גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האם נקבל את "מר כלכלה" או את חוסר האחריות הפיסקאלית של השנתיים האחרונות?

זו שעת מבחן קריטית: מדיניות אחראית שיוביל שר האוצר החדש, גם אם יהיו בה מרכיבים שאינם פופולריים, היא בעלת חשיבות מכרעת לעתיד המשק הישראלי • השאלה המרכזית היא האם האילוצים הפוליטיים או האישיים יובילו אותנו למשבר כלכלי עם מחיר גבוה ומיותר

שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

השבוע ייכנס כנראה שר חדש למשרד האוצר. הוא נכנס בתקופה מאתגרת וקריטית מבחינת עתיד המשק והפוטנציאל הגבוה לקידום שינויים מבניים. לישראל כ"ץ, שצפוי להיות שר האוצר, יש יכולת ביצוע וניסיון פוליטי מהרחבים שיש. הוא חייב לתעל את ניסיונו לקביעת סדרי עדיפויות שיאפשרו הסטת תקציבים למטרות הנדרשות לעת הזו ולעמוד כחומה בצורה מול לחצים פוליטיים ועסקיים .

תקציב 2020-2021 אמור להיות מאושר בממשלה בתוך פחות מחודשיים. בתקציב זה יאושרו גם מגבלת הגירעון ומגבלת ההוצאה. הדילמה הפיסקאלית ברורה: מחד, זה הזמן למדיניות מרחיבה שתאפשר עידוד צמיחה, רשת בטחון מספקת לנפגעים ופתרונות לאבטלה הגוברת. האחריות הפיסקאלית של העשורים האחרונים מאפשרת פעולה. מאידך, הכניסה למשבר עם רמת גירעון מבני גבוה, תגרום לקפיצה של יחס החוב תוצר, ויש צורך בניהול סיכונים מיטבי באיזון שבין הרחבה פיסקאלית לחשש מהגעה לאי יציבות פיננסית ושמירת כלי מדיניות למשבר שייתכן וטרם ראינו את כל משמעויותיו.

בימים כסדרם, כתוצאה ממדיניות כלכלית נכונה בעשורים האחרונים, המשק הישראלי תלוי בעיקר בפעילות המגזר העסקי והשינויים במדיניות הממשלתית אינם בעלי השפעה דרמטית. אולם במצב המשברי הנוכחי, למדיניות הממשלתית תהיה השפעה עצומה על המשק. אם "מר כלכלה" יוביל מדיניות אחראית, המשק יגיב בהתאם וכנראה יחזור לצמיחה ויתאושש מהר. אם חוסר האחריות של השנתיים האחרונות ימשיך ללוות אותנו אז הסיכוי ל"עשור אבוד" נוסף ילך ויתעצם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל את המדיניות הכלכלית במרבית השנים מאז 2003. קיימות מגוון דעות על מרכיבים שונים במדיניות הפיסקאלית בשנים אלו: האם גודל הממשלה מספיק, ביקורת על המדיניות הכלכלית-חברתית ועוד. אולם בנושא אחד יש הסכמה רחבה : האחריות הפיסקאלית המצטברת של הממשלה בעשורים אלו , היא אכן מרשימה . נפילת יחס חוב תוצר מכמעט 100% לרמה של 60% ושמירה על הגירעון במרבית השנים הם ביטוי לכך.

בשנתיים-שלוש האחרונות האחריות הפיסקאלית מתערערת. בבחירות הקודמות נאלץ רה"מ מסיבות פוליטיות לתת את תיק האוצר למשה כחלון. השר כחלון, עם נטייה חברתית חזקה, הרחיב את התקציב בתחומים חברתיים (צעד חיובי), אולם בחר כמעט להתעלם ממגבלות הגירעון ומהמלצות הדרג המקצועי באוצר ובבנק ישראל ונמנע משינויים בסדרי העדיפויות. מדיניות כלכלית היא אחריות משותפת של ראש ממשלה ושר האוצר, אך נתניהו החליט מסיבותיו הוא לאשר את הגירעון הגבוה ולהימנע מהעלאת מיסים או מצמצום הוצאות.

בשנים אלו עלה הגירעון המבני של הממשלה, וגם פתרונות שניתנו להפחתת הגירעון היו ברובם זמניים. שיעור הגירעון המבני שחצה ערב המשבר את ה-4%, הפך לחריג לרעה בהשוואה למרבית מדינות אירופה. עובדות אלו לא היו הרסניות אילולא משבר הקורונה. הכניסה למשבר בידיים כמעט כבולות בתחום המדיניות המוניטרית , בשילוב עם גירעון מבני גבוה , מקשים על הפעלת מדיניות פיסקאלית תומכת צמיחה , הכוללת רשת ביטחון לנפגעים .

תחזית בנק ישראל והאוצר לגירעון בשנת 2020 עומדת על כ-12% ובשנת 2021 על כ-8%. התוצאה היא קפיצת יחס חוב תוצר של כ-20% בתוך שנתיים, חזרה ל-80%, שמשמעותה נסיגה ומחיקת הישגי המשק ביותר מעשור לאחור. גם במדינות אחרות יש קפיצה בגירעון ואולם מדינות אירופאיות רבות נכנסות למשבר עם גירעון מבני נמוך משמעותית, גם אם ברמת חוב תוצר גבוה יותר.

האיתות של הורדת תחזית הדירוג של ישראל נובע ישירות מחוסר האחריות בהתנהלות הפיסקאלית בשנתיים האחרונות. להשוואה, הדירוג של מדינות עם יחס חוב תוצר גבוה משמעותית מישראל - לא הורד. ישראל, על אתגריה הביטחוניים חשופה יותר לאי-יציבות פיננסית. תחזית הגיוס הממשלתית לשנים 2020-2021 (למימון הגירעון ומחזור החוב) עומדת על מעל 350 מיליארד שקל בשנתיים - היקף שנראה דמיוני רק לפני חודשיים. השנים האחרונות הדגימו לנו איך במדינות שבהן התערער אמון המשקיעים במדיניות הכלכלית שולם מחיר כבד בגיוס חוב שהוביל לנטל תקציבי לשנים ארוכות .

קיים איזון עדין בין הרחבה פיסקאלית נדרשת, לקביעת כללים שיבטיחו אחריות תקציבית הכרחית לעת הזו. האיזון חייב לאפשר למייצבים האוטומטיים לפעול גם במחיר של קפיצת גירעון, אך במקביל לקבוע מגבלה אפקטיבית שלא תאפשר למשק לחרוג מסף גרעון של 7 עד 8 אחוזים בשנה הבאה, תוך קביעת רמה מקסימלית של יחס חוב תוצר של 75%-80% בשנים 2021-2022. במקביל לאחריות הפיסקאלית, ולרשת הביטחון יש לקדם רפורמות מבניות המתכתבות עם השינויים במבנה הכלכלי הגלובלי כתוצאה מהמשבר, להימנע מסבסוד עסקים כושלים, להימנע מתשלומי העברה עם השלכות שליליות לטווח ארוך (תמריצים שליליים ליציאה לעבודה או מענקים מיותרים לבעלי הכנסה גבוהה) ולהסיט משאבים שאינם תורמים לפריון ולצמיחה.

זוהי שעת המבחן של המדיניות הפיסקאלית. מדיניות אחראית שיוביל שר האוצר החדש בגיבוי והכוונה של ראש הממשלה, גם אם מרכיבים בה אינם פופולריים, היא קריטית לעתיד המשק בטווח הבינוני. ממשלת האחדות הרחבה יחסית עשויה לאפשר מדיניות זו, והשאלה היא האם נקבל את "מר כלכלה" או שהאילוצים הפוליטיים וההליך המשפטי בו שרוי ראש הממשלה, יובילו אותנו למשבר כלכלי עם מחיר גבוה ומיותר למשק. 

הכותב הוא חבר סגל בבית ספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ולשעבר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים