מתוך הסרט “יום יפה בשכונה” / צילום באדיבות YES
החל מיום חמישי (14.5) תוכלו למצוא ב-yes שני סרטים שעל פניו לא יכולים להיות שונים זה מזה, אך בכל זאת יש בהם מן המשותף: שניהם נחשפו לרוב הקהל העולמי במהלך השנה שעברה, שניהם יצאו תחת ידיהן של במאיות מסקרנות ומבטיחות, ושניהם נמנעו מבתי הקולנוע בארץ, כל אחד מסיבותיו שלו. בנוסף, שניהם סרטים מאוד מעניינים, גם אם לא מתאימים לכל אחד.
"יום יפה בשכונה"
פרד רוג'רס הוא דמות מיתולוגית בתרבות האמריקאית. סרט תיעודי עליו ("האם תהיה שכני?") היה לאחד הדוקומנטריים המדוברים ביותר ב-2018, אך בארץ הוא איננו מוכר כלל. זו כנראה הסיבה מדוע סרטה של מריאל הלר ("האם תוכלו לסלוח לי?"), העוסק במורשתו של רוג'רס, נמנע ברגע האחרון מהקרנות מסחריות בישראל. הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, מתחקה אחר עיתונאי ציני (מת'יו ריס, זוכה האמי על "האמריקאים") שנשלח לעשות כתבת פרופיל על מיסטר רוג’רס (טום הנקס בליהוק מושלם, שהביא לו את מועמדותו הראשונה לאוסקר לראשונה מזה 19 שנה), אז מנחה תוכנית הילדים הפופולרית "השכונה של מיסטר רוג'רס" - פנינה טלוויזיונית שעדיין נחשבת למייצגת כל מה שטוב ונעים בעולם.
העיתונאי יוצא מנקודת הנחה שלא הגיוני כי אותו רוג'רס הוא אדם כל-כך טהור כפי שנראה, אבל בסופו של דבר, דווקא חייו שלו משתנים לטובה בעקבות המפגש. "יום יפה בשכונה" הוא סרט מעט תבניתי, ולא לגמרי ברור מדוע העיתונאי הוא הדמות המרכזית במקום רוג’רס המרתק עשרות מונים ממנו, אבל יש בו קסם מסוים ועדינות רבה. וכמו הגיבור שלו - לא משנה עם כמה ציניות מתחילים את הצפייה, בסוף אי אפשר שלא להתרגש.
דירוג: 3
"הזמיר"
ההמלצה הזו חייבת בראש ובראשונה לבוא עם אזהרה: "הזמיר", על אף איכויותיו הרבות, הוא בקלות אחד הסרטים האכזריים והקשים ביותר שנעשו בשנים האחרונות. אומנם הוא איננו משתייך לז'אנר ההפחדות, כפי שהיה אפשר לצפות מהבמאית האוסטרלית ג'ניפר קנט שטלטלה את עולם האימה עם "הבאבדוק" הנפלא ב-2014, אך השפעתו על הצופים די זהה. הוא באמת לא מומלץ לאנשים רגישים מדי.
"הזמיר", שעכשיו עוזב את ה-VOD לטובת הערוצים האנלוגיים, מתרחש באמצע המאה ה-19 באוסטרליה ובמרכזו אישה צעירה החוברת לגשש אבוריג'יני על מנת לאתר ולהרוג חבורת גברים שהרסה את חייה.
המשחק באמת יוצא מן הכלל, הצילום עוצר נשימה, והמראה שהוא מציג מול החברה הלבנה והגזענית לא יכול להיות יותר רלוונטית. עם זאת, הוא מסוג הסרטים שמפוררים את הנפש. אי אפשר שלא להעריך את קנט הבמאית שלא חששה ולו לרגע להתעמת עם המציאות ולהציג בצורה הכי ישירה את העוולות של האדם הלבן, אבל זה בהחלט גובה מחיר. על פני מעל שעתיים יש מעט מאוד נחמה ב"הזמיר", אבל אלו שיישירו מבט יגלו את אחד הסרטים הכי בלתי נשכחים של התקופה האחרונה.
דירוג: 3.5