גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח הפיקוח על הבנקים: המערכת הבנקאית תספוג הפסדים גבוהים עקב משבר הקורונה אבל תשמור על יציבותה

סקירת הפיקוח על הבנקים מגלה בין היתר כי הציבור נבהל מהירידות בשוקי ההון בעיצומו של משבר הקורונה, ו-40 מיליארד שקל עברו מהבורסה לפיקדונות הבנקים ● עוד קודם למשבר הקורונה היו בבנקים בישראל 264 אלף לקוחות מוגבלים, גידול של כ-1.5%

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר, גלובס
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר, גלובס

"השפעת משבר הקורונה על מערכת הבנקאות הישראלית מצומצמת עד כה, שכן הקשיים של משקי-הבית ושל העסקים לא מתורגמים עדיין באופן ניכר לפגיעה באיכות האשראי הבנקאי, אולם משבר הקורונה צפוי לתת את אותותיו בעתיד ולהשתקף באופן ניכר בתוצאותיהן העסקיות של הבנקים" - כך נכתב בסקירה של הפיקוח על הבנקים לשנת 2019 ותחילת 2020 בצל משבר הקורונה, שם רואים את ההתרסקות בתשואה להון בדוחות הבנקים בארה"ב, תוך שבנק בישראל מוסיף כי "משבר הקורונה שינה את עצימות הסיכונים השונים שנשקפים למערכת הבנקאות ,וסיכונים מסוימים הפכו למשמעותיים יותר. גם במשבר זה עלה המתאם בין הסיכונים השונים, שמתבטא בעלייה בו-זמנית של כלל הסיכונים שלהם חשופה מערכת הבנקאות".

לצד זאת יש למשבר הקורונה עוד השפעות שניכרות במערכת הבנקאות. בין היתר מדבר בנק ישראל על כך ש"עם תחילת משבר הקורונה, ברבעון הראשון של 2020, נרשמה עלייה חדה ביחס כיסוי הנזילות של מערכת הבנקאות וערכו המצרפי עמד על כ-136%", כאשר בבנק המרכזי מסבירים כי "עלייה זו משקפת את אמון הציבור ביציבות מערכת הבנקאות הישראלית, ומקורה בהסטה של נכסים משוק ההון אל הבנקים, נוכח משבר הקורונה והתנודות החדות בשוקי ההון", ושהיא קרתה "בעיקר על רקע היקף פדיונות משמעותי בקרנות הנאמנות".

בין אם מדובר באמון בבנקים או באינסטינקט קמאי של ציבור שחושש מירידות השערים החדות שקרו בבורסה ומממש הפסדים באמצעות הבטחת תשואה (נמוכה אך ודאית) בבנקים, ואפילו שאחריהן הגיעו גם עליות שהשיבו חלק מההפסדים, הרי שבבנק המרכזי מגלים כי "הסטה זו הביאה לגידול של כ-8% בפיקדונות הציבור ברבעון הראשון של השנה ובעיקר של פיקדונות יומיים של לקוחות קמעוניים וסיטוניים שאינם פיננסים".

בשקלים מדובר על נהירה אדירה בסדר גודל של כ-40 מיליארד שקל לפיקדונות, שהפסידו את ההתאוששות המהירה בבורסה, שהייתה חדה ושמעוררת בעצמה סימני שאלה.

כמו כן, לגבי הסיכונים הטכנולוגיים ציינה סקירת הפיקוח כי "מדובר בשינויים שצפויים להימשך גם בתום המשבר, שכן ניתן להניח שהבנקאות הדיגיטלית תוסיף להשתכלל באופן מהיר גם לאחר המשבר". עוד נאמר ביחס לאיום הסייבר כי "בעולם כבר רואים התגברות של אירועי תקיפה והונאה שמנצלים את משבר הקורונה".

כפי שנאמר לא אחת על-ידי המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר ועל-ידי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהובילו שורת צעדים והקלות משמעותיים על-מנת לצמצם את פגיעת משבר הקורונה, "עם פריצתו פגש משבר וירוס הקורונה מערכת בנקאות ישראלית איתנה וערוכה לספיגתו של משבר גדול ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי". זאת, לדברי המפקחת היוצאת, "תוצר של ההתנהלות השמרנית של הבנקים, שנובעת מהפיקוח ההדוק על הבנקים לאורך השנים", אשר "חיזקו את יציבות המערכת ואת מידת היערכותה למשבר כלכלי גדול". כל אלה הביאו ונלוו לכך שרווחיות מערכת הבנקאות בשנים האחרונות, וטרום משבר הקורונה, "התייצבה גם בהשוואה בינלאומית על רמה נאותה".

לדברי הדוח שפרסמה המפקחת שתוחלף בימים הקרובים על-ידי יאיר אבידן, הבנק המרכזי חשש ממצב שבו המשבר הכלכלי החריף יימשך לתוך 2021, אך שגם במקרה שכזה המערכת הבנקאית, כולה וגם כל אחד ממרכיביה, ישמרו על יציבותם.

בהקשר זה מגלה ד"ר  בר כי "הפיקוח דרש מהבנקים, מיד עם תחילת המשבר, להגיש לו ניתוח של ההתפתחויות הצפויות בכל בנק, תחת שני תרחישי קיצון", ובהם "המשבר נמשך לתוך 2021".

לדברי הבנק המרכזי, "למרות שהבנקים צפויים לספוג הפסדים גבוהים בתחום האשראי והנוסטרו, שיתעצמו ככל שהמשבר יימשך... המערכת וכל אחד מהבנקים בפני עצמו יישארו יציבים".

עוד כותרת המפקחת בר בהקשר זה כי "הניתוחים שביצענו מראים כי לבנקים יש יכולת לעבור את המשבר ולהישאר יציבים גם בתרחישים החמורים יותר".

עם זאת, בבנק המרכזי מעריכים כי התסריט הקיצוני לא קורה, לפי שעה - הגם שהם מציינים כי מוקדם להעריך כיצד ומתי תקרה היציאה מהמשבר. בכל אופן, מהסקירה של הפיקוח על הבנקים עולה כי לדעת הבנק המרכזי, יציבות הבנקים אינה מאוימת, הגם שבפיקוח מעריכים כי רווחי הבנקים יושפעו לרעה ובמידה משמעותית בשל משבר הקורונה.

עוד מגלה הממונה כי "הנחינו את הבנקים להגדיל את ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי כבר בדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של 2020". דבר זה יביא להפחתה של מיליארדי שקלים מהרווח המצרפי של הענף.

כך או כך, בסקירה של הפיקוח מוערך כי "בתרחיש המרכזי לשנה הקרובה, שמניח כי היציאה של הכלכלה מהמשבר כבר החלה ותימשך אולם היא תהיה הדרגתית, שיעור הפסדי האשראי במערכת הבנקאות, שעמד על 0.3% מתיק האשראי ב-2019, צפוי לגדול באופן משמעותי, תוך שונות בין הבנקים, בהתאם לאופי פעילותו של כל בנק. הפסדי האשראי, לצד הפסדים בגין התממשות סיכוני שוק, צפויים להשפיע משמעותית על השורה תחתונה של הרווח של הבנקים. למרות זאת, יחסי ההון צפויים להישאר גבוהים, והבנקים יוכלו לספוג את הפגיעה".

עוד מציינת המפקחת, שדחתה את פרישתה מהתפקיד בכחודש בשל משבר הקורונה, כי "המינוף והסיכון לבנקים ולמשקי-הבית מהמשכנתאות אינו גבוה בהשוואה בינלאומית", תוך שאמרה כי "הטרנספורמציה הדיגיטלית שעברה מערכת הבנקאות בשנים האחרונות, בליווי ובהנחיה של הפיקוח על הבנקים, אפשרה את המשך מתן השירותים הבנקאיים לציבור במשבר".

בהקשר זה נציין כי המפקחת ציינה בסקירה כי "בגישה צופת פני עתיד, דרשנו לחזק ולהתאים את ניהול סיכוני הסייבר וזליגת המידע, על רקע הגידול המשמעותי שחל בפעילות מרחוק במערכת הבנקאות ובפעילות הבנקאות הדיגיטלית".

תמורות באשראי לציבור

בהתייחס למצבם הקשה של העסקים הקטנים והבינוניים, שנראה כי רבים מהם יתקשו לשרוד את המשבר ולחזור ל"עסקים כרגיל", כותבת בר כי "צעדי בנק ישראל, ובתוך כך הפיקוח על הבנקים, אפשרו לבנקים לסייע לעסקים ולמשקי-הבית, ובחודשיים הראשונים של המשבר (מרץ-אפריל) הועמד אשראי בהיקף חסר תקדים של 21 מיליארד שקל, גידול בקצב שנתי של 12%".

עם זאת, בר מסייגת את הדברים ומגלה כי "הגידול באשראי לא היה אחיד על פני המגזרים השונים. עיקר הגידול באשראי היה לעסקים בינוניים וגדולים, תוך שאלה עושים שימוש במסגרות האשראי שהוקצו להם קודם למשבר, ולמשכנתאות. עם זאת, יתרת האשראי לעסקים קטנים ירדה בחודשים מרץ ואפריל".

לדברי הפיקוח, דבר זה קרה "על רקע הגידול החד בסיכון שבמתן אשראי לעסקים אלה והעובדה שהבנקים המתינו להשקת קרן למתן אשראי לעסקים קטנים אשר מותאמת למשבר, בערבות משרד האוצר", כאשר "מרגע שהושקה הקרן בערבות האוצר ב-1 לאפריל, הבנקים החלו להעמיד אשראי לעסקים קטנים בקצב מהיר מאוד, בעוד שהביקוש עלה משמעותית על ההיצע של הכספים שהקצה האוצר לקרן".

לצד זאת מציינים בבנק המרכזי כי "בחודשיים הראשונים של המשבר חלה ירידה חדה באשראי הצרכני ללא משכנתאות, של כ-7 מיליארד שקל, שנבעה בעיקרה מירידה בביקוש לצריכה", כשבמקביל הם שבים ומציינים כי "הוצאות משקי-הבית בכרטיסי אשראי ירדו חדות עם תחילת המשבר".

אפרופו הציבור והאשראי בימי משבר הקורונה, הדוח של הפיקוח על הבנקים מתייחס גם למה שהוא מגדיר כ"כעס ציבורי כלפי הבנקים על דיווחים אודות עלייה בשיעורי הריביות", שלדבריו התפתח "על רקע הקשיים הגדולים של לקוחות הבנקים עקב המשבר". בהקשר זה אומר הפיקוח כי "הנתונים בפועל הראו כי הריביות על האשראי לעסקים מסחריים וגדולים לא עלו בחודשיים הראשונים של המשבר, וכך גם הריביות על אשראי צרכני. לעומת זאת, הריביות על משכנתאות עלו בכ-0.5 נקודת אחוז, ואילו הריביות על אשראי לעסקים קטנים ירדו משמעותית (מ-5% ערב המשבר ל-3.8% בסוף אפריל), בעקבות פעילות הקרן לעסקים קטנים בערבות הממשלה וההלוואות המוניטריות הייעודיות שהציע בנק ישראל לבנקים בריבית של 0.1%, לצורך מתן האשראי לעסקים קטנים וזעירים".

בתחום האשראי הצרכני מציינים בבנק המרכזי כי "חלו תמורות גדולות בשנים האחרונות ובפרט עלייה באשראי הצרכני החוץ-בנקאי וגידול בתחרות, לצד ירידה במשקל הבנקים בהעמדת אשראי זה", כאשר בסוף 2019 האשראי החוץ-בנקאי היווה כ-23% מסך האשראי הצרכני במשק - כמעט כפול ממה שהיה שיעורו בסוף 2011. אולם בבנק המרכזי מוסיפים כי "משבר הקורונה עצר מגמה זו, כשגופים חוץ-בנקאים רבים קיבלו החלטה לצמצם את היצע האשראי על רקע העלייה בסיכון והעדר מקורות נזילות זמינים".

המשך הקיטון במספר העובדים בענף

כמו כן, ואפרופו המאבק שמתקיים בימים אלה לגבי עתיד החוב של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, בסקירה מצוין כי "שינויים בהוראות הפיקוח על הבנקים ובחקיקה וכן רפורמות שנערכו בעשור האחרון הביאו לירידה משמעותית באשראי שהבנקים מעמידים לקבוצות העסקיות הגדולות וללווים הגדולים ולחלוקה של האשראי ללווים רבים ומגוונים יותר", ו"כתוצאה מכך צמצמו הבנקים בעשור האחרון באופן משמעותי את חשיפתם ללווים גדולים ולקבוצות לווים גדולות וממונפות בפרט", כך ש"משקל 100 הלווים הגדולים בסך תיק האשראי עמד נכון לסוף שנת 2019 על כ-9%, לעומת שיעור כ-15.4% ב-2009".

לצד זאת נציין כי מהסקירה עולה כי "ב-2019 חלה עלייה בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי במגזר העסקי, לעומת ירידה באשראי הצרכני. הפסדי האשראי צפויים לעלות בעקבות משבר הקורונה", מעריכים בבנק המרכזי.

עוד אומרת המפקחת היוצאת כי "הפיקוח על הבנקים עודד בשנים האחרונות את הבנקים במספר כלים להתייעל ולהתאים את עצמם להתפתחות הסביבה העסקית והטכנולוגית. ואכן, מערכת הבנקאות התייעלה באופן משמעותי הודות לצמצום כוח-אדם, שטחי נדל"ן והוצאות נוספות, וזאת לצד עלייה בהשקעה בטכנולוגיה. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2019".

עוד עולה מהסקירה של הפיקוח על הבנקים כי ב-2019 היה המשך צמצום מספר המשרות במערכת הבנקאות, עם "ירידה של כ-2.7%, שמהווים כ- 1,000 משרות". למרות הקיטון במספר העובדים שנבע מקיטון במספר המשרות ברמות השכר הנמוכות-בינוניות (עד 30 אלף שקל לחודש), הרי שגיוס של עובדים ברמות השכר הגבוהות, "חלקם מתחום הטכנולוגיה", וגידול בהוצאות הנלוות, הוביל ליציבות בהוצאות השכר והנלוות במערכת.

כמו כן, ב-2019 נמשכה מגמת סגירת הסניפים עם סגירתם של 9 סניפים, כך שבתחילת 2020 היו בישראל 1,044 סניפי בנקים, לעומת 1,183 בסוף 2012, כאשר הנתונים היום מלמדים כי המערכת בכללותה חזרה בהיבט זה ל-2006.

עוד מדווח הבנק המרכזי כי "ב-2019 הוחזרו ללקוחות בתיקים פרטניים כ-1.67 מיליון שקל, ובנוסף הוחזרו למעלה מ-5 מיליון שקל במסגרת טיפול רוחבי והחזרים לקבוצת לקוחות רלוונטיים לליקוי שאותר".

ולסיום, הפיקוח על הבנקים מעדכן כי בסוף 2019 היו בישראל 263.9 אלף לקוחות מוגבלים, "שהביאו להגבלתם של כחצי מיליון חשבונות בנק בתקופה זו". מספרים אלה נכונים לתקופה שקודם למשבר הקורונה, והם מייצגים גידול של כ-1.5% בשנה, כאשר בסוף 2018 היו במערכת הבנקאית 260.7 אלף לקוחות מוגבלים ו-488.3 אלף חשבונות מוגבלים.

עוד כתבות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; זו הסיבה שאל על צונחת ב-7%

המסחר בת"א מתנהל במגמה שלילית - ת"א 35 יורד בכ-0.7%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.6% ● חברות התעופה מובילות את הירידות - אל על נופלת ב-7%, ישראייר עם ירידה של 3% ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר