הטיילת הנטושה באילת / צילום: בת שבע ברגיג
שירות התעסוקה ועיריית אילת יוצאים בתוכנית חירום להצלת העיר אילת, שנפגעה אנושות מהמשבר. שיעור האבטלה בעיר הגיע בסוף אפריל לכמעט מחצית מכוח העבודה בעיר ועמד על 45.6%, זאת לעומת שיעור הממוצע הארצי שעמד על יותר מ-26%. הסיבה לכך היא שענף התיירות שכלכלת העיר נשענת עליו נסגר לחלוטין, ועדיין לא ברור מתי וכיצד הוא ייפתח.
מלבד שיעור האבטלה הגבוה, בכמעט רבע מהתאים המשפחתיים באילת שני בני הזוג נותרו ללא עבודה, לעומת כ-16% בממוצע ארצי. גיל דורשי העבודה באילת הוא גבוה יותר ומתרכז בגילאי העבודה העיקריים (35-54) - 41% מבני גילאים אלה נותרו ללא עבודה בעיר הדרומית. אפיון נוסף של המובטלים האילתים הוא שיעור גבוה של גברים ונשים ללא ילדים.
בשלב הראשון יתרכז מרב המאמץ בהשבת עובדים שהוצאו לחל"ת למקומות עבודתם, בהיקף המתאים וההדרגתי לפי פתיחת ענף התיירות. זה לא יקרה מיד. עבור אלה שלא יימצאו להם פתרונות, מתגבשת התוכנית של שירות התעסוקה ועיריית אילת, שתתבסס על שני צירים מרכזיים: ציר ההיצע, שיכלול השקעה בהכשרה מקצועית ובטיפול במובטלים; וציר הביקוש, שבמסגרתו יתגבשו מקומות עבודה חדשים שאינם מסתמכים על תיירות.
אחת האפשרויות שנבחנת היא העסקה מרחוק של תושבי אילת במרכזי שירות או בחברות במרכז הארץ. לשם כך מנסים לרתום את המגזר העסקי ואת משרדי הממשלה כדי לגבש הטבות שיעודדו מעסיקים לסייע למובטלים האילתים.
לדברי גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, ההכשרה תעניק למובטלים לא רק מקצוע אלא גם מיומנויות "רכות" כגון כישורים טכנולוגיים, ידע בשימוש במחשב ובשפות, שהעובדים יוכלו להמירם "ממקצוע למקצוע". בעיר יוקם מרכז הכשרה לשם כך, שיעניק למשתתפים בו גם שירותי אבחון וייעוץ תעסוקתי. "בגלל ההסתמכות רבת-השנים על התיירות, הפגיעה באילת מאוד משמעותית, ונעשה ניסיון לגוון את מקורות התעסוקה ולהשביח את ההון האנושי. דרוש שיתוף-פעולה ברמה המקומית והארצית ובין המגזר העסקי כדי לעשות את זה".
כמו כן, הוקם פורום "שולחן עגול", בהשתתפות מכלול הגורמים הרלוונטיים לטיפול וניהול המשבר בעיר, שבו תרוכז העבודה על התוכנית לקראת הפעלתה תוך מספר שבועות. המשרדים והגופים שייקחו חלק בתוכנית הם משרד הרווחה והשירותים החברתיים וכן משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים, משרד הכלכלה, ההסתדרות הכללית החדשה, המוסד לביטוח לאומי, התאחדות התעשיינים, נשיאות המגזר העסקי, התאחדות המלונות, לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים), ארגונים ועמותות תעסוקה ונציגי התושבים.
לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "חשוב ליצור באילת מקומות עבודה שאינם מסתמכים אך ורק על מלונאות ותיירות, כך שיהיה לעיר יסוד כלכלי איתן שימנע ממנה פגיעות קיצוניות כמו זו שאנו רואים. גם במוקדים נוספים אנו מפתחים תוכניות מותאמות במטרה להאיץ את השבתם של מאות אלפי ישראלים למעגל העבודה".
לדברי מאיר יצחק הלוי, ראש העיר אילת, "התוכנית תסייע לייצר תעסוקה מהירה ככל הניתן עבור המובטלים וגם תקדם גיוון תעסוקתי, לכן היא נבנית לטווחים הקצרים והארוכים".
לדברי איציק שמולי, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הנכנס, "המצב התעסוקתי באילת והערבה מדאיג במיוחד, עם משפחות שלמות ורבבות אנשים שמטה לחמם נשבר - במיוחד מענף התיירות והמעגלים שסביבו. על כן אנחנו יוצאים מיד לתוכנית סיוע ממוקדת ומותאמת לעיר, במטרה להשיב את נפגעי המשבר הבריאותי והכלכלי למסלול החיים, ולהתניע את התעוררות עיר התיירות הדרומית של ישראל".