רופא מהצוות הרפואי יוצא לשאוף אויר מתוך מחלקות הטיפול הנמרץ בבית החולים בברונקס, ניו יורק / צילום: Mary Altaffer, Associated Press
אם תחפשו בכתבי העת הרפואיים מידע על ההשפעות של מחסור בשינה או של הפרעות חמורות למחזור השינה התקין, תרגישו כאילו נתקלתם בתיאור של מגפה חדשה, איומה ונוראה, שפוגעת בכל חלקה טובה בגוף ובמוח האנושיים. קריאה רציפה במקורות הללו תשכנע אתכם שלא הייתם מאחלים חוסר שינה לאף אחד שיקר לכם או שאתם רוצים בטובתו, ואתם בטח לא רוצים שמישהו שסובל מחוסר שינה יקבל החלטות שהבריאות או החיים שלכם תלויים בהן. אפילו לא תרצו שהאדם הזה יתקרב אליכם.
● המתמחים נאבקים: "משמרות קצרות יותר יעזרו לנו לספק רפואה טובה יותר"
לא ברור כיצד קרתה התקלה ההיסטורית שקיבעה דפוס של חוסר שינה דווקא במקצוע שדורש את התפקוד הגבוה ביותר. לפחות זה לא מידבק.
1. מתקשים לתעדף מידע
חוסר שינה מתמשך או אפילו של כמה ימים מוביל לעלייה בעצבנות, בכעסנות, באימפולסיביות ובחרדתיות. בנוסף, הוא פוגע ביכולת קבלת ההחלטות. רוב המחקרים בחנו מניעת שינה למשך לילה אחד, או קיצור השינה ל-4-5 שעות במשך כמה לילות רצופים. זה לא זהה למשמרת של 26 שעות שאחריה עשוי להגיע לילה מלא (או עוד משמרת), אבל הגיוני ששיבוש קבוע של דפוסי השינה הטבעיים יכול לפגוע בתפקוד בכיוונים דומים.
בניסוי שנערך באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' תלמה הנדלר והחוקרת אתי בן סימון, נמצא כי לילה יחיד של חוסר שינה פגע ביכולת של נבדקים לזהות את כיוון התנועה של נקודות הנעות מעל תמונה נייחת. החוקרות בחנו את ההשפעה של תוכן התמונה על התפקוד, וגם מדדו את התגובות הרגשיות של הנבדקים ב-EEG. המתנדבים שלא ישנו ייחסו לתמונות שהיו אמורות להיות ניטרליות ערך רגשי דומה לתמונות שהיו אמורות להיות בעלות ערך רגשי חיובי או שלילי. לדברי החוקרות, נראה שהנבדקים עצבניים בגלל חוסר השינה, ומגיבים לכל דבר בעוצמה רגשית, כלומר, הם איבדו משהו מיכולת הוויסות הרגשי שלהם.
"עצם היכולת להבדיל בין מה שאמור להוביל לרגש עז לבין מה שניטרלי נפגע במצבים של חוסר שינה. פגיעה כזו עלולה למנוע מאיתנו לתעדף מידע ולכן לעבד את המידע החשוב, והתוצאה היא שיפוט לקוי ועצבנות", אמרה הנדלר בהודעה לתקשורת שליוותה את פרסום המחקר ב-2016. ניסוי נוסף אישש את שתי המסקנות הללו, וגם מצא כי קל יותר להסיח את דעת הנבדקים לאחר שלא ישנו.
ניסוי נוסף, שבחן אנשים שישנים פחות מ-8 שעות בלילה, מצא אצלם נטייה גבוהה יותר למחשבות שליליות חוזרות ונשנות (רומינציות) וחוסר יכולת להסיט את המבט מתמונה מטרידה.
מצפים מהרופאים להיות נחמדים אליכם? מהמחקר נראה שזה כמעט בלתי אפשרי כשהם לא ישנים היטב. למעשה, כולנו יודעים שזה אפשרי, כי פגשנו רופאים נחמדים לצד לא נחמדים, אך נראה כי נדרשו מהם תעצומות נפש אינסופיות לשם כך.
2. דפוסים של חרדה חברתית
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו שמחסור בשינה מגביר את הנטייה שלנו לסוג של חרדה הנקרא Anticipatory Anxiety, כלומר חרדה מפני העומד לבוא, או פשוט - דריכות. הדפוס הזה דומה לפעילות המוחית המתגלה בסינדרומים פתולוגיים של חרדה. אנשים שהם מלכתחילה יותר עצבנים רגישים יותר לתופעה הזאת. השילוב בין עצבנות כזו לבין סביבה דרוכה ממילא כמו בית חולים עלול להיות נפיץ במיוחד. התופעה הזאת מתרחשת אפילו לאחר לילה אחד ללא שינה, וגם בבני נוער וצעירים, גילאים שנוטים לחשוב שניתן להתנסות בהם בחוסר שינה ללא פגע.
בניסוי נוסף שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה התברר שמניעת שינה פוגעת אנושות בכישורים חברתיים. אנשים שלא נחים היטב, שנבחנו במכשירי הדמיה פונקציונלית, הציגו יותר פעילות באזורים שנועדו לאמוד אימום מבני אדם אחרים ופחות פעילות באזורים שמתווכים אינטראקציה חברתית. אותם נבדקים באמת נמנעו מחברה, והתנהלו כמעט כמי שלוקים בחרדה חברתית.
זאת ועוד, כאשר הראו לאנשים שישנו היטב סרטוני וידיאו של אנשים שלא ישנו היטב, האחרונים עוררו בצופים יותר תחושות של ריחוק וניכור. משהו בהבעות הפנים או בשפת הגוף של חסרי השינה שידר את האיום החוצה, והצופים הגיבו בהתאם. אחרי מפגש פיזי קצר עם אדם שלא ישן, האחרים שפגשו אותו ציינו כי הם מרגישים בודדים. "בני אדם הם יצורים חברתיים אבל חוסר שינה הופך אותנו למצורעים חברתיים", אמר פרופ' מתיו ווקר מאונבירסיטת UCLA, ממובילי המחקר.
3. כועסים בקלות רבה יותר
חוקרים מאוניברסיטת איווה, ארה"ב איששו את מה שהיה די ברור אינטואיטיבית לכולנו, והוא שאנשים שנמנעה מהם שינה כועסים בקלות רבה יותר, אם יש סיבה לכעוס. הנבדקים שלא ישנו הגיבו בכעס רב יותר לרעש לבן, וגם לתסכול בביצוע משימה, ובמיוחד לאינטראקציה בין שניהם - רעש לבן בעת ביצוע משימה מתסכלת. החוקרים מצאו שכמחצית מהנבדקים ששנתם קוצצה לכ-4.5 שעות דיווחו על עייפות רבה והיו מאוד עצבניים, אבל על כ-50% ההשפעה הייתה קטנה יותר, כלומר בכל זאת ייתכן שיש מי שסובל במשמרות של 26 שעות, ויש מי שסובל מאוד.
4. מתקשים לעבד פחמימות
ומה לגבי ההשפעה הגופנית של חוסר שינה על הרופאים? אפשר לצטט אינסוף מחקרים בנושא הזה. נביא כאן מבחר מהם. ראשית, ישנו קשר מתאמי בין השמנה לבין מחסור בשינה. מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת שיקגו ומחקרים רבים נוספים שתמכו בו הראו כי פגיעה בשינה מובילה להשמנה ולמחלות מטבוליות. החוקרים מצאו כי שדרים של המוח המאותתים לגוף על הצורך במזון (שדרי רעב ותיאבון) מוגברים במצבים של חוסר שינה.
מחקר נוסף מאוניברסיטת שיקגו שפורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet, הראה כי חוסר שינה משפיע על היכולת של הגוף לעבד ולאחסן פחמימות. בניסוי זה, אחרי שבוע של שינה בת ארבע שעות אצל אנשים שרגילים לישון כשמונה שעות בלילה, החלו חלק מהנבדקים להציג מדדים מטבוליים הדומים לאלה של חולי סוכרת. זאת למרות שהנבדקים היו כולם צעירים ורזים. כל המדדים חזרו לעצמם כאשר ניתן לנבדקים לישון כאוות נפשם.
5. סיכון מוגבר לחטוף סרטן
אם מחסור בשינה גורם למחלות מטבוליות, הגיוני שהוא מגביר את הסיכון למחלות לב ושבץ. אבל מה הקשר לסרטן? מתברר שיש. אנשים שישנו פחות משש שעות בלילה היו בסיכון גבוה ב-50% ללקות בסרטן המעי הגס מאנשים שישנו יותר מ-7 שעות בלילה, על פי מחקר של רשת בתי החולים האוניברסיטאית Case Medical Centers. אותה קבוצת חוקרים מצאה גם סיכון מעט מוגבר לחזרה של סרטן השד אצל נשים אחרי גיל הפוריות שישנו מעט. מחקר נוסף של אוניברסיטת שיקגו מצא כי לאחר פחות משבוע של הפחתת שינה ל-5 שעות בלילה, ירדו רמות הטוסטסטרון של הנבדקים באופן מובהק.
והרשימה נמשכת: סיכון מוגבר לפציעות ספורט, נטייה מוגברת לדלקת, שכיחות גבוהה יותר של מחלות מידבקות כמו צינון ושפעת, ובתחום הקוגניטיבי גם פגיעה בזיכרון, נטייה לנטילת סיכונים, ביצועים לקויים בספורט ועוד.
במחקר כלכלי מקיף שנערך ב-2016 אוחד כל המידע הזה כדי לגלות שמחסור בשינה עולה לכלכלה האמריקאית כ-411 מיליארד דולר בשנה, כ-2.28% מהתל"ג באותו זמן. סיכון התמותה בשנה הקרובה בקרב אנשים שישנים פחות מ-6 שעות בלילה היה גבוה ב-13% מאשר זה של אנשים שישנים 8 שעות ביום. במאמר נכתב כי על רופאים להציע עזרה לכל החולים שלהם באימוץ דפוסי שינה בריאים. אך מי יעזור לרופאים?