גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מבנגלדש ועד זמביה: מה קורה כשהמחלה של "האנשים העשירים" מגיעה אל העניים

המגפה ממהרת לצאת מכלל שליטה בתנאים של עוני ושל צפיפות ● עכשיו היא מזדחלת לאיטה אך בבטחה אל המדינות העניות: מקרה ראשון אובחן במחנה פליטים בבנגלדש, מספרי הנדבקים בהודו התנפחו ועקפו את סין, ומה קורה לארץ שלא חשבנו עליה בכלל: זמביה?

שוק במחנה פליטים של בני הרוהינגה בבנגלדש / צילום: Suzauddin Rubel, Associated Press
שוק במחנה פליטים של בני הרוהינגה בבנגלדש / צילום: Suzauddin Rubel, Associated Press

"מחלת האנשים העשירים" מתנהלת לאיטה במורד הדרך, אל פגישתה הוודאית עם האנשים העניים. ביום שישי אובחן המקרה הראשון של נגיף הקורונה במחנות הפליטים של הרוהינגה בבנגלדש, אלה בני המיעוט המוסלמי שנמלטו מאימת הצבא בבורמה (מיאנמר).

עניינה של מגפה הוא בדיוק זה שהיא ממהרת לצאת מכלל שליטה בתנאים של עוני ושל צפיפות. מרחק ביטחון? מסיכה? רחיצת ידיים? בידוד? כל השומע יצחק, או יבכה. מחנות פליטים ללא מים זורמים, שבהם משפחות ענפות מתחלקות באוהל קטן, לא נועדו להיגיינה או לרפואה מונעת. חייהם של אלפים תלויים להם עכשיו מנגד, או אולי של מאות אלפים.

ביום שישי גם שמענו מארגון הבריאות העולמי תחזית קודרת על אפריקה. המגפה פסחה עליה, לפי שעה, במובן של היקף ההידבקויות והמתים. אבל לא לעולם החוסן היחסי הזה. ב-12 החודשים הבאים, 250 מיליון אפריקאים ילקו בנגיף. התמותה תהיה נמוכה יחסית לשיעוריה במערב, קצת פחות מ-200 אלף אבל השפעת המגיפה על שירותי הרפואה תהיה הרסנית.

ה'ניו יורק טיימס' נתן דוגמה בחודש שעבר לחוסר האונים של אפריקה. "בדרום סודאן יש יותר סגני נשיא (חמישה) מאשר מכונות הנשמה (ארבע). ברפובליקה המרכז-אפריקאית יש שלוש מכונות הנשמה לחמישה מיליון תושבים. בליבריה, עם מספר תושבים דומה, יש שש, אבל אחת מהן תקועה מאחורי שעריה של שגרירות ארה"ב".

לפי ארגון הבריאות העולמי, אלפיים מכונות הנשמה משרתות 41 ארצות באפריקה. בעשר נוספות אין אף מכונה אחת.

ואין צורך להיות פליט בבנגלדש כדי להתקנא בעצם התפיסה של מים זורמים. בליבריה, 97% מן האוכלוסייה אינם יכולים להסתמך על מים זורמים ועל סבון.

הודו מוצאת 260 מיליארד דולר

אין כמובן כל חדש בעצם משבר המים בארצות המתפתחות. הודו סובלת ממנו יותר מכל ארץ אחרת. השבוע כותב עיתון בדלהי, שבאזורים הדרומיים של העיר יש מחסור יומי של מים השקול כנגד 750 מיליון ליטר. כמעט כל העיר נמצאת תחת סגר, גם בשעה שחלקים אחרים של הודו מתחילים להיפתח. יתר על כן, צפון הודו נמצאת בעיצומה של עונה חמה להחריד, מאי-יוני, שבה הטמפרטורה היומית הממוצעת נעה סביב 40 מעלות.

הודו הרחיקה לכת הרבה יותר מאפריקה (חוץ מדרום אפריקה), הרבה יותר מרוב אסיה ואמריקה הלטינית, במאמץ הבלימה של הנגיף. כמו בארה"ב, ממשלתה טוענת שאילמלא החמירה, המצב היה כל כך הרבה יותר גרוע. זה בהחלט יתכן, אבל התוצאות מתקשות לעורר התפעלות. בימים האחרונים הודו חלפה על פני סין במספר ההידבקויות (90 אלף בראשון בבוקר לעומת 83 אלף בסין), אם כי מספר המתים בהודו קטן בערך ב-40%.

עכשיו הודו מנסה לחזור ולפתוח. ממשלתה הודיעה בשבוע שעבר על זריקת מרץ של 260 מיליארד דולר כדי להקים את הכלכלה על רגליה. הסכום הזה שקול כנגד עשירית התוצר המקומי הגולמי של הודו (על פי החישוב של 2017). ארה"ב הקצתה עד כה שלושה טריליון דולר למניעת התמוטטות כלכלית, והסכום הזה שקול כנגד 15% של התמ"ג. בשתיהן, ארה"ב והודו, הקצאות כאלה הן חסרות כל תקדים.

תנו לה חצי אחוז

דיפדוף בעיתוני ארצות רחוקות מביא אותנו הבוקר אל ה'דיילי מייל' של זמביה, בחלק הדרום-מזרחי של מרכז אפריקה. בעמוד הראשון אנחנו מוצאים ידיעה על פנייה נואשת של זמביה אל הקהילה הבינלאומית להושיט לה סיוע חירום של 133 מיליון דולר, סכום השקול בערך כנגד חצי אחוז של התמ"ג. צנוע למדי.

שער ה"דיילי מייל" בזמביה: נשיא זמביה אדגאר לונגו מכנס את ממשלתו לישיבת מסיכות / צילום: צילום מסך

יומיים קודם הודיע הבנק המרכזי של זמביה על תכנית המרצה של הכלכלה בערך כולל של קצת פחות מחצי מיליארד דולר. בזמביה מתגוררים כמעט 18 מיליון בני אדם. לפני המגיפה, 55% מהם נמצאו מתחת לקו העוני.

זמביה מנסה להוסיף ולצוף על פני המים. לפי שעה, פגיעת הנגיף קלה יחסית. נתונים במערכת הדאטה הבין לאומית (על פי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור) מראים כי רק 679 בני אדם לקו בנגיף, ורק שבעה מתו.

המספרים האלה אולי ממעיטים מהיקף הבעיה, אבל לא במידה דרמטית. הם מתיישבים עם דפוסי ההתפשטות של הנגיף ברוב ארצות אפריקה שמדרום לסהרה.

אבל הם אינם משקפים את הנזקים לכלכלתה הרופפת של זמביה. קודם כול, שליש המקרים המדווחים בזמביה נרשמו בעיירה אחת, נאקונדה, בצפון זמביה, על גבול טנזניה. היא נמצאת בלב האזור של מכרות הנחושת (זמביה היא מפיקת הנחושת השניה בגודלה באפריקה).

לא לגעת בנחושת

במהלך אפריל, התחולל בזמביה עימות בין הממשלה למגזר הפרטי, שהיה ראוי להרבה יותר תשומת לב בינלאומית ממה שקיבל. בשבוע הראשון של אפריל הודיעו הבעלים של מכרות הנחושת, כי הם מתכוונים להשעות את פעילותם מתוך חשש לשלום עובדיהם. זמביה הפריטה את המכרות האלה לפני 20 שנה, כאשר ניסתה להתנער מן הניסיון הסוציאליסטי הכושל של 25 שנותיה הראשונות (היא קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1964).

ממשלת זמביה הודיעה שהיא תתנגד בכל כוחה להשעיה. מקומות העבודה של 11 אלף בני אדם עמדו על הפרק, שלא לדבר על תמלוגי המכרות. על פי דוח של הבנק העולמי מסוף 2016, בארבע השנים הקודמות מכרות הנחושת הניבו 11% מן התמ"ג.

להלן התפתח מאבק מעניין, שנמשך עד תחילת מאי, כאשר הבעלים, חברת אחזקות בין לאומית ששמה Glencore, הסכימו לחזור ולפתוח.

פרשת המכרות בזמביה היא כמובן כאין וכאפס לעומת היקף הסגירה ואבדן מקומות העבודה בארצות העשירות. בסוף השבוע שעבר שמענו למשל, כי סגירתו של ענף המסעדות בארה"ב לבדה עלתה 80 מיליארד דולר, ושמונה מיליון בני אדם איבדו את מקומות העבודה שלהם. אבל הפגיעה הפוטנציאלית בתמ"ג של זמביה אינה קטנה מפגיעת הקורונה בארה"ב. שם, נזקה של המגיפה מוערך ב-5% של התמ"ג לכל חודש של סגר ושל השבתה.

לחיות ב"עולם של מחסור"

זמביה עומדת במקום לא-מוכר. היא סמוכה על שולחנה של הקהילה הבינלאומית זה שנים, אבל היא אינה רגילה לראות את מיטיביה מתייסרים בעצמם. "אנחנו יודעים שאנחנו חיים בעולם של מחסור", אומרת סגנית הנשיא של זמביה, אינונגה ווינה. "אבל זה עולם המציע אפשרויות חדשות של נתינה ושל חלוקה". האומנם.

האם זמביה תוכל לסמוך על רוח "נתינה וחלוקה" בקהילה הבין לאומית? למזלה, מיטיביה נוטים להיות צפון אירופיים, עם אתוס רב ימים של סיוע לארצות עניות באפריקה. אבל מצוקתן של ארצות עניות מעניקה הזדמנויות נוספות ומדאיגות לסין.

מספר ניכר של ארצות באפריקה כבר כורעות תחת התוצאות ארוכות-הטווח של אשראי סיני נדיב וקל. הוא הוצע כמעט כלאחר יד, על יסוד תנאים שמקבליו לא שקלו די הצורך. כאשר לא הצליחו לעמוד בתנאי הפרעון, ארצות מצאו את עצמן מחכירות חלקים של שטחן לסין ל-99 שנה.

זמביה היא מקרה רב-אירוניה. כאשר סין עצמה היתה ארץ עניה להחריד, מבודדת ומסוגרת, עם מעט מאוד יבוא ויצוא, היא ניסתה את כוחה בסיוע חוץ. זה היה בסוף שנות ה-60 של המאה שעברה. משאביה של סין היו מוגבלים להחריד.

היא בחרה אז את זמביה, ארץ ללא מוצא לים, שהיתה תלויה בדרום אפריקה של האפרטהייד. סין רצתה לפטור אותה מן התלות הזו. היא הניחה מסילת ברזל מנמל דאר א-סלאם, בחוף האוקיאנוס ההודי של טנזניה, אל מכרות הנחושת של זמביה. זה היה פרויקט גדול וחשוב כשלעצמו, אבל קשה להאמין שרק לפני 50 שנה זה כל מה שהיה לסין להציע לעולם החיצון.

איפה סין ואיפה זמביה.

פטריוטיות כלכלית

הודו שבה פתחנו מנסה עכשיו את כוחה בהסברים איך היא תממן את 260 המיליארד של תוכנית ההמרצה. שרת האוצר החרוצה והידענית, נירמאלה סיתאראמאן, ערכה בימים האחרונים ארבע מסיבות עיתונאים כדי להסביר.

במידת הקיצור, חזון ההתאוששות ההודי כולל שני מקורות מימון עיקריים: הפרטות מסיביות (למשל נמלי תעופה ומכרות) לצד פטריוטיות כלכלי. ההודים מוזמנים עכשיו לא רק לקנות מוצרים הודיים, אלא לייצר בבית כל מה שהם יכולים.

הנה משהו שיעניין, ואולי גם ידאיג ישראלים: הודו תחדל לייבא נשק שהיא מסוגלת לייצר בבית. היא תפרסם בקרוב רשימה של כלי נשק אסורים ביבוא עם לוח זמנים להחלתה. על פי שרת האוצר, הרשימה הזו "תגדל ותלך משנה לשנה" (https://tinyurl.com/nirmala-no-import).

לזה קוראים בלשון די פשוטה פרוטקציוניזם, וזה פחות או יותר ההיפך מסחר חופשי. זה גם אולי רמז על העתיד לבוא, לא בהודו בלבד. אף כי משבר הקורונה מספק הזדמנות להיזכר בחשיבותו האובייקטיבית של שיתוף פעולה בין לאומי, הפיתוי המיידי הוא לטרוק דלתות ולהגיף את התריסים.

ארה"ב והודו אולי יעמדו בזה. אבל הנה ניחוש לא מוסמך: לזמביה, או לזמביות של ימינו, אין כל סיכוי בעולם סגור.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי