סיגל יעקובי/ צילום: שלומי יוסף
"היום שאחרי הקורונה" כבר כאן, ועמו מגיע רגע האמת של עשרות אלפי העסקים שצריכים להניע את גלגלי העסק במהירות כדי להשתלב חזרה במשק. ההערכות הן כי בשבועות הקרובים יוצפו "בתי-המשפט של פירוק" בעסקים רבים שיגיעו לחדלות פירעון כתוצאה ממשבר הקורונה.
ל"גלובס" נודע כי במשרד המשפטים מקדמים מתווה חירום שנועד לטפל בסוגיית חדלות הפירעון הצפויה כתוצאה מהשיתוק במשק שכפה נגיף הקורונה. את המתווה מקדמים עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים והממונה על ענייני חדלות פירעון (לשעבר: "הכנ"ר"), והמחלקה למשפט כלכלי מהיחידה לייעוץ וחקיקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה שבראשה עומד עו"ד מאיר לוין, והוא נועד למנוע את קריסתם הצפויה של עשרות אלפי עסקים ויחידים בעקבות משבר הקורונה.
במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מסכמים בימים אלה את הפרטים האחרונים של המתווה, ומתכוונים להניח את תזכיר החוק על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה כבר בימים הקרובים.
במסגרת החוק, יוכל בית המשפט להורות על הקפאת הליכים "אוטומטית" בלי להוציא קודם לכן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או למנות לחברה בעל תפקיד, ובמקביל יחול איסור על הוצאת כספים ונכסים מהחברה ("צו איסור דיספוזיציה").
לפי המתווה, יקדם משרד המשפטים יקדם חקיקתו של חוק כהוראת שעה, שישהה את יכולתם של נושים לפתוח בהליכים חדשים נגד חייבים שיעמדו בתנאים בסיסיים. בכך יזכו חייבים למעין "הקפאת הליכים אוטומטית", לשלושה חודשים.
כך, מקווים במשרד המשפטים, יזכו יחידים ותאגידים שנקלעו לקשיים כלכליים לתקופת חסד ול"זמן התארגנות". במקביל, תכלול החקיקה תמריצים שונים שתכליתם לעודד חייבים להגיע להסדרי נושים, ולא לפנות להליכי חדלות פירעון.
החוק: צו הקפאת הליכים
לפי החוק הקיים לחייבים אין אפשרות לקבל צו להקפאת הליכים המונע מנושים להגיש תביעות נגדם, אלא לאחר שניתן בעניינם צו פתיחת הליכים שמשמעותו, בין היתר, מינוי בעלי תפקיד הבאים בנעליה של הנהלת החברה.
לפי המתווה המוצע, יתאפשר לחייבים לקבל צו הקפאת הליכים שתכליתו לאפשר לתאגיד או ליחיד לגבש הסדר נושים, מבלי שהוא יידרש לתנאים בחוק המצדיקים מתן צו לפתיחת הליכים. לפי המתווה, כל עוד יראה החייב כי יש היתכנות להסדר נושים, ויראה כי לא אמור להיגרם נזק לנושים - יינתן לו צו הקפאת הליכים, וכנגד זה יקבל החייב צו איסור דיספוזיציה על כל נכסיו. כך, למשל, לא יוכל בעל שליטה בחברה למשוך ממנה כספים.
כבר היום יש בחוק חדלות פירעון אפשרות להגיע להסדר שהוא לחלוטין מחוץ לכותלי בית המשפט. ההליך שמכונה בחוק "משא ומתן מוגן", מאפשר לחברות להיכנס למצב של הקפאת הליכים באופן וולנטרי בתנאים מסוימים. עם זאת, בשמונת החודשים שעברו מאז חוקק החוק החדש לא נעשה כל שימוש בסעיף זה, ובמשרדי הממונה מבינים שהסיכוי שהשוק ייעשה שימוש בכלי שבו לא האמין מלכתחילה דווקא עכשיו, נמוך מאוד.
