פקח מתחת למגדלי הצעירים בתל אביב בצל הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press
הציבור הישראלי הגיב למדיניות הריחוק החברתי מהר יותר מכפי שעשו אוכלוסיות המדינות המפותחות וגם ההתאוששות והיציאה מהסגרים בישראל מהירה יותר מאשר במדינות האחרות בממוצע, כך עולה מניתוח מדדי ניידות שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל.
הניתוח של חטיבת המחקר מתבסס על "דוחות ניידות" שהחלו לפרסם ענקיות הטכנולוגיה אלפבית (גוגל) ואפל. לפני פרוץ משבר הקורונה החלה גוגל לפרסם לציבור את "דוח הניידות בקהילה" (community mobility report), שמתבסס על נתוני google maps, בכדי למדוד שינויים בניידות הציבור לשישה סוגי מקומות: עבודה; מסחר ופנאי; חנויות מזון ובתי מרקחת; מרכזי תחבורה ציבורית; פארקים ציבוריים; ומגורים. במקביל החלה חברת אפל לפרסם את "דוח מגמות בניידות" (mobility trend report) שמתבסס על אפליקציית הניווט של אפל ומתאר שינויים במספר שאילתות הניווט של משתמשי אפל בחלוקה לשלושה סוגים: נסיעה ברכב, הליכה ברגל, ונסיעה בתחבורה ציבורית.
מדדי הניידות של גוגל מצביעים על כך שבנקודת השפל (סביב אמצע חודש אפריל) חלה ירידה של כ-60% בניידות למקומות העבודה ביחס לנקודת הבסיס. ירידה חדה עוד יותר של כ-80% התרחשה בניידות למקומות מסחר ופנאי כדוגמת מסעדות, בתי קפה, קניונים, ובתי קולנוע. ירידות נרשמו גם בביקורים בגינות ציבוריות ותחנות מעבר (תחבורה ציבורית). לאחר ההקלה במגבלות, ניכרת ההתאוששות בניידות למקומות העבודה, מסחר ופנאי, תחבורה ציבורית, ואף לגינות ציבוריות, אם כי רמתם בתחילת מאי עדיין נמוכה משמעותית מרמת הבסיס.
מדדי הניידות של אפל מצביעים על ירידה חדה בנפח חיפושי הוראות ניווט בשתי קטגוריות החיפוש הקיימות עבור ישראל (הליכה ונהיגה) שהחלה עוד לפני הסגר והגיעה בשפל לכ-70%, זאת ביחס לנקודת הבסיס המוגדרת כנפח החיפוש ב-13 בינואר 2020.
בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD עולה כי הירידה בניידות בישראל במהלך המשבר, הן למקומות העבודה והן למקומות מסחר ופנאי, הייתה גבוהה והגיעה בנקודת השפל לסביבות האחוזון ה-10 של ההתפלגות (כלומר תגובה חזקה יותר מזו של 90% ממדינות ה- OECD). מצד שני מציינים בבנק ישראל כי ניתן לראות התאוששות במדדי הניידות במחצית השנייה של חודש אפריל, ובפרט בניידות למקומות העבודה, על רקע ההקלה במגבלות בישראל, שהביאה לצמצום הפער בין ישראל לחציון ה-OECD. "ממצא זה עשוי להעיד על כך שההתאוששות הכלכלית בישראל מהירה יותר בהשוואה ליתר המדינות".
"מעניין לציין", כותבים בבנק ישראל, "שהירידה בניידות בישראל קדמה להטלת מגבלות על התנועה, ושיקפה ככל הנראה את תגובת הציבור להתפשטות המגפה, שנקט בצעדי ריחוק חברתי וולונטריים והמעיט בשל כך לצאת למקומות מסחר ופנאי. שלא במפיע חלה עלייה בניידות למקומות המגורים, וכן לרשתות המזון ובתי המרקחת בכדי להצטייד טרם הסגר.