מישל טבלג, צלם אירועים / צילום: נאדר אחמד
מישל טבלג, צלם אירועים מחיפה, היה אמור לחתן לפני כחודש את הבת. ההורים נערכו לחתונה הראשונה במשפחה, וההתרגשות הייתה בשיאה. ואז, הכול נעצר. משבר הקורונה הגיע, האירוע נדחה ומישל נאלץ לסגור את העסק. אשתו ושלוש בנותיו, שלא עובדות איתו, הוצאו לחל"ת. "אצלנו במגזר אין כזה דבר חתונות של 100 איש, היו לנו יותר מ-500 מוזמנים ודחינו את החתונה לחודש יוני. אנחנו מקווים לטוב, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה. הבת שלי מאוד התאכזבה, ירח הדבש שלה בוטל. פאשלה אחת גדולה שאנחנו נדרשים להתמודד איתה. אנחנו בבית, מנסים לשמור על קור רוח, להנמיך ציפיות. יש לחץ כלכלי גדול. אנחנו מנסים להיות ביחד, לצאת לבלות לא נצא. אנחנו מקצצים כל מה שאפשר".
העסק של טבלג בנוי על חתונות ואירועים בלבד. "אירועים אצלנו מתחילים לפני הרמדאן, ב-15 במרץ, ואצל הנוצרים אחרי פסחא. העונה שלנו הייתה אמורה להתחיל ב-10 במרץ ולהימשך עד אוקטובר. זה זמן השיא שלנו. ופתאום, כל החתונות התבטלו או נדחו. אלו שדחו - לא יודעים מה לעשות בינתיים. האם להתחתן בקטן או לדחות למועד לא ידוע? אנשים שרוצים לדחות מבקשים לשריין כמה תאריכים קדימה, והכול נמצא בחוסר ודאות. גלגל של אנשים שתלויים אחד בשני, וענף האירועים הולך לאבדון".
הסגר תפס את טבלג לא מוכן, רגע לפני שהוא מממש את תוכנית ההתרחבות של העסק. "בתחילת ינואר לקחתי סטודיו חדש, הייתי אמור לשפץ אותו ולהתרחב לצילומים מקצועיים. חשבתי לעשות שם גם אולפן קטן להקלטות, ופשוט נתקעתי. כשיש לך 30-40 חתונות בשנה, את יודעת כמה ייכנס לך ואת בונה תקציב. פתאום ראיתי את גל הביטולים - רק ביטולים. שברתי חזק את ההגה ועצרתי הכול. ויתרו לי על חודשיים שכירות במקום, על מרץ ואפריל. אני אצטרך לשלם על מאי למרות שגם החודש אנחנו לא עובדים. אצטרך לקחת הלוואה ולגרד כסף, עד שנראה איך יוצאים מזה. עכשיו גם מדברים על גל שני של קורונה, ואני בכלל לא יודע מתי נוכל לחזור, או לעבוד ברצף".
מה יקרה לעסק שלך אם יהיה עוד סגר?
"נשב בבית וזהו, נתחיל לחפש דברים אחרים לעשות. מה אני אוכל לעשות עם עצמי בגיל 53? מי יקבל אותי לעבודה? עכשיו כבר מספרים לנו שיש עוד גל בדרך ומכינים את הציבור למכה יותר חזקה".
קיבלת מענק מהמדינה?
"קיבלתי מענק מצחיק. בסך הכול 8,000 שקל בכל הפעימות. זה אפילו לא חצי מההכנסות שלי. אני מנסה לקזז הוצאות, לקחתי הלוואות. אשתי לקחה מהבנק, הבת שלי לקחה, עד שנצליח להסתדר. לא החזרתי אף צ'ק לשום ספק, למרות שיכולתי לעשות את זה. אני מכבד את המילה והספק שלי. אני לא אתקע לו ברז, למרות שהרבה עשו את זה. אני לא אשתמש בנשק הזה. מי שמגיע לו כסף ממני, צריך לקבל. המשבר הזה לא באשמתו. הטיפול של המדינה הוא לא טיפול. הוא תוהו ובוהו. מהרגע הראשון הם לא פועלים כמו שצריך".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il