עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס
לאחרונה פורסם ב"גלובס" כי במשרד המשפטים מתגבשת רפורמה, אשר תוגש בקרוב לוועדת השרים לחקיקה, לפיה יקבלו חברות הנמצאות בקשיים כלכליים אפשרות להקפאת הליכים במסלול מהיר, שימנע מהנושים להגיש נגדן תביעות חוב, במטרה להכניס את החברה להליכי הבראה.
על פי הרפורמה המוצעת, בתקופת הקפאת ההליכים, לא יוכלו בעלי המניות בחברה למשוך כסף מהחברה. ההנחה שבבסיס הרפורמה הנה שעם שוב המשק לפעילות, יוכלו חברות רבות להשתחרר מן המצוקה התזרימית אליה נקלעו, ולעלות על מסלול הבראה, במקום על מסלול חדלות פירעון. אך גם רפורמה זו לא תיתן מרחב נשימה מספיק לעסקים רבים, שיזדקקו לא רק לסבלנות מצד נושיהם, אלא גם לפתרונות שיאפשרו לספקים וללקוחות להמשיך לעבוד איתם, ושיאפשרו להמשיך לשלם שכר לעובדים המניעים את גלגלי העסק.
עוד בטרם יחלוף משבר הקורונה דבר אחד ניתן לומר בוודאות: ללא שיתוף פעולה מצד הבנקים הגדולים, הכלכלה הישראלית לא תשרוד. מדי יום אנו עדים לידיעות מכל קצוות תבל על חברות ענק שפונות בבקשה להקפאת הליכים בדרכן לחדלות פירעון. החל מענקית התעופה האוסטרלית וירג'ין ועד רשתות האפנה האמריקאיות J.CREW וברוקס בראד'רס. מה יגידו אזובי הקיר? עוד מיליוני עסקים ברחבי העולם עשויים למצוא את עצמם בהליכי חדלות פירעון בדרכם להסדר חוב במקרה הטוב או לפשיטת רגל במקרה הפחות טוב. משבר הקורנה לא חס על אף תחום בכלכלה העולמית.
בשונה ממדינות רבות בעולם בהן הממשלות מיהרו לקחת אחריות על המשבר הכלכלי והזרימו עשרות מיליארדים על מנת לסייע לכלכלותיהן, בישראל אנו למדים כי הממשלה לכל הפחות אינה ממהרת להעניק למשק את מכונת ההנשמה הכלכלית לה הוא נדרש. היטיב לנסח זאת מנכ"ל משרד האוצר שפנה אל הקמעונאים ב-19.4 ואמר להם "צאו נגד הבנקים". כפי הנראה מנכ"ל משרד האוצר יודע על מה הוא מדבר. עד כה לא ניתן להשוות בשום פרמטר את הסיוע שמעניקה מדינת ישראל למגזר העיסקי לזה שמוענק במדינות אחרות בעולם. הרמז העבה ששיגר שי באב"ד אל ראשי המערכת הבנקאית צריך להדהד לכל בעל עסק כמו גם לראשי הגופים המוסדיים.
חברות קטנות ובינוניות זקוקות כיום ויזדקקו עוד יותר בעתיד הקרוב, לערוצים שיאפשרו דחייה של גביית החובות ולהגנה מפני הנושים. משבר הקורונה יצר מצב נדיר ביותר שכן כיום מדובר באינטרס משותף גם לנושים - גדולים כקטנים. יש להפנים כבר עתה כי חמדנות מצד הנושים הגדולים (על פי רוב - הבנקים) לא תוביל הפעם לתוצאות המקוות. ריבוי המקרים של עסקים בכל קנה מידה ומכל ענפי המשק שיידרשו להסדר נושים בטרם ייאלצו לפתוח בהליכי חדלות פירעון, ייאלץ את המערכת כולה "לחשב מסלול מחדש".
הצורך להציג בפני הנושים חזון כלכלי, יכולת התמודדות עם המציאות החדשה הנוצרת לנגד עינינו והצגת היכולת הביצועית להוציא את המהלכים הנדרשים אל הפועל הם אלו שיכריעו מי ישרוד ומי יחדל להתקיים. לשם כך נדרשים גם בעלי העסקים להיעזר באנשי מקצוע המספקים נקודות מבט חדשות ומספקים זווית חדשה הבוחנת את מצב החברה בראייה כוללת, לא רק מנקודת המבט של ספר הנושים המשפטי.
האינטרס של הבנקים מקבל חיזוק בחוק חדלות פירעון החדש, שהציב את השיקום הכלכלי של החייב כמטרה העיקרית, ואפשר נגיסה בחלקם של הנושים הגדולים לטובת הקטנים. הקטנה זו של בטוחות הנושים הגדולים יחד עם המשמעות שהחוק מייחס לתום-הלב של החייב, יכולה לשמש כעת תמריץ נוסף עבור הבנקים לתת כתף בהליכי הבראה כלכלית של חייבים. נראה כי הרצון לסייע לחייבים שנקלעו בתום-לב למצוקה עומד גם מאחורי הרפורמה החדשה של משרד המשפטים.
בהקשר זה, יצטרכו הבנקים לבחור, האם הם יושבים על הגדר וממתינים לחלוף תקופת ההקפאה על מנת לגבות את החובות שהעסק חייב להם, או האם הם מוכנים להירתם להבראתו של העסק, בראייה לטווח ארוך והשתתפות בהגדלת סיכויי הבראתו.
בנקים אשר ישכילו לעודד את לקוחותיהם לייצר תוכניות הבראה מקצועיות ואחראיות, ואשר ישכילו לקחת חלק בתוכניות הבראה כאלה באמצעות מתן פתרונות פיננסיים זולים ואפקטיביים עבור לקוחותיהם, עשויים למצוא עצמם לא רק ביציבות כלכלית גבוהה יותר, אלא גם ליהנות מאהדה ציבורית, שתחזק את מעמדם בטווח הארוך.
הכותבת היא שותפה מייסדת במשרד עורכות הדין SGF, עוסקת בליטיגציה, דיני תאגידים, דיני עבודה וחברת המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין