בגלל הטיפים: המסעדות עלולות לאבד עד רבע ממענקי המדינה

אם מחשבים את הטיפים כחלק מהוצאות המסעדה שנחסכו בזמן הקורונה כשהעסק סגור, המענק מהמדינה קטן. אם מוציאים אותם, הוא גדל • נשמע פשוט - אלא שלפי לשון התקנות שמעניקות את הסיוע, אסור להוציא את הטיפים מההכנסות

מסעדה סגורה בתל-אביב / צילום: איל יצהר, גלובס
מסעדה סגורה בתל-אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

האם כל בעלי המסעדות בארץ, עם מחזורים של 1.5 מיליון שקל עד 20 מיליון שקל, שהגישו אתמול (ג') את בקשתם למענק סיוע של עד 400 אלף שקל במסגרת הפעימה השלישית, יקבלו את מלוא סכום המענק לו הם זכאים? לא בטוח.

מחוות-דעת שפרסמה לשכת יועצי המס עולה כי אם סכום המענק יחושב על-פי לשון התקנות שמכוחן מוענק הסיוע לעצמאים, הוא יהיה נמוך משמעותית מהסכום שכל מסעדה יכולה לקבל בפועל.

איך זה יכול להיות? התשובה טמונה במרכיב אחד שנכלל בהכנסות המסעדה לצורך חישוב המענק: הטיפים של המלצרים. אם מחשבים את הטיפים כחלק מהוצאות המסעדה שנחסכו בתקופת הקורונה בה המסעדה לא פעילה - סכום המענק יורד. אם מוציאים את הטיפים - הסכום עולה. מדובר בפער שנע בין עשרות אלפי שקלים ל-100 אלף שקל.

נשמע פשוט. צריך להוריד את הטיפים מההוצאות שנחסכו ולקבל יותר; אלא שזה אסור לפי לשון התקנות שמעניקות את הסיוע. אז למה לפי חוות-דעת של יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, זה דווקא מותר ואפילו מתחייב, וכל המסעדנים זכאים למענק גבוה יותר? נסביר.

הטיפים נופלים בין כיסאות המענק

הפיצוי בעד השתתפות בהוצאות קבועות, לבעלי עסקים שמחזור עסקאותיהם מעל 1.5 מיליון שקל ועד 20 מיליון שקל, כפי שפורסם במסגרת "הפעימה השלישית", מבוסס במהותו על מודל הפיצוי הקבוע בתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים שיושם ב"צוק איתן". בהתאם למודל, מחושב הפיצוי על-פי הירידה במחזור העסקי ובניכוי ההוצאות שנחסכו לעסק, כלומר: ניכוי ההוצאות שהעסק לא מוציא בעקבות המשבר.

בחוות-הדעת של לשכת יועצי המס מוסבר כי העיקרון הכלכלי העומד מאחורי הנוסחה הוא מדידה של הוצאות שנחסכו מהעסק בעקבות הפגיעה במחזור העסקאות ופיצוי משוער על ההוצאות המשלימות שלא נחסכו מהעסק (הוצאות קבועות, כגון שכר דירה) על אף שהיקף הפעילות ירד או הופסק כליל. בין יתר ההוצאות השוטפות שנחסכו לעסק, נחסכו גם עלויות השכר של העובדים עקב הוצאתם לחל"ת או פיטוריהם.

בהתאם לתקנות הסיוע נקבע כי גם מרכיב עלויות השכר שנחסכו בתקופת המשבר יובאו בחשבון (בתקנון שנתי) בנוסחת הפיצוי. כמו כן, נקבע בתקנות כי "סכום השכר הקובע לתקופת המענק" יחושב כממוצע השכר החייב בדמי ביטוח לאומי, ב-3 החודשים הקודמים לחודש יציאתו של העובד לחל"ת או פיטורים, מוכפל ב-1.25 ובתקנון שנתי.

וכאן מתחילה הבעיה המוצגת בחוות-הדעת של לשכת יועצי המס: הטיפים נופלים בין הכיסאות של המענק.

בעקבות פסיקת בית הדין לעבודה המכונה "חוק הטיפים", החל מה-1 בינואר 2019 נכללים בתלושי השכר של המלצרים כל כספי הטיפים שהתקבלו מהסועדים, ומשולמים בגינם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.

מנגד, מאחר שהמעסיק לא נשא בהוצאות שכר אלה במלואן, שכן חלקן שולמו ישירות על-ידי מזמין השירות (הסועד) כטיפ, נוטרלו בפועל כספי הטיפים מהוצאות השכר המוכרות לצורכי מס בדוחות הכספיים של המסעדות.

איך זה קשור למענק? נוסחת הפיצוי לא כוללת את ההוצאה על הטיפים ואת החיסכון של ההוצאה הזאת. לדברי יועץ המס ירון גינדי, "יוצא איפה, כי 'נוסחת משלים ההוצאה הנחסכת', המבוססת על מרכיב שכר העבודה החייב בדמי ביטוח לאומי בלבד, אינה מביאה בחשבון את הוצאות שכר העבודה בפועל שנחסכו למסעדה כתוצאה מתשלום חלק מהשכר באמצעות הטיפים על-ידי מקבל השירות ישירות למלצרים".

נסביר באמצעות דוגמה: אם בעל העסק שילם למלצר שכר של 8,000 שקל בחודש, ובאמצעות הטיפים השכר גדל ל-12 אלף שקל - אז בתקופת הקורונה ההוצאה שנחסכה לבעל העסק על שכרו של המלצר עומדת על 8,000 שקל, שכן יתרת הסכום (4,000 השקלים הנוספים) לא הוצאו מכיסו של המעסיק אלא מכיסם של הלקוחות. כלומר: הפער הוא לא הוצאה שנחסכה למעסיק בתקופת הקורונה שבה הוא לא משלם שכר, אך לפי הנוסחה הנוכחית - ללא חוות-הדעת של יועצי המס - מקזזים לבעל המסעדה את כל הסכום מהמענק, כולל סכומי הטיפים של המלצרים.

לדברי גינדי, " תביעה לפיצויים המסתמכת על חוות-הדעת עשויה להגדיל את סכומי המענק למסעדות בשיעורים ניכרים, שבין 15% ל-25%, מה שמתבטא בגידול המענק בעשרות אלפי שקלים לכל מסעדה. באחת המסעדות הראשונות שבדקנו נוכחנו לגלות פער של 91.5 אלף שקל. לפי התחשיב המבוסס על חוות-הדעת, מגיע למסעדה פיצוי בגובה של כ-411 אלף שקל, שכידוע מוגבל ל-400 אלף שקל בלבד, ואילו לפי התקנות הפיצוי עמד על סך של כ-319 אלף שקל בלבד.

"במקרה של בר שערכנו לו את התחשיב, הפער עמד על 54 אלף שקל, ובמסעדה בעלת מחזור של כ-800 אלף שקל מצאנו שהיא תקבל מענק בסך 240 אלף שקל לעומת 204 אלף שקל. הכול כיוון שלא מורידים את הטיפים מעלויות השכר הנחסכות. במסעדות עם מחזורים גדולים יותר הפער יכול להגיע עד 100 אלף שקל".

על הרקע הזה פרסמה לשכת יועצי המס את חוות-הדעת לפיה יש להביא בחשבון את הוצאות השכר שנחסכו למסעדות בפועל, בניכוי כספי הטיפים, במסגרת חישוב גובה המענק.

ומה חושבת על כך רשות המסים? ברשות בחרו שלא להגיב לידיעה.