רעיון נוסף שנבדק על-ידי הממונה הוא לאפשר לתאגידים שלא עומדים בחובותיהם למנות מעין פונקציה "מלווה" או "מפקחת", שאינה בעל תפקיד רשמי (מפרק, נאמן וכיו"ב), על כל המשתמע מכך. זאת, מתוך ההבנה אליה הגיעו במשרד הממונה כי ברגע שממנים בעל תפקיד "זר" לחברה, התמריץ שלה ליזום או לשתף פעולה עם הליך של הסדר כבר בשלב מוקדם פוחת משמעותית. זאת בעוד שהסטטיסטיקה מראה כי ככל שחייבים יגיעו להסדר בשלב מוקדם יותר, כך יגדל משמעותית שיעור החברות שישתקמו ויגדל גם שיעור ההחזר לנושים. בניגוד לישראל, בחוק האמריקאי (Chapter 11) האפשרות הזו היא ברירת המחדל.
גישת העבודה במשרדי הממונה היא שבשלב זה עדיין קיים חוסר ודאות ביחס לשאלה מתי ישוב המשק לפעילות עסקית מלאה ורגילה, וגם כי עדיין לא ידוע לנו בשלב זה מהו עומק המשבר. לכן, בשלב הזה לא מתכננים במשרד המשפטים פעולות נוספות בתחום חדלות הפירעון.
החשש: עומס על בתי המשפט
על-פי המתווה המוצע, גם הליכי החירום יתנהלו בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו אך לאחרונה. כלומר, במקרה של תאגידים חייבים יטפלו בתי-המשפט המחוזיים, ובמקרה של יחידים הסמכות תהיה נתונה לכנ"ר וככל שיהיה בכך צורך לבית משפט השלום. במשרד המשפטים עדיין מתלבטים האם בכל זאת לשנות את החוק לתקופה מוגבלת, כך שגם הבקשות לאישור הסדרי נושים של תאגידים יתנהלו אצלם לתקופה מוגבלת.
אחת הבעיות המרכזיות של המתווה נוגעת לעומס על בתי-המשפט של פירוק שעומדים בפני מבול של בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון. גורם בכיר לשעבר במערכת סיפר ל"גלובס", כי אם תהיה עלייה מתונה של 10%-20% בבקשות לפתיחת הליכים לבימה"ש, צפוי הדבר להכביד מאוד על המערכת.
פתרון אפשרי אחד הוא להסיט עוד שופטים שיטפלו בהליכי חדלות פירעון, אולם הסיכוי לכך נמוך, בעיקר לאור העובדה שקשה למצוא שופטים בישראל שיומנם אינו גדוש ממילא.
לכן, יש מי שחושבים שיש לאפשר באופן זמני לחלק מהמקרים האלה מסלול חלופי, עוקף בית-משפט.
פרופ’ דוד האן, מי ששימש ככונס הנכסים הרשמי לפני יעקבי והיה אחד מאדריכליו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חושב שיש לבחון אפשרות ש"רק דברים מסובכים וקשים יותר יגיעו לבתי-המשפט". לדעתו, "צריך לשאוף להעניק לחברות צו הקפאת הליכים כמעט אוטומטי, כדי שהחברות יוכלו לנסות להגיע להסדר עם הנושים, ולשמור את ביהמ"ש רק למקרים הקשים".
עו"ד אמיר דולב, שותף במשרד מיתר ומי ששימש כבעל תפקיד או כמייצגו בין היתר בתיקים של קריסת רשת בורגר ראנץ’, וחברת אורתם סהר, מבקש ללכת צעד אחד נוסף קדימה: "כדי להתניע את העסק, בעל העסק צריך לא רק לפתוח אותו, אלא גם להחזיר אליו את הספקים. כדי להחזיר ספקים, צריך לטפל בחובות עבר. וכדי שחובות העבר לא יעיבו על פתיחת העסק כשהנושים רודפים אחרי בעל העסק, צריך מסלול ‘טיילור מייד’ למשבר הקורונה.
"כמו שחששו בהתחלה שלא יהיו מספיק מכונות ההנשמה לעשרות אלפי חולים, גם במקרה הזה אין שום סיכוי שכל העסקים יקבלו שירות איכותי ובזמן מהמערכת המשפטית. העסקים האלה פשוט ימותו, למרות שהייתה להם זכות קיום. אין מספיק עורכי-דין ואין מספיק שופטים לכך, והכל יקרה בחלון זמנים מאוד קצר ממש בסמוך לאחר העלאת השאלטר כשהספקים לא יקבלו את כספם ותתחיל מהומה גדולה".
דולב הגה יוזמה שאינה דורשת מעסקים לעבור דרך שערי בתי-המשפט. בבסיסה, הכוונה להעניק לבעלי עסקים "את אותם כלים שיש לבעל תפקיד בהקפאת הליכים רגילה שנעשית באישור ביהמ"ש, רק שבמקרה הזה למנהלי החברה תהיה סמכות לעשות זאת בעצמם, והכל בתנאי שדירקטוריון של חברה שנמצאת עומדת במספר תנאי סף יאשר הקפאת הליכים לתקופה של 6 חודשים שיאפשרו לעסק מרווח נשימה קריטי. חלק מהעסקים יצליחו לשרוד, ומי שלא- יגיעו בתום התקופה הזו ממילא לביהמ"ש. הנושים לא יפסידו מהמהלך הזה כי הכל יוקפא לחצי שנה ואף אחד לא יקבל את החובות שלו בינתיים".
החקיקה: סוגיית כוח עליון
עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס, ששימש בין היתר כמפרק של קלאבמרקט, קו-אופ, אגרקסקו, ומעריב, מזהיר כי לבתי המשפט צפויות להגיע "לפחות 65 אלף בקשות חדשות. השופטים צריכים לשנות דיסקט ומחשבה. אי אפשר להתייחס למצב שנוצר בכללים הרגילים. למי יש זמן עכשיו לכל הפרוצדורות? חייבים לעבור שינוי.
"זה לא מצב רגיל, זו מלחמה, ובמלחמה מתנהגים כמו במלחמה. צריך היה לעשות תקנות שעות חירום גם בהקשר זה של חדלות פירעון. לפחות לתקופה של חצי שנה. כד"ר למשפטים אני אומר שלא מעניין אותי מה כתוב בחוק עכשיו, אנחנו עוסקים בהצלת חיים של חצי משק לפחות".
מבחינתו של עו"ד חגי אולמן, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד יהודה רוה ושות’ ששימש בעבר כנאמן של קונצרן אי.די.בי, כל הטיפול המשפטי בסוגיות של חדלות פירעון חייב להיגזר מחקיקה או תקנות, או לפחות החלטות מחייבות של ביהמ"ש העליון, שיגדירו קודם כל האם אנחנו נמצאים במצב של "כוח עליון". לדבריו, "כל השאלות האלה הן שאלות שיש סבירות מאוד גבוהה שישפיעו גם על הליכי חדלות פרעון שיהיו בעתיד. זה ברור הרי שבהליכים האלה נקודת המפתח היא מי הנושים ומה נקודת הנשייה - ולכן חשוב מאוד להגדיר את הכללים כבר עכשיו ולייצר ודאות".
השלב הבא: קדימות בהלוואות לעסקים שיגיעו להסדר נושים
המהלך שיזמה הממונה על חדלון הפירעון, עו"ד סיגל יעקבי, הוא המשך ישיר למהלכים שנקט משרד המשפטים בתחילת משבר הקורונה והשפיעו גם על תחום חדלות הפירעון.
כך למשל, צו החירום שהוציא שר המשפטים אמיר אוחנה שהגביל את פעילות בתי המשפט, והנחיות מנהל מערכת בתי המשפט לגבי סוגי העניינים בהם ידונו בתי המשפט בתקופת השיתוק במשק - חיסלו כמעט לחלוטין את האפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון חדשים. על אף שבפועל כל הליך שהוגדר דחוף המשיך להתנהל, באופן מעשי סבורים גורמים בכירים במשרד המשפטים כי ההגבלות על פעילות בתי המשפט תרמו לירידה דרמטית בפתיחת הליכי פירוק ופשיטות רגל.
בנוסף, הפיצה לאחרונה המחלקה הכלכלית ביחידת הייעוץ והחקיקה במשרד היועמ"ש לממשלה תזכיר חוק שתכליתו להגביל את היכולת של נושה לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד מי שחייב לו כספים. כמו במדינות אחרות, ביקשו במשרד המשפטים להאריך את התקופה המינימלית הנתונה כיום בחוק שבה לא יכול נושה לפתוח בהליך נגד חייב, מ-30 ל-90 יום. כך, מקווים במשרד, יקבלו הנושים והחייבים זמן נוסף לנסות ולהגיע להסכמות.
המהלך המתהווה של הקפאת הליכים ללא צורך בצו לפתיחת הליכים ומינוי בעל תפקיד הוא השלב השני במאבק שמתכנן משרד המשפטים בגידול המסתמן בהליכי חדלות הפירעון. במקביל, במשרד כבר החלו לחשוב על השלב הבא ומדברים עם משרד האוצר על חיבור בין הלוואות בערבות המדינה שמעניקים הבנקים לעסקים שנקלעו לקשיים, לבין נכונות של אותם עסקים להגיע להסדרי נושים כוללים.
במשרד מקווים שהממשלה תאשר לנתב את כספי הסיוע הממשלתיים בעיקר לעסקים שישתמשו בהם כדי להגיע להסדרי חוב, ורואים בכך "כסף חכם" בהשוואה למענקים אחרים שיכולים עסקים לקבל.
תגובת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: "ייעוץ וחקיקה (מחלקה למשפט כלכלי) יחד עם הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גיבשו מתווה להתמודדות עם העלייה הצפויה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכים של הסדר חוב או להליכי חדלות פירעון בעקבות מגפת הקורונה ולהתאים אותם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה, זאת על ידי עיכוב האפשרות של נושים לפתוח בהליכי חדלות פירעון ועל ידי עידוד חייבים לפנות להליכים של הסדר חוב. בימים אלה שוקדים בייעוץ וחקיקה על עיגון המתווה שגובש בתזכיר חוק שיפורסם בהקדם להערות הציבור.
"המתווה שגובש מתבסס על ההנחה שהמשבר הנוכחי מתאפיין במצוקה תזרימית שבחלק מהמקרים תוכל לבוא לפתרונה כאשר פעילות המשק תשוב למסלול רגיל.
"המתווה שגובש מציע לצמצם במקצת את יכולתו של נושה לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב בשל מצוקה תזרימית, על ידי הארכת משך הזמן לגיבוש חזקות חדלות פירעון.
המתווה המוצע קובע מסלולים נפרדים בין הסדרי חוב לתאגידים לבין הסדרי חוב ליחידים. בכל הנוגע להסדרי חוב לתאגידים מציע המתווה להוסיף, לתקופה מוגבלת, סמכות לתת סעד זמני של עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בידי התאגיד.
"גם בכל הנוגע להסדרי חוב ליחידים מציע המתווה להוסיף, לתקופה מוגבלת, סמכות לתת סעד זמני של עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בידי היחיד. לגבי יחידים, היחיד יגיש לממונה או לרשם ההוצאה לפועל (בהתאם לסמכות העניינית) בקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי גביה לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיו".
מתווה "חדלות הפרעון החדש" מאי, 2020
1. נושה לא יוכל להגיש בקשה לפתיחת הליך לחדלות פירעון עד היום - חייב או נושה יכול להגיש בקשה לפתיחת הליך
2. ביהמ"ש או הממונה יעניקו צו הקפאת הליכים לחייבים שיבקשו, לתקופה מוגבלת
המשמעות:
הנושים לא יוכלו להגיש תביעות נגד החייב
החייב לא יוכל למשוך כספים מהחברה עד היום - רק במקרה של הקפאת הליכים
לא ימונה בעל תפקיד לחברה עד היום - מתמנה בעל תפקיד לחברה