משה גפני בביקור בגוש עציון / צילום: דוברות יהדות התורה
ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בשבוע שעבר בין הליכוד לבין שאר המפלגות שמים דגש על מהלך סיפוח ישוביים יהודים ביו"ש וסיפוח בקעת הירדן, אולם ל"גלובס" נודע שבשעות שלפני החתימה התחוללה דרמה קטנה, כאשר סיעת יהדות התורה התנגדה לניסוח הנוקשה שנדרש על ידי נציג הליכוד במו"מ, יריב לוין, של תמיכה מוחלטת בכל עמדה של ראש הממשלה בנושא החלת הריבונות.
הסעיף הרלוונטי בהסכם הקואליציוני, סעיף 11 קובע כך: "יהדות התורה מתחייבת לתמוך בכל עמדה של ראש הממשלה, המתואמת עם ארה"ב, הנוגעת באופן ישיר או עקיף לעניין החלת הריבונות בממשלה ו/או בכנסת ובכלל זה בוועדות הכנסת ובהצבעות במליאת הממשלה והכנסת".
המילים "המתואמת עם ארה"ב" - שולבו בתוך ההסכם, לפי דרישה שהעלו ביהדות התורה ובמיוחד דרישתו של ח"כ משה גפני, מדגל התורה. בימים שלאחר החתימה על ההסכם, בכירים ביהדות התורה אמרו לסביבתם כי הסעיף הזה "נכפה עליהם".
גפני שילב את המילים "המתואמת עם ארה"ב" מתוך הנחה שאם הדברים יתרחשו רק בהסכמת ארה"ב, ישראל לא תדהר קדימה עם החלטות חד צדדיות, אלא ישקלו גם אינטרסים איזוריים נוספים, עמדה הדומה לעמדותיהם של שר הבטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי. עם זאת, יתכן ובארה"ב תתקבל החלטה פוליטית שהסיפוח מיטיב עם הצרכים של הנשיא במהלך הקמפיין וכך לניסוח שדרש גפני לשלב, לא תהיינה השלכות.
בהסכם הקואליציוני עם ש"ס, הגיעו לניסוח זהה, כאשר השר אריה דרעי ומנהל מו"מ מטעמו, אריאל אטיאס, קיבלו עליהם את העמדה של יהדות התורה. גם השר ליצמן, הסכים עם הניסוח הנ"ל, ועמדתו בנושא ריכוך הסעיף, כך שהמהלך יהיה מתואם עם ארה"ב, היתה דומה לעמדתו של גפני.
בסעיף המקביל בין הליכוד לכחול לבן (סעיף 29), לא מחוייבים אנשי כחול לבן לתמוך במהלך, אך המהלך של הליכוד צריך להתבצע אחרי "דיון והתייעצות בין נתניהו לגנץ". בנוסף מצויין שם שנתניהו יכול להוביל את המהלך באמצעות הצעת חוק פרטית של ח"כ מן הליכוד וכי הנושא יועבר לדיון בועדת חו"ב, בראשות ח"כ צביקה האוזר. כחול לבן לא מחוייבים למשמעת קואליציונית בהצבעה על החקיקה הזו.
עמדת הרבנים
יצויין, ביהדות התורה אוחזים בעמדה ותיקה שהובעה בעבר על ידי נשיא מועצת גדולי התורה, הרב שך ז"ל ועל ידי רבנים בולטים אחרים בה תמכו בהסכמי שלום. כך למשל, אמירות מפורסמות של הרב שך, בימי ממשלת בגין היו כי "ויתור למען השלום, איננו ויתור". הרב שך התנגד בזמנו לחוק סיפוח רמת הגולן ולחוק סיפוח ירושלים והוביל דעה של תמיכה בהסכמי שלום.
בחסידות גור, המיוצגת על ידי ליצמן בכנסת (אגודת ישראל), האדמו"ר מגור הרב אלתר המכהן כיום כנשיא מועצת גדולי התורה - אינו מתיר לחסידיו להתגורר ביו"ש. מנהיגה הנוכחי של ש"ס הרב חכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה, תומך אף הוא בגישות מדיניות אלה.
הפולטיקאים המובילים ביהדות התורה וש"ס, ליצמן, גפני ודרעי, נוהגים להביע בפומבי עמדות מדיניות יותר ימניות, מתוך חיזור אינטנסיבי אחרי הקול הימני-דתי במדינה הנוטה יותר לימין. כלומר, מניעי השיח על סיפוח בציבור החרדי, הם למטרות קמפיין, לרוב.
ח"כ משה גפני, אפילו יצא במהלך הקמפיין האחרון לחזר אחר קולות חרד"לים בגוש עציון, וביקר ביישובים מיצד, מעלה עמוס וכוכב יעקב-תל ציון.
דרעי אף הוא יצא לאירוע קמפיין בבקעת הירדן והביע תמיכה פומבית בסיפוח.
באשר לגפני, יש האומרים שהוא יצא לסיורי השטח האלה, בלחצו של מספר 8 ברשימת יהדות התורה ח"כ לשעבר יצחק פינדרוס, המושך את המפלגה יותר ימינה (הוא לא נכנס לכנסת בסופו של דבר).
אחרי הסיור המדובר בפברואר 2020, הועלו תמונות רבות של גפני ברשתות החברתיות מסייר בגוש עציון, והוא אמר לסביבתו הקרובה שהוא נבוך מן הפרסומים, כיוון שאינם תואמים את גישתו בנושא סיפוח עתידי.