גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נהיגה בערפל: אף אחד לא יודע איך תיראה המחצית השנייה של שוק הרכב, אבל לנחש מותר

מה יהיה שיעור האבטלה במשק, האם יצרני הרכב יצליחו לספק מכוניות חדשות ואיזו מדיניות יאמץ משרד האוצר כדי להתמודד עם המשבר ● יבואני הרכב בישראל נערכים לירידה של 25%-30% במכירות השנתיות, אבל חייבים לקחת בחשבון הפתעות. טובות או רעות

המונח השימושי ביותר בלקסיקון של האנליסטים בימים אלה הוא תרחיש. המשמעות המעשית שלו היא "יש כרגע יותר מדי גורמי אי ודאות ואין לנו מושג מה הולך לקרות. לפיכך אנחנו מכסים את כל הפינות. תרגישו חופשי לבחור בתרחיש שמתאים לכם".

בתופעה הזו נתקלנו לאחרונה בשלל תחזיות עדכניות של חברות ייעוץ בין לאומיות מכובדות, שמנסות להעריך את ההתפתחויות בתעשיית הרכב בעקבות משבר הקורונה. בכל מחקר כזה פגשנו בין שלושה לחמישה תרחישים, שנעו על המנעד בין "שיקום מואץ של התעשייה והתאוששות בתצורת V" לבין "קטסטרופה שתימשך עמוק לתוך השנה הבאה".

מבחינת ענף הרכב הישראלי, שמנסה להתאושש כרגע מחודש המכירות הקשה בתולדותיו, בחירה בין תרחישים שונים להמשך השנה היא לא שעשוע אקדמי אלא החלטה קיומית, שמרווח הטעות בה אפסי.

אלה שמאמצים את התרחיש האופטימי, שצופה התאוששות מהירה של המשק הישראלי ושל שוק הרכב במחצית השנייה של השנה, צריכים להזמין כבר כעת מכוניות מהיצרן, מאחר שפרק הזמן הממוצע בין הזמנה לייצור הוא חודשיים-שלושה. אם ההתאוששות תהיה איטית מהצפוי, או שתחול התפרצות מחודשת של הקורונה חלילה, ההחלטה הזו עשויה להעמיק את בעיית המלאי וליצור לחץ משמעותי בגזרת האשראי.

מנגד, מי שיאמץ תרחיש פסימי ויבחר כתוצאה במסלול עסקי זהיר של "מינימום עד אפס הזמנות למלאי", עשוי להחמיץ את גל המכירות של הרבעון השלישי והרביעי במקרה שהמשק יבצע ריבאונד מהיר וחזק מהצפוי. במקרה כזה הוא עשוי גם להחמיץ הזדמנויות עסקיות לרכש מוזל מיצרני רכב, שנמצאים כיום במצוקה.

מה שמסבך עוד יותר את ההחלטה הוא חוסר הוודאות לגבי קצב ההתאוששות של תעשיית הרכב הגלובלית ויכולת אספקת הרכב של כל יצרן בחודשים הבאים. גם המהלכים בהם ינקוט הרגולטור הישראלי יכולים להשפיע על קצב ההתאוששות של שוק הרכב וגם נתוני המאקרו של המשק - אבטלה, למשל - יכולים לדחוף את הביקוש לכאן או לכאן. ננסה לפזר חלק מהערפל.

הרגולטור ינסה להאיץ את השוק?

כבר כתבנו לא פעם שמיסוי הרכב שמוטל בישראל יכול לשמש בתור כלי יעיל להטיה של שוק הרכב הישראלי בכיוון מסוים, אפילו אם כוחות השוק וכוחות הכלכלה העולמית דוחפים בכיוון ההפוך.

ההתלבטות שעומדת כרגע בפני האוצר היא האם, ואיך בדיוק, להשתמש בכלי הזה. הנטייה הטבעית של המדינה בעשורים האחרונים הייתה להשתמש במיסוי הרכב לצורך סתימת חורים בתקציב. החור שצריך לסתום כיום הוא כבר בגדר בולען, שכל סביבתו מתמוטטת לתוכו.

על פי הנתונים שפרסם האוצר בשבוע שעבר, הגירעון התקציבי באפריל נסק ל-14.9 מיליארד שקל לעומת 4.9 מיליארד שקל באפריל אשתקד. מתחילת השנה בלבד הסתכם הגירעון ב-28.3 מיליארד שקל והכנסות המדינה צפויות לרדת ב-2020 בכ-60 מיליארד שקל, שווה ערך לכ-5% תוצר. בקיצור מוטיבציה ברורה להעלאת מסים.

הבעיה היא שהשימוש במיסוי רכב לכיסוי גירעונות תקציביים מבוססת על הנחת היסוד, שעקומת הביקוש לרכב חדש בישראל היא קשיחה. כלומר גם אם מעלים את המס על רכב, המכירות השנתיות או הדו-שנתיות מושפעות בצורה זניחה.

ההנחה הזו הוכיחה עצמה היטב בעשור האחרון (ע"ע מיסוי ירוק) אבל מה שקורה בימים אלה הוא קריסה חסרת תקדים של הביקוש לרכב חדש, שבאה לידי ביטוי בירידה של 23% במכירות הרכב בינואר-אפריל וקריסה של כ-19% בהכנסות המדינה ממסי רכב באותה תקופה.

בהתחשב בנתוני המאקרו, לא מן הנמנע ייתכן שהשנה יימחקו 25%-30% מהמכירות השנתיות הממוצעות. לפיכך כל ניסיון להגדיל את מיסוי הרכב כדי ליצור הכנסות במצב הנוכחי מזכיר את הפתגם "לנעוץ דורבנות בסוס מת".

מנגד המרצת המכירות בשוק הרכב באמצעות הורדה של מס הקנייה, בתקווה שהגדלת המכירות תגדיל את הגביה ותפצה על העלות הפיסקאלית, היא החלטה לא קלה לאוצר בתקופה הזו. היא גם פותחת פתח אפשרי לתכנוני מס יצירתיים, למשל הקדמת ייבוא על חשבון השנה הבאה) או לזליגה של ירידת המס לרווחי היבואנים.

בשורה התחתונה סביר שנראה בחודשים הקרובים, אם בכלל, פשרה יצירתית של האוצר, שתכלול אולי מהלך להורדה של מס הקנייה תוך יצירה של מקור הכנסות עקיף אך מיידי מכלי הרכב הנמכרים. האפקטיביות של צעד כזה תלויה בגובה הורדת המס. הפחתה של 5%-10% במס הקנייה אפילו לא תורגש בשוק בטווח הקצר. הפחתה משמעותית, תוך נקיטת צעדים שיבטיחו את הורדת המס למחירי הרכב, תתרום להתאוששות מואצת.

יצרני הרכב: ערפל קרב

תיאורטית, תעשיית הרכב האירופאית חזרה להתניע את הייצור בשבועיים האחרונים ורוב היצרנים הודיעו רשמית על חזרה לפעילות. אבל צריך לקחת בחשבון, שההודעות הללו מיועדות כיום בעיקר לאזניהם של בעלי המניות ושל גופי האשראי.

בפועל הרבעון האחרון שיבש את המערכת הלוגיסטית המשוכללת והמשומנת של תעשיית הרכב ל"ייצור לפני הזמנה", כלומר כל רכב סדרתי חדש, שיורד מפס הייצור, כבר הוזמן על ידי דילר/צי משוק מסוים. בפברואר-אפריל בוטלו מאות אלפי הזמנות קיימות, השווקים הגדולים של אירופה וארצות הברית עצרו את הביקוש וכמעט 7.5 מיליון מכוניות נגרעו מהיקף הייצור הגלובלי. כיום מצטרפים למפולת שווקי מפתח, שנכנסו למעגל הקורונה באיחור, כמו שוק הרכב הרוסי והברזילאי.

המשמעות המעשית היא שגם אם מישהו בשוק הרכב הישראלי יאמץ את התרחיש האופטימי של "התאוששות בתצורת V" ויתחיל להזרים ליצרנים הזמנות לרבעון השלישי והרביעי, לא בטוח שבצד השני יהיה מי שיקלוט את ההזמנות הללו ויוכל לתרגם אותן לאספקה סדירה. ייתכן שפה ושם יהיו הזדמנויות לרכישת "מלאים יתומים" אבל עליהם קשה לבנות תוכנית עסקית שנתית. נציין, שלרוב היבואנים יש כיום בארץ מלאים לשניים-שלושה חודשים אבל אי אפשר לפסול תרחיש שבו הביקוש לרכב בשוק הישראלי יזנק במחצית השנייה וייתקל ב"חורים בהיצע" שאותם היצרנים לא יכולים לסגור.

צד הביקוש: קשר ישיר להתאוששות המשק

גם אם עקומת ההידבקות בקורונה תדעך בטווח של שבועות, אופק חיזוי הביקוש לרכב בעייתי במחצית השנייה הוא מעורפל, הן בשל תלות בגורמים מקומיים כמו הרגולטור וגלובאליים כמו תעשיית הרכב, ובעיקר בשל השפעת גורמי המאקרו שמכתיבים את קצב ההתאוששות של הכלכלה הישראלית כולה.

הנחת היסוד היא שרכב פרטי הוא עדיין מוצר, שאין לו תחליף בישראל - וזה נכון שבעתיים בתקופה בה התחבורה הציבורית נמצאת בקריסה והשימוש בה מרתיע את המשתמשים. לפיכך, כדי לחזות את הביקוש נאמץ את שיטת האלימינציה.

כבר בפתיחה אפשר למחוק, לפחות עד סוף השנה, את רוב הרכישות של שוק הליסינג וההשכרה, שבשנים כתיקונן מזרים כ-30%-40% מהביקוש לרכב חדש בישראל. חלק לא מבוטל משוק הליסינג מחובר כיום למכונת הנשמה, שמזרימה לו אשראי חיצוני; שוק גיוסי האג"ח דומם וספק רב אם יתעורר בחודשים הקרובים ואילו שוק רכבי ההשכרה התיירותיים מת מוות קליני. לא רק בעונת התיירות של קיץ אלא כנראה גם בעונת החגים של סוף 2020. בניכוי רכבי ליסינג, שכבר נרכשו בינואר פברואר ונמסרו ללקוחות, אפשר להוריד מהביקוש הפוטנציאלי להמשך השנה כ-30-40 אלף כלי רכב "מוסדיים".

קרוב לוודאי שאפשר להוריד מהתחזית עוד כ-15-20 אלף כלי רכב, שהיו אמורים להגיע עד סוף השנה לשוק ה"אפס קילומטרים", שגם הוא נשלט על ידי חברות הליסינג. זאת בשל אותה מגבלת נזילות, שמגבילה את רכישות הענף לצרכי ליסינג תפעולי. החריגים הם שחקני ליסינג, שנמצאים בבעלות או בשליטה של יבואני רכב. אצלם דווקא סביר, שנראה שימוש מוגבר בערוץ האפס קילומטרים כדי לגלגל מלאים של היבואן, אבל ספק אם זה ישנה את תמונת המכירות הכוללת.

בקרב הלקוחות הפרטיים, קצב התאוששות הביקוש יושפע מאחוזי האבטלה הגבוהים, השפל באמון הצרכנים וקשיי הנזילות של משקי הבית. לפיכך, בהעדר תימרוץ ממשלתי הביקוש ייגזר משני משתנים פנימיים עיקריים, שהראשון בהם הוא זמינות האשראי הצרכני.

ניתן להניח שהביקוש המוגבר לאשראי צרכני לרכישת רכב כנגד שעבודו ייתקל בחודשים הקרובים, ונתקל כבר היום, בחוסר רצון גובר של גורמים בנקאיים וחוץ בנקאיים לספק אותו - בוודאי לא בריבית זניחה, שהייתה מקובלת עד כה. ספק אם המקורות העצמאיים של היבואנים יוכלו לספק תחליף מלא לאשראי בנקאי זול בהיקף של 1.5-2 מיליארד שקל בחודש, שזרם בעבר לשוק הרכב.

הגורם הפנימי השני הוא שוק היד השנייה שכרגע מוצף בסחורה חדשה יחסית. מצד אחד השוק הזה מקשה על בעלי רכב ישן למכור אותו כדי לממן חלקית רכישה של רכב חדש. מצד שני הוא מהווה מקור תחליפי לרכישת רכב חדש עבור לקוחות חדשים, שנוספים לשוק (מקבלי רישיון חדש, לקוחות שרכבם נגרט, מפוטרים שנפרדו מרכבם הצמוד וכדומה). בשוק הזה גם יש מספיק היצע כדי לספק תחליף לרכישת עשרות אלפי כלי רכב חדשים.

בשורה התחתונה, שנת 2020 יכולה להסתיים עם 200-210 אלף מכירות של כלי רכב חדשים, אבל בקלות רבה יכולה גם לרדת מתחת לרף של 170 אלף מכירות. המשמעות היא פערים של 3-4 מיליארד שקל לכאן או לכאן. וזה, לכל הדעות, פער משמעותי בהחלט. תבחרו בתרחיש שמתאים לכם. 

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם