הרמטכ"ל גבי אשכנזי (משמאל) מעניק דרגות אלוף לפצ"ר אביחי מנדלבליט בשנת 2008. החיוכים התחלפו בחקירות / צילום: דובר צה"ל
בסוף השבוע האחרון חשפה העיתונאית אילה חסון בערוץ 13 ציטוט מתוך שיחה שבה הבטיח לטענתה אביחי מנדלביט בהיותו הפצ"ר לרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי כי יחלצו מפרשת הרפז. החשיפה עוררה סערה תקשורתית וזכתה גם לתגובה חריפה מצד משרד המשפטים, בין היתר לאור העובדה שמדובר ב"האזנת סתר" וטוענים כי מדובר ב"השחרה" על רקע הקירבה לפתיחת משפטו של נתניהו. אז למה לא חושפים את הקלטת והאם היא באמת מסבכת את היועמ"ש? "גלובס" עושה סדר.
1. מהי פרשת הרפז?
בשל מערכת יחסים עכורה בין שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי, החליט ברק שלא להאריך את כהונתו של האחרון. על הרקע הזה צץ מסמך שהציע לקדם את מועמדות יואב גלנט לרמטכ"לות. מסמך זה, שהביא אל לשכת הרמטכ"ל בועז הרפז, הפך במהרה ל"מסמך הרפז".
בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2010 נחקר חשד מצומצם לביצוע עבירת זיוף מסמך בהקשר למקור "מסמך הרפז". לדברי המשטרה, במסגרת החקירה התגבשה תשתית ראייתית נגד בועז הרפז לביצוע עבירות זיוף בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי חקירה, זאת במטרה להשפיע על בחירת הרמטכ"ל.
2. בדיקת מבקר המדינה
בהמשך שנת 2010 החליט מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס לפתוח בבדיקה מטעמו הנוגעת להיבטים המערכתיים של פרשת הרפז, ולמערכת היחסים העכורה בין הרמטכ"ל גבי אשכנזי ולשכתו לבין שר הביטחון אהוד ברק ולשכתו. הדוח פורסם ב-2013 עם המלצה לפתוח מחדש את התיק הפלילי לחקירה רחבה יותר.
3. פרשת מנדלבליט ואשכנזי
באוגוסט 2013 הורה היועמ"ש יהודה וינשטיין להרחיב את החקירה ולבדוק את החשדות נגד אשכנזי ועוזרו ארז וינר, בהדלפת סוד ביטחוני מסווג ביותר לעיתונאי, אסיפת חומרים נגד שר הביטחון ומעורבות בזיוף מסמך. הפרשה הסתעפה, רשימת החשודים הלכה והעמיקה. ביוני 2014 הצטרף מנדלבליט לרשימה זו. המשטרה חשדה כי מנדלבליט, שכיהן בתקופה הרלוונטית כפרקליט צבאי ראשי, ידע שמשרד המשפטים מנסה לאתר את המסמך, אך שיבש את החקירה והסתיר מעוזר היועמ"ש דאז רז נזרי את העובדה כי הוא יודע שהמסמך המזויף נמצא בידי הרמטכ"ל אשכנזי. עוד נחשד מנדלבליט כי הדליף לאשכנזי ווינר פרטים מתוך החקירה, כדי להגן עליהם טרם זימונם להעיד.
4. המלצה להעמיד לדין את מנדלבליט
מנדלבליט נחקר שעות ארוכות, במשך ארבעה ימים. בספטמבר 2014 סיימה המשטרה את חקירת הפרשה, עם המלצה להעמיד לדין בין היתר את אשכנזי ומנדלבליט. בהודעת המשטרה נכתב כי "ממצאי החקירה העלו כי כנגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירה של הפרת אמונים; וכי נגד הפצ"ר דאז ומזכיר הממשלה היום, אביחי מנדלבליט, התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. כמו כן התגבשה תשתית ראייתית נגד אל"מ במיל' גבי סיבוני ונגד עוזר הרמטכ"ל לשעבר, ארז וינר, לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט".
5. מנדלבליט נגד המשטרה ומשרד המשפטים
לאורך הדרך, מנדלבליט ביקר קשות את התנהלות חוקריו, פרקליט המדינה דאז שי ניצן והיועמ"ש דאז וינשטיין. לטענת מנדלבליט מדובר היה ב"חקירה אומללה", אשר היה ידוע שלא תניב כתב אישום. מנדלבליט טען כי שימוש המשטרה בשיחותיו עם אשכנזי מהווה עבירה פלילית של האזנת סתר, פגיעה בחיסיון עורך דין-לקוח ועוד. בעקבות תלונתו של מנדלבליט, אחת ההקלטות נפסלה מלשמש כראיה, וכן הושחר כל אזכור שלה בפרוטוקול החקירה.
6. עתירת מנדלבליט לבג"ץ נגד וינשטיין
אל מזכיר הממשלה מנדלבליט הגיעו "שמועות" כי בכוונת וינשטיין לסגור נגדו את התיק בעילת "חוסר ראיות", ולכן פנה אליו בדרישה לערוך לו באופן חריג מאוד "שימוע" לפני ההחלטה לסגור את התיק, על מנת לשכנעו כי יש לסגור את התיק בשל חוסר אשמה תוך ניקוי מוחלט של שמו. עבור מנדלבליט עילת סגירת התיק הייתה קריטית, כיוון שידע שלא יצליח להתקדם לתפקיד משפטי בכיר עם גיבנת של סגירת תיק בשל "חוסר ראיות". היועמ"ש דאז וינשטיין סירב לבקשה, ומשום כך החליט באפריל 2015 הפצ"ר לשעבר ומזכיר הממשלה דאז האלוף במיל' אביחי מנדלבליט לעתור לבג"ץ.
בעתירה תקף מנדלבליט בחריפות את התנהלות החקירה בעניינו. לטענתו, "הקשיים החוקיים המתעוררים מהתנהלות גורמי החקירה, אשר חרגו מהוראות חוק האזנת סתר, מתעצמים במידה ניכרת בשל התנהלות גורמי החקירה מול גורמי התקשורת". לטענת מנדלבליט, "מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות... על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת, שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר".
7. דחיית העתירה וסגירת תיק מנדלבליט
עתירתו של מנדלבליט נדחתה על הסף, ובחודש מאי 2015 החליט וינשטיין לסגור נגדו את התיק, אך הותיר ערפל מסוים בנוגע לעילת הסגירה. בהודעתו ציין וינשטיין שיקולים ראייתיים שהובילו לסגירת התיק, כמו גם שיקול לגוף החשדות. וינשטיין סגר אמנם את התיק נגד מנדלבליט, אך שלח חוות דעת מפורטת במיוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו על מנת שישקול לפטר את מנדלבליט מתפקידו כמזכיר הממשלה. נתניהו התעלם מחוות דעתו של וינשטיין, ואף קידם את מועמדות מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש. ב-2016 אישרה הממשלה את מינויו לתפקיד, ושרי הממשלה גמרו עליו את ההלל וסירבו להתרגש מחלקו בפרשת הרפז.
8. העתירות נגד מינוי מנדלבליט
כאשר הוגשו עתירות נגד מינוי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ב-2016, דחה בג"ץ את העתירות בהרכב של חמישה שופטים. השופט סלים ג'ובראן כתב כי "דומה כי התיק נסגר, בין היתר, משיקולי חוסר אשמה", וכך כתב גם השופט נעם סולברג. וכך לכאורה נסתם הגולל על חלקו של מנדלבליט בפרשה.
9. הפרסום של חסון, המענה של מנדלבליט
בסוף השבוע פרסמה העיתונאית אילה חסון קטעים חלקיים מתוך שיחת מנדלבליט ואשכנזי. שיחה זו כאמור, נאסרה בפרסום בשל היותה האזנת סתר וכן בשל צווי איסור פרסום שהוצאו לבקשת גבי אשכנזי. השיחה הוקלטה אוטומטית על ידי המערכת הצה"לית, חרף הוראת אשכנזי שלא להקליט את השיחה כמקובל בפגישות עם גורמים משפטיים. בפרסום של חסון, הובאו קטעי ציטוטים של מנדלבליט המבטיח לאשכנזי, שהוא ידאג לחלץ אותו מהפרשה באמצעות המפכ"ל וגורמים נוספים במערכת אכיפת החוק.
בתגובתו לעתירה נגד מינויו, התייחס מנדלבליט לטענות השיבוש, אך לא התייחס להקלטה הספציפית. מנדלבליט כתב כי כיוון שמדובר בהאזנת סתר "אין ביכולתי להתייחס במסמך זה לחומרי החקירה הנוגעים לפגישה עם אשכנזי במשרדו". מנדלבליט התייחס בתגובתו לשיחות אחרות, וביקש לטעון כי לא היה בהן מימד של שיבוש. לטענת מנדלבליט, מדובר בשיחות עדכון לגיטימיות לרמטכ"ל על חקירה שכבר הסתיימה, ושהוא לא נחקר בה כחשוד. מנדלבליט הוסיף כי גם המפכ"ל וראש אגף החקירות במשטרה עדכנו את הרמטכ"ל לאחר שהחקירה הסתיימה.