המשבר הכלכלי שנובע מהתפרצות וירוס הקורונה והמגבלות שהוטלו על הציבור בגינה, הביא לגידול אדיר בהוצאות בגין הפסדי אשראי של בנק הפועלים ברבעון הראשון, וחתך ב-77% את הרווח בו ל-192 מיליון ש קל. רווח זה משקף תשואה להון של 2% בלבד בחישוב שנתי, וזאת לעומת רווח נקי של 821 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019, שהיווה תשואה להון של 8.97%.
עיקר הפגיעה בתוצאות הבנק מגיעה מהשלכות משבר הקורונה, אך לצד זאת הבנק גם הושפע מכך שהמשיך לרשום הוצאות בגין הפרשות שבהן מעורב הבנק בארה"ב - פרשת הסיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מס, שהולידה קנס אדיר בגובה 870 מיליון דולר, והמעורבות בפרשת השוחד בפיפ"א שגררה קנס נוסף בגובה 30 מיליון דולר.
לאחר תום הרבעון הראשון ב-2020, ועוד בטרם פרסום הדוחות בגינו, סגר הבנק את הפרשות הללו מול גורמי הממשל בארה"ב, כאשר הקנס רובו ככולו כבר הופרש בדוחות עבר, ולמעשה ברבעון הראשון נדרשה עוד הפרשה זניחה עבור הבנק בסך כ-4 מיליון דולר.
בהפועלים מציינים כי ללא שקלול הוצאות חריגות בשל החקירות בארה"ב, בגין סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, ובנטרול השפעות ההיפרדות מישראכרט , כולל הפסד של 109 מיליון שקל מירידת ערך המניות בחברת האשראי שחילק כדיבידנד בעין לבעלי מניות הבנק - הרי שהרווח הנקי עמד ברבעון על 313 מיליון שקל, נמוך בכ-62% ביחס לרבעון המקביל. בנטרול ההשפעות של ישראכרט על הדוחות מדובר בקיטון של 59% ברווח הרבעוני.
בשורה העליונה הבנק הציג ברבעון הראשון קיטון של כ-10% בהכנסות מריבית לכ-2.5 מיליארד שקל, שקוזז במקצת עם ירידה בהוצאות ריבית, כאשר במקביל חלה נסיקה של 570% בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהסתכמו ברבעון בכ-809 מיליון שקל. לצד זאת הבנק מדווח כי שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מתוך האשראי לציבור גדל בשיעור ניכר, מ-1.33% מתקופה מקבילה ל-1.73%.
הבנק דיווח כי "בעקבות התפשטות נגיף הקורונה" נרשם גידול בהוצאות להפסדי אשראי של כ-757 מיליון שקל, זאת בגין "הפרשה קבוצתית על כלל ענפי המשק" בסך 603 מיליון שקל ובשל גידול בהפרשה הפרטנית בסך של כ-154 מיליון שקל, "בעיקר בגין לווים בתחום האנרגיה שנפגעו מהמשבר או מנגזרותיו". על פי הערכות מדובר על קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, שנקלעה לסחרור עסקי ונדרשה לאחרונה לצרף הערת "עסק חי" לדוחותיה הכספיים.
הגידול בהוצאות להפסדי אשראי ברבעון נעשה בהמשך לגידול בהוצאות אלו של כ-676 מיליון שקל בדוחות 2019, כך שעד כה משבר הקורונה הביא לגידול חד של 1.43 מיליארד שקל בהוצאות להפסדי אשראי. בבנק מציינים בנוסף שהתפשטות הקורונה מביאה ל"גידול הסיכון בפעילות מול בנקים זרים כולל אשראי וסליקה מולם".
כמו כן, בשל הקורונה נדחו בחודש מרץ החזרי הלוואות בהיקף של כ-897 מיליון שקל (מתוכם כ-875 מיליון שקל בארץ), וזאת מתוך הלוואות ביתרה של 20 מיליארד שקל (מתוכם 18.6 מיליארד שקל בארץ). מדובר על דחיית החזרים בשיעור ממוצע של כ-4.5% מההלוואה הכוללת. הבנק דחה החזרים בהיקף 605 מיליון שקל בהלוואות מסחריות, בהיקף 196 מיליון שקל במשכנתאות ובהיקף 74 מיליון שקל בהלוואות צרכניות שאינן לדיור.
גידול בהכנסות מעמלות ומכרטיסי אשראי
במהלך הרבעון הראשון חלה ירידה של כ-705 מיליון שקל בשווי תיק המניות ותיק האג"ח של הבנק שקוזזו עם קיטון של 662 מיליון שקל בהתחייבות האקטוארית לעובדים בשל עליית ריבית ההיוון. על רקע הירידות בשוקי ההון והנהירה החוצה מקרנות הנאמנות, גדלו פקדונות הציבור בבנק ב-7.4%, בעוד שהאשראי לציבור גדל ב-2.3%. לפיכך שיעור האשראי מהפקדונות של הבנק ירד מ-81% בסוף 2019 ל-77.1% בסוף הרבעון הראשון. עוד דווח שהאשראי ללקוחות הפרטיים בישראל הצטמק מתחילת השנה ב-4.9% ל-39.4 מיליארד שקל, והאשראי לעסקים קטנים פחת ב-2.8% ל-30.2 מיליארד שקל.
אגב, משבר הקורונה גם סייע לבנק בהכנסות מעמלות, כשבגין פעילות בני"ע העמלות זינקו ביותר מ-28% וכן חל גידול בהכנסות מהפרשי המרה. כמו-כן, חלה עלייה של כ-21% בהכנסות מכרטיסי אשראי, והבנק דיווח גם על גידול של כ-17% בעמלות בגין טיפול באשראי. יחס היעילות - המודד את ההוצאות ביחס להכנסות - ממשיך להשתפר ולקטון.
במקביל פרסם הבנק כי יו"ר הדירקטוריון, חברי הנהלה ומנהלים בכירים בבנק (כולל כאלה שפרשו ב-2019, ובהם המנכ"ל הקודם אריק פינטו) ובחברות בנות, קיבלו מניות חסומות שיהוו כ-0.04% ממניות הבנק. הערך הכלכלי של המניות החסומות שיינתנו ליו"ר ולמנכ"ל הפורש הוא כ-400 אלף שקל לכל אחד.