בני גנץ (מימין) ומייק פומפיאו, השבוע בירושלים. בא לדבר על סין ולא על סיפוח / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
בעת המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה מזה עשורים, לאט לאט מתבהרות העלויות הכבדות של הממשלה הכפולה. טור זה נכתב שעות לפני השבעת הממשלה הדו-ראשית, כפי שנשיאת העליון כינתה אותה לפני כעשרה ימים. בחוק היסוד שהותאם לצורכי בנימין נתניהו ובני גנץ, השם הוא "ממשלת חליפים", אך ברוב ההיבטים היא אינה "חליפים", אלא ממשלת כפולים ומכופלים.
כך למשל, לידי "גלובס" הגיעה המשמעות התקציבית הכבדה של האבטחה המרובה הנלווית לראשי הממשלה הכפולים: 35 מיליון שקל בשנה. מצד אחד, בית ראש הממשלה, שני בניו ואשתו, שימשיכו להיות מאובטחים. מצד שני, משפחת גנץ, בני, רויטל וארבעת ילדיהם, שלושה מתוכם בגירים, ולכולם תעמוד אבטחה צמודה 24/7. בצד של גנץ, לא מאושרים מהסידור החדש וגורמים בסביבתו אמרו ל"גלובס" שילדיו לא יסתובבו עם מאבטחים.
מדובר במאבטח אחד או שניים, של חברת אבטחה אזרחית (לא מאבטחי שב"כ), האמורים להיות צמודים לכל אחד משבעת בני דור ההמשך: נעה, יאיר ואבנר נתניהו, ונדב, נגה, ניר ונעם גנץ. סידור האבטחה איננו כולל רכב צמוד, אך כן מאבטח האמור להתלוות למאובטחים בכל עת.
בממשלה קיימת ועדת שרים לענייני שב"כ, בראשה עומד ראש הממשלה. הוועדה נסמכת על המלצות של ראשי רשויות הביטחון, כולל ראש שב"כ - אך מי שמכתיב את הקריטריונים לאבטחה הוא יו"ר הוועדה, כלומר נתניהו.
עד 2014, סידורי האבטחה חלו על ילדים קטינים של ראש הממשלה, שממילא מתגוררים עמו. אך אז עלה איום ספציפי על בניו של נתניהו, יאיר ואבנר - ככל הנראה מפרסום באחת ממדינות ערב, בו ראו את פניהם בכוונת נשק - וועדת השרים לענייני שב"כ החילה את סידורי האבטחה גם על ילדים בגירים של ראש ממשלה, בתנאי שהם ממשיכים להתגורר בבית ראש הממשלה. עכשיו, חלה הרחבה נוספת - גם אלה הגרים מחוץ לבית, וגם ילדיו של ראש הממשלה החלופי.
כך לפחות לפי הכללים. כאמור, בצד של גנץ מנסים להתנער, אולם מבירור שערכנו ב"גלובס" עלה שהבקשה להרחבת האבטחה לשבעת ילדיהם של ראשי הממשלה הוגשה למשרד האוצר.
ברקע עומדים גם שני אירועים הנוגעים לבניו של נתניהו. האחד, יאיר, הוא בן 29 ומתגורר עם ההורים, ולפיכך נכלל בסידורי האבטחה גם לפני השינוי. השני, אבנר, הוא בן 26 ואינו מתגורר בבית ראש הממשלה.
לפני שבוע הגישו בני משפחת נתניהו תלונה למשטרה נגד חיים שדמי, מפגין שקרא לעברו של יאיר נתניהו: "יאיר, אנחנו יודעים למה אתה צריך מאבטחים, אנחנו יודעים יופי, יום אחד אתה תהיה בלי מאבטחים... אין לדעת". שדמי נחקר במשטרה בעקבות דבריו, שאף צולמו והועלו לרשתות החברתיות. בשביל לשנות את הכללים צריך סיבה, והאירוע הזה עשוי לספק אותה.
באשר לאבנר, בערב ליל הסדר התעוררה סערה ציבורית בנושא שמירת כללי הריחוק החברתי, ותקנות שעת החירום שאסרו על מפגשים משפחתיים, אבנר הסתובב בשכונתו בירושלים, בסופר ובפיצה, ובמקביל הגיע לבית ראש הממשלה לצילומי ליל הסדר בערוץ 12. רק כמה ימים קודם לכן, ביקש נתניהו בטון חמור ועצוב מן הישראלים להקפיד שלא להיפגש, גם לא עם הבן הסטודנט המתגורר מחוץ לבית, אך תוך כמה ימים הפר בעצמו את הדרישה. נתניהו טען אז שאבנר מתגורר במתחם ראש הממשלה, אך למרות שדירתו נמצאת ברחוב בלפור, היא מחוץ לבית ראש הממשלה. העניין הזה, הציף גם את סוגיית האבטחה. לפי הכללים הקודמים, בן בגיר של ראש הממשלה אשר הפסיק להתגורר בבית ראש הממשלה, לא אמור להיות מאובטח.
עתה, כאמור, ועדת השרים לענייני שב"כ תרחיב את הכללים ואזרחי ישראל יחלו לממן באמצעות מסיהם, שירותי אבטחה נרחבים למספר רב של "בנים של".
כדי להרכיב ממשלה מפרקים משרדים וממציאים תפקידים
הבזבוז בצמרת, האדישות באשר לכספי משלמי המסים והעיוורון בנוגע לגירעון, קשים מלהכיל. בין לילה הומצאו במדינת ישראל תיקים, תפקידים ומשרדי ממשלה - שמלכתחילה יכלו לשמש כאגף או מחלקה במשרד ממשלתי - פוצלו ופורקו ואף נמסרו לידי רוטציות מצחיקות.
למשל, בכחול לבן הודיעו שח"כ מיקי חיימוביץ תהיה מועמדת לתפקיד שרת הגנת הסביבה או שרת האנרגיה ("תיק הקשור בתחומי עיסוקה שיימסר לכחול לבן בעוד שנה וחצי", לשון הודעתם). חיימוביץ לא תהיה שרת הגנת הסביבה או שרת האנרגיה במשך שלוש שנים, במקום ארבע כפי כל ממשלה נורמלית, אלא רק ל-18 חודשים, ולא עכשיו אלא בעתיד.
גם בצד של הליכוד, מפצלים, חותכים ונוגסים. מה אפשר לעשות בתור מועמד לשר חוץ בעוד 18 חודשים (לא עכשיו) ולמשך תקופה כה קצרה? מה קורה עם משרד הביטחון, התיק הכי חשוב במדינת ישראל, לכאורה, שימשיך לעבור ידיים כמו כדור שמכדררים? נתניהו לפחות מ-12 חודשים, אחר כך בנט לשבעה חודשים, ואז גנץ ל-18 חודשים ובסוף גבי אשכנזי ל-18 חודשים.
על כך יש להוסיף את פירוקי התיקים. בתום שבע-שמונה שנים בהן משרד החוץ פורק לגורמים, נמסר למשרדי BDS תחת השר לביטחון פנים, רוקן מתקציבים והפך לכלי ריק - השבוע החל פירוקו של המשרד לביטחון פנים. כדי לרצות את אורלי לוי-אבקסיס, שדילגה מצד לצד למענו של נתניהו, הוא החליט לנגוס במשרד לביטחון פנים ופורר לה משם חלקים. אגפים הקרויים עיר ללא אלימות, הרשות לביטחון קהילתי, אחריות על מניעת אלימות במשפחה, פרויקט של מצלמות ערים, הקרן לחילוט מסמים ופרויקט העצמה בחברה הערבית. כל הפזורה הזו תכונס תחת משרד ממשלתי ממוצא בשם "המשרד לחיזוק וקידום קהילתי", הכל כדי שלוי-אבקסיס תוכל להכריז שהיא שרה.
מה יהיה תקציב משרד שכזה, בעידן בו הגירעון הממשלתי צפוי להיות 12% בשנת 2020? ויש להבין, משרד ממשלתי מחייב מנכ"ל, נהג, דובר, יועצים, מזכיר ויועץ משפטי. רוב העבודה שלהם היא לרדוף אחרי משרדי ממשלה אמיתיים ולנסות לשכנע לאפשר להם לנהל פרויקטים כלשהם, וגם להצטלם לכלי התקשורת מפעם לפעם, כדי להדגיש את העשייה. בקיצור, הישראבלוף חזר.
"אפשר לשוחח גם נושאים קשים, המסר הועבר היטב"
שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו שהה כאן השבוע למשך כשבע שעות והספיק להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו, ראש הממשלה החלופי המיועד בני גנץ ושר החוץ המיועד גבי אשכנזי, כל אחד בנפרד. בהודעות הרשמיות אל מול פני המצלמה, נאמרו דברים מנומסים, אך זמן קצר אחרי שעלה פומפיאו על המטוס, תדרכו סגנו, דיוויד שנקר ואדם נוסף את העיתונאים המלווים ופירטו את הדברים נכוחה.
"הגיע הזמן לפזר את התובנה שאנחנו טסנו סביב חצי עולם עד לכאן רק כדי לדבר על סיפוח. זה דווח, אבל זה לא נכון", אמר שנקר. המסר הזה, הועבר אולי עבור מי שרצה לייצר ספין מן הפגישה הזו, כאילו נושא הסיפוח התקדם. בינתיים, זה עוד לא קרה.
בתדרוך שתומלל והופץ על ידי שגרירות ארה"ב בישראל, מאוזכר שנקר בשם הקוד "גורם רשמי בכיר במחלקת המדינה". אולם, בדבריו בתדרוך מפנה שנקר לראיון שנערך עמו כאן ב"גלובס" לפני כמה חודשים, ושם הוא מציב את התעדוף הברור בימים אלה, מבחינת הממשל האמריקאי: סין לפני יו"ש. סין במקביל לאיראן. היא בוערת להם, ומטרידה אותם, וזאת בלי להפחית מעוצמת האיום האיראני באזור.
"למזכיר המדינה אין קושי עם כך שלמדינות יש יחסי מסחר עם סין", נאמר בתדרוך, "אבל הסיפור של הקורונה ממחיש את הסכנה שבקיום יחסיים עסקיים עם מדינות שאינן שקופות, שלא מקפידות על נורמות סחר הוגנות, שממנפות את תחום הסחר כדי להשיג דברים מסוימים".
הוא נמנע מלהפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל ומספק דוגמה ממקום אחר. "אנחנו רואים מה הולך בג׳יבוטי (מזרח אפריקה), שם נותנים לסין הסכם חכירה ל 99 שנים לנמל... זה מוביל למלכודת חוב ובעיות כלכליות קשות", אמר. בישראל, וזה כבר עניין גמור, הסינים נמצאים בתוך הנמל החדש בחיפה. הרכבת הזו כבר יצאה מן התחנה (והסינים גם בתוך הרכבות שלנו).
והמתדרכים, שנקר ואדם נוסף ממשיכים: "בסין אין כזה דבר חברות פרטיות ועצמאיות, אם אתם משתמשים במוצרים של וואווי, אתם נותנים גישה לחברה שתגיע לדי-אן-איי שלכם, מידע שהופך לרכוש של המפלגה הקומוניסטית הסינית… אני חושב שזה חשוב שבנות הברית שלנו יבינו את הצורך לדון באיומים מן הסוג הזה ואת הדרכים לצמצם את האיום".
המתדרך הנוסף שהשתתף בשיחה, נשאל מפורשות על המסרים שהועברו לישראל, הן בנוגע למעורבות הסינית במתקן התפלת המים שורק וגם באשר לפרויקטים אחרים עתידיים (כמו השקעות בחברת אגד). הוא לא נכנס למקרים פרטניים אלא אמר: "ישראל וארה"ב הן בנות ברית ותיקות. היחסים האסטרטגיים מתקרבים מדי יום, מבחינה כלכלית או ביטחונית או גם בנוגע לשיתוף מודיעין. היחסים בינינו בוגרים מספיק כדי לשוחח גם על נושאים קשים, ואני חושב שהמסר שלנו הועבר היטב".