיף הקורונה ופניות לשדר של הכתב אבישי גרינצייג ו"גלובס", לא הועברו שידורים נוספים.

אתמול (ד') הגיע גם פסק הדין של 11 השופטים, שהוכיח כי בניגוד לטענות שנשמעות לעתים תכופות מדי נגד השופטים, כאילו הם תאבי כוח שרוצים לשלוט במדינה - הם דווקא מאוד זהירים.

בשבועות ובחודשים האחרונים דחה בג"ץ, פעם אחר פעם, את הדיון בעתירה נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, בנימוק שהיא תיאורטית ומוקדמת מדי. כשכבר נאלץ בג"ץ לדון בעתירה, הוא נהג בגישה מרוסנת ודחה אותה. השופטים גם הראו שהם לא ששים להתערב בהסכם הקואליציוני. זאת, אף שמדובר בהסכם בעייתי, בתקלה חוקתית משמעותית, במסמך שמשנה את כללי המשחק ונועד לאפשר לנתניהו להישאר בהנהגת המדינה בתקופת משפטו הפלילי כמעט בכל מחיר.

החלטת השופטים לדחות בשעת לילה מאוחרת את העתירות שביקשו לפסול את ראש הממשלה בנימין נתניהו מלהרכיב ממשלה בשל האישומים נגדו, וכן לפסול את ההסכם הקואליציוני בטענה כי הוא אינו חוקתי, לא הייתה מפתיעה. למעשה, התוצאה הייתה די ידועה מראש, והיא יותר מאשר נרמזה בידי השופטים במהלך שני ימי הדיונים בעתירות. מה שמעט מפתיע בפסק הדין זה שהוא התקבל פה-אחד על-ידי כל 11 השופטים וללא הסתייגויות.

עם זאת, לא מדובר בסוף פסוק. בג"ץ עשוי להתערב בהמשך הדרך בחקיקה הבעייתית שהוסכם עליה בין כחול לבן ובין הליכוד, לאחר שזו תושלם בימים הקרובים. וגם אם בג"ץ לא יפסול את החוקים לאחר שתושלם החקיקה, או יפסול רק אחדים מהם, אין כמעט ספק שהפעם ההחלטות לא יתקבלו פה-אחד בידי כל חברי ההרכב.

מחוץ לטריטוריה של המערכת הפוליטית

הסיבה המרכזית שהביאה לדחיית העתירה שביקשה למנוע מנתניהו הרכבת ממשלה בשל האישומים נגדו נגעה לזיהוי "הגורם הממנה" שמינה את נתניהו להרכיב ממשלה. במקרה הבולט הקודם הרלוונטי שבו התערב בג"ץ - ההחלטה כי יש לפטר שרים שהוגש נגדם כתב אישום ("הלכת דרעי ופנחסי"), הגורם הממנה היה ראש הממשלה (יצחק רבין), ששיקול-דעתו נבחן לאור סעיף בחוק שאיפשר לראש ממשלה לפטר את השרים. במקרה הנוכחי, הגורם הממנה את נתניהו להרכיב ממשלה הוא רוב חברי הכנסת שנבחרו אך לאחרונה על-ידי הציבור בבחירות דמוקרטיות וללא שקיים סעיף רלוונטי בחוק שניתן להסתמך עליו.

העותרים התייחסו בטיעוניהם לארבעה "גורמים ממנים" רלוונטיים המפעילים, לטענתם, שיקול-דעת בהקשר להטלת המנדט על נתניהו: (1) נשיא המדינה; (2) יו"ר הכנסת; (3) חבר הכנסת אשר נדרש להסכים לקבל על עצמו את תפקיד הרכבת הממשלה; (4) חברי הכנסת המבקשים להטיל על חבר כנסת מסוים את תפקיד הרכבת הממשלה.

ואולם, כאמור, השופטים פסקו כי הגורם היחיד המפעיל שיקול-דעת שאותו ניתן לבחון בהקשר זה, הוא חברי הכנסת המבקשים להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים. "הביקורת השיפוטית על החלטות הכנסת אינה דומה לביקורת השיפוטית על החלטות של רשויות מינהליות", הסבירו השופטים. "ככל שהמרכיב הפוליטי בהחלטה הוא בעל משקל רב יותר, יידרש בית המשפט לריסון גדול יותר". ואכן, הם פעלו בריסון.

בדומה לכך, הסיבה המרכזית להחלטת השופטים לדחות את העתירות שביקשו לפסול סעיפים רבים בהסכם הקואליציוני נבעה מאי-הרצון שלהם להיכנס לטריטוריה של המערכת הפוליטית וההסכמית בין כחול לבן לליכוד ולעסוק בחקיקה שטרם הושלמה. בשונה, השופטים הבהירו, כאמור, כי לא מדובר בסוף פסוק, וכי הם עשויים להתערב בחלק מהחוקים הבעייתיים ששתי המפלגות סיכמו לחוקק.

צפויים לפסול את "הנורבגי המדלג"

לפי פסק הדין, יש כמה סעיפים בעייתיים בעיני השופטים, שהם עשויים לפסול אם יוגשמו בחקיקה. אחד מהם הוא זה שמביא לעולמנו את התפקיד החדש של "ראש ממשלה חלופי", על כל המשתמע מכך. ובעיקר השופטים עשויים לקבוע כי הלכת דרעי-פנחסי, שכאמור לא חלה על ראש ממשלה, כן חלה על "ראש ממשלה חלופי", והיא תחייב את פיטורי נתניהו אם ייכנס לתפקיד הזה, בהנחה שמשפטו לא יסתיים עד אז.

בנוסף, די ברור שהשופטים יפסלו את "החוק הנורבגי המדלג" וההזוי, אם לא ירד מסדר היום של הכנסת, שכן הוא פוגע בעיקרון היסוד של הזכות של הציבור לבחור את נציגיו לכנסת. כמו כן, השופטים הביעו הסתייגות רבה מהשחיקה בכוחה של האופוזיציה. זאת, בין היתר, בכך שלא יהיה לה נציג בוועדה לבחירת שופטים, בניגוד לנוהג המקובל.

איך תיראה בסופו של דבר החקיקה שעליה הסכימו כחול לבן והליכוד? עדיין לא לגמרי ברור. אבל דבר אחד ברור - לאור ההחלטות הללו, ראש הממשלה נתניהו ואנשיו יתקשו לשכנע בטענותיהם כלפי האופן שבו מערכת אכיפת החוק מתייחסת לנתניהו. כשלושה שבועות לפני שמשפטו הפלילי של נתניהו צפוי להיפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים (ב-24 במאי) הוכיחו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט ו-11 שופטים של בג"ץ, פה -אחד, כי בניגוד לטענות שנשמעות מכיוונו של נתניהו, איש במערכת לא רודף את נתניהו באופן אישי, או מנסה להדיח אותו מהשלטון בניגוד לדעת הציבור.

שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות, הדגישו, ובצדק, את חזקת החפות של נתניהו והעמידו אותו במעמד-על משפטי, שאין אף אחד נבחר ציבור במדינה שזכאי לו. לא שר, לא ראש עיר ולא חבר כנסת "רגיל".

יש לקוות כי כפי שהטיפול של היועמ"ש והשופטים בעתירות נגד נתניהו היה ענייני ומקצועי - כך גם נתניהו יצטרך לנהל את המאבק על חפותו בכלים משפטיים, בבית המשפט, ולא באמצעות מתקפות בוטות ומזיקות על מערכת אכיפת החוק. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